ה-OECD יהפוך את ישראל לירוקה יותר

לא רק במשרד האוצר מברכים על הצטרפות ישראל ל-OECD: גם במשרד להגנת הסביבה סבורים שמדובר בשידרוג של היכולת לשמור על הסביבה בישראל. מעתה, כחברה בארגון ששם דגש רב על נושאי סביבה, תידרש ישראל לעמוד בסטנדרטים שונים של פליטות מזהמים ופיקוח על כימיקלים ומפעלים יחוייבו לדווח על החומרים שהם צורכים ופולטים. המשמעות היא שהאוויר והסביבה שלנו יהיו בעתיד הקרוב נקיים יותר.

האופטימיות הזו של אנשי המשרד מקורה בראש ובראשונה בסדר היום של הארגון הכלכלי - אשר כשליש מהחלטותיו והמלצותיו בשנים האחרונות נוגעות בתחומי הסביבה.

"איכות הסביבה היא חלק מהותי בהתנהלות של הארגון הזה", הסבירה בשיחה עם ynet גלית כהן, ראש אגף מדיניות סביבתית במשרד להגנת הסביבה.

הדרישות שישראל תידרש למלא כעת יעניקו למשרד להגנת הסביבה כלים ותקנים טובים יותר לשפר את איכות הסביבה בישראל, כדי להביאה לרמה הנהוגה במדינות המערב המתקדמות.

המפעלים יחוייבו לדווח על פסולת וגזי חממה

במסגרת תהליך הצטרפותה הארוך של ישראל לארגון, ביקרו בארץ בשנים האחרונות כמה משלחות שהתמקדו בבחינת ההתנהלות של ישראל בתחומי הגנת הסביבה. בעקבות ביקורים אלו גובש מסמך סיכום, שבו נפרשו הצעדים שעל ישראל לנקוט כדי לצמצם את הפערים "הירוקים" שעוד נותרו, ובמשרד להגנת הסביבה החלו לממשם.

עוד בנושא הצטרפות ישראל ל-OECD:

• ישראל מדינה מפותחת: מה יוצא לנו מזה?
• צירוף ישראל ל-OECD: העוני יגבר או ימוגר?
• OECD: "תהליך הקבלה הוביל לשינויים בישראל"
• הצירוף ל-OECD: לצד הברכות, יש גם מתנגדים
  

אחת הדרישות של הארגון הייתה הקמת מנגנון מידע ציבורי שירכז, לראשונה בישראל, את פליטות הפסולת וגזי החממה של כל מפעלי התעשייה. ואכן, לאחרונה החל המשרד לאסוף את הנתונים מכל מפעלי התעשייה בארץ, ועד 2012 הם יוצגו במרכז מידע ארצי, שיהיה פתוח לציבור.

החברות בארגון תקל על המשרד לדרוש ולקבל את הנתונים מהמפעלים. "מדובר במנגנון שמטרתו שמירה על עיקרון השקיפות והמידע - עיקרון שנחשב למרכזי מאוד בעבודת ה-OECD" הסבירה כהן. מדוע היינו צריכים להמתין לדרישות הארגון החיצוני לשם הקמת מנגנון שקוף לטובת הציבור? "זה עניין של הבשלה ושל תהליך; זה לא עניין פשוט", אמרה כהן. "למפעלים לא היה קל לחשוף את המידע הזה, אבל כעת הם מבינים שאין להם ברירה - ואלו הסטנדרטים שאליהם אנו מחויבים".

עוד שיפור: פיקוח על כל הכימיקלים

מנגנון הפליטות והפסולת הוא רק דוגמה אחת. דוגמה נוספת היא מערך ניהול הכימיקלים התעשייתים בישראל, שעד כה לא היה מצוי תחת פיקוח ורישוי. כעת, משהתחייבה ישראל לנהלי העבודה של הארגון, תיאלץ התעשייה להעמיד את עצמה תחת פיקוח הדוק יותר, ולספק למשרד רשימת כימיקלים מוגדרת, שיצריכו רישום ודיווח קפדניים.

המשמעות היא שהמשרד להגנת הסביבה - וגם הציבור - יוכל לדעת בדיוק באילו כימיקלים נעשה שימוש בישראל, ומה ההשלכות הכרוכות בכך. כהן מבהירה כי יש בכך חסרונות - בעיקר לכמה מהמפעלים - אך היתרונות רבים: "ייתכן שחלק מהכימיקלים שהיו בשימוש עד כה יצטרכו לצאת משימוש, אך מצד שני הניהול הזה יאפשר לנו להשתלב בסחר הבינלאומי באופן טוב יותר, וגם להיות חלק מאמנה בנושא". 

השקעה מוגברת בתעשיות "ירוקות"

תחת הכותרת של "עמידה בסטנדרטים חדשים", אחד השינויים המרכזיים שאנו צפויים לראות קשור בדפוסי העבודה הסביבתיים. בהיותו ארגון כלכלי, מדגיש ה-OECD את השימוש בכלים כלכליים - כמו מיסוי, השקעה כלכלית בתעשיות "ירוקות" ועבודה צמודה עם המגזר העסקי לצורך השגת מטרות סביבתיות.

אחת הבשורות שכבר יוצאת בימים אלה מן ה-OECD היא בתחום ה"צמיחה הירוקה". בארגון הצהירו כי תחום ההשקעות "הירוקות" - בטכנולוגיות ידידותיות לסביבה ובתעשיית קלינטק - הוא התחום שבו על החברות להתמקד על מנת לנהל באופן נכון את כלכלתן.

בעבר כבר התבטא בנושא השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, ואמר כי כיוון זה עשוי להוות מנוף חשוב עבור ישראל, גם ביצירת מקומות עבודה. לפני מספר חודשים אמר ארדן בכנסת ש"עיסוק משמעותי הרבה יותר שלנו ומחויבות שלנו בהפחתת פליטות גזי החממה, ייצרו את אותם מקומות עבודה, את אותם מנועי צמיחה כלכליים חדשים שלא קיימים היום דיים בכלכלה הישראלית".

המבחן הראשון: באוקטובר

החברות בארגון היוקרתי כרוכה אמנם בחיזוק משמעותי לאנשי המשרד, אך איש אינו מכחיש כי לחיזוק הזה יש גם תג מחיר. מעתה תיאלץ ישראל לעמוד תחת בדיקות תקופתיות קפדניות מצד אנשי ה-OECD וכל חריגה תירשם ותדווח.

כבר בחודש אוקטובר למשל, צפוי להתגבש דיווח תקופתי מקיף של הערכת ביצועים סביבתיים. לשם הכנתו צפויים אנשי הארגון להגיע לארץ לביקור בן עשרה ימים, במסגרתו ייבדק הן המשרד להגנת הסביבה והן גורמי העבודה המרכזיים במשק, כמו הרשויות המקומיות והתעשייה. כל גוף ייבחן בשורה של היבטים "ירוקים" ובהמשך אף יינתנו המלצות לשיפור הביצועים.

העובדה שישראל בחרה להצטרף לשורותיו של ארגון שמציב את איכות הסביבה בחזית הפעילות שלו, אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שגם בשנת 2010 נותר המשרד להגנת הסביבה אחד ממשרדי הממשלה החלשים ביותר.

במשרד מקווים שההצטרפות תשנה את התמונה. "זה נותן לנו 'גב' מקצועי מאוד חזק וכמובן את היכולת להציב דרישות מקצועיות וברורות כלפי הרבה גורמים במשק", אמרה כהן. "אנו מקווים כי בטווח הרחוק זה יחזק אותנו ואת עבודתנו".