המבקר: השירות ברכבת כושל
קרונות צפופים, איחורים כרוניים, התעלמות מתלונות והיעדר נגישות ראויה. מבקר המדינה מותח ביקורת חריפה על התנהלות רכבת ישראל, אך אינו חוסך ביקורת גם ממשרד התחבורה
רכבת ישראל אינה מספקת רמה נאותה של שירות לנוסעים: הצפיפות רבה, האיחורים ניכרים, וביטולי הנסיעות שכיחים. כך קובע מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בדו"ח הביקורת השנתי שפורסם היום (ג'). בדיקת המבקר מעלה כי חברת רכבת ישראל אינה עומדת בלוחות הזמנים שהיא עצמה קובעת, אינה מפקחת על הצפיפות בקרונות, ולא מטפלת כראוי בתלונות הציבור ובבעיות נגישות לבעלי מוגבלויות.
מלבד הליקויים בהתנהלות הרכבת, מפנה המבקר האשמות חמורות גם כלפי משרד התחבורה, שנכשל בתפקידו כאחראי על פעילות החברה. מבדיקת המבקר עולה כי המשרד לא גיבש אמות מידה לרמת השירות שמעניקה הרכבת לנוסעים, ואינו מפקח כראוי על פעילותה השוטפת. עוד עולה כי המשרד לא קידם כנדרש את התיאום בין הרכבת וחברות האוטובוסים, ולא הפעיל עדיין מרכז מידע ארצי לשירותי תחבורה ציבורית.
מבקר המדינה: "תמונה עגומה של צפיפות בלתי נסבלת"
האמת על רמת הדיוק של הרכבת
מבקר המדינה מציין במפורש את מנכ"ל הרכבת, כאחראי לטענות על שיפור משמעותי ברמת הדיוק של רכבות הנוסעים. היעדים שהציב היו מרשימים: דיוק של 92% בימים שני עד רביעי, ו-88% בימים ראשון וחמישי. "ולפי דו"חות הרכבת", כך מציין המבקר, "היה הדיוק הממוצע ב-2008 כ-91.3% בכל ימות השבוע". כך הרכבת כמובן.
אלא שהממצאים בשטח אינם קרובים ליעדי המנכ"ל, או להישגים לכאורה עליהם דיווחה הרכבת לתקשורת. המבקר: "לפי נתוני הרכבת, ב-2008 היה הדיוק הממוצע בימי ראשון בשעות השיא בבוקר 70.45%. בינואר 2008 - 62.45%, בנובמבר - 57.97%, ובדצמבר - 67.03%. בשנת 2009 בחודשים ינואר-מאי היה הדיוק הממוצע בשעות השיא בבוקר 62.73%".
אתמול ברכבת, יום רגיל בדרך חזרה מהעבודה (תצלום: גיל גרייבסקי)
רמת דיוק נמוכה, דווקא בשעות שיא הביקוש, פוגעת באופן טבעי ברמת השירות לנוסעים, ועלולה לגרום לרבים להעדיף את השימוש ברכב פרטי. כך מסכם המבקר את התייחסותו לנושא: "אי-עמידה בלוחות הזמנים הקבועים, בייחוד בשעות השיא, פוגעת בעיקר בנוסעים הנמצאים בדרכם לעבודה וממנה, שאותה אמורה הרכבת לשרת בשעות אלה".
"צפיפות בלתי נסבלת בקרונות"
בעשור האחרון צמח מספר הנוסעים ברכבת פי שלושה, מ-12 מיליון בשנת 2000, ל-36 מיליון ב-2009. אלא שמספר הרכבות שמפעילה רכבת ישראל לא צמח בשיעור הנדרש, וכך נוצרה אחת הבעיות החמורות ביותר איתן מתמודדת כיום החברה: "מתלונות רבות שהגיעו למשרד מבקר המדינה, ומתלונות נוסעים שהתקבלו במשרד התחבורה וברכבת וכן מדיווחים בעיתונות, עולה תמונה עגומה של צפיפות בלתי נסבלת בקרונות בשעות שיא בבוקר ובערב, בייחוד בימים ראשון וחמישי".
המבקר מפרט כיצד על הרכבת לפתור את הבעיה החמורה: "על מנת למדוד את רמת השירות יש לאסוף מידע על התפוסה בקרונות בשעות שיא ושפל, ולקבוע תקנים מחייבים למספר הנוסעים המרבי בכל סוג של קרון רכבת". אלא שמתברר כי לא כך נוהגת הרכבת: "בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי הרכבת לא אספה מידע על תפוסת נוסעים בקרון, ולא קבעה כללים בעניין לצורך שמירה על רמת שירות".
בהתייחסות לנושא הנגישות לבעלי מוגבלויות, מציין המבקר כי בשנים האחרונות ניכר שיפור בהתאמת מתחמי הרכבת לשימושם של נכים. עם זאת, הוא קובע כי "בנוהלי הרכבת לא נקבעו כללים בדבר נגישות בשטח התחנה, ונגישות אל התחנה".
הרכבת ממשיכה לפקח על עצמה
הביקורת נגד רכבת ישראל כמעט מחווירה מול הטענות שמעלה המבקר נגד משרד התחבורה. לדבריו, למשרד התחבורה יש תפקיד מרכזי בניהול הרכבת: "תפקידי המשרד בתחום השירות ברכבת הם, בין היתר, לקבוע אמות מידה לטיב השירות במטרה להגדיל את מספר המשתמשים, לוודא כי השירות ניתן בקווים שאישרו ובזמינות סבירה, לפקח על אספקת שירות בסטנדרטים הנדרשים, וליזום מהלכים לטיוב השירות, להרחבתו ולייעולו".אלא שמתברר כי בין הייעוד והמציאות קיים פער בלתי נסבל: "הביקורת העלתה כי משרד התחבורה לא פיקח על תפעול הרכבת ועל טיב השירות בה וזמינותו, ולא ביצע בקרה תפעולית על פעילות הרכבת. משרד התחבורה גם לא דאג לקביעת סנקציות בגין אי-עמידה ברמה מסוימת של שירות לנוסע, כפי שעשה כל השנים בנוגע לתחבורה ציבורית באוטובוסים".
המבקר מציין כי היעדר הפיקוח מצד משרד התחבורה אינו ליקוי חדש. כבר ב-2002 החליטה הממשלה להטיל על שרי האוצר והתחבורה לקדם תיקוני חקיקה שיסדירו את הפיקוח על ענף הרכבות. אולם, עד היום - ולמרות שכבר בעבר התייחס המבקר לנושא - טרם אושרו התיקונים הנדרשים, ובמידה רבה ממשיכה הרכבת להיות אחראית באופן בלעדי על כל תחומי פעילותה. גם החלטת ממשלה מ-2004, לפיה יש לקבוע כללים לפיקוח על ענף התחבורה המסילתית, לא מומשה עד היום.
ליקוי נוסף וחמור במיוחד עליו מצביע המבקר, הוא חוסר תיאום בין הרכבת וחברות האוטובוסים - נושא הנמצא תחת אחריות משרד התחבורה. כבר ב-2006 הוחלט להקים צוותים שייעודם הוא תכנון קווים ותיאום לוחות זמנים בין הרכבת והאוטובוסים. אולם, המבקר מצא כי "הצוותים המשותפים לא כונסו ולא פעלו במשך שלוש שנים... ולכן, לא קודם נושא שילוב הרכבת והתחבורה הציבורית באוטובוסים".
"הוטמעה תוכנית אסטרטגית"
מרכבת ישראל נמסר בתגובה כי "בשנתיים האחרונות שמה החברה את שיפור רמת השירות ליעד מרכזי. במסגרת זו הוטמעה תוכנית אסטרטגית המטפלת בכל הנושאים הנוגעים לשירות, ותוך הקצאת כח אדם ואמצעים רבים לטיפול בתחום חשוב זה. שיפור השירות אינו פעולה נקודתית. זהו תהליך מורכב, אשר מחייב טיפול במגוון רחב של נושאים, אשר חלקם אינם יכולים להיות מטופלים על-ידי החברה בלבד, והם מחייבים קביעת מדיניות והקצאת משאבים של משרדי הממשלה".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה לממצאי המבקר כי "חלק ניכר מן הליקויים טופלו או תוקנו והשאר נמצאים בשלבי תיקון". במשרד מציינים כי בשנה הקרובה יובא לאישור הכנסת נוסח מתוקן של פקודת מסילת הברזל, שאמור לפתור את הבעיות בנושאי רישוי, כללי בטיחות ופיקוח על הרכבת.
בהתייחסות לפיקוח על תפעול הרכבת, מסבירים במשרד כי "במאי 2008 הוקם אגף רישוי מסילתי, אולם דרגות השכר שנקבעו לעובדי האגף הקשו על מנהל האגף לקלוט מהנדסים מנוסים. בימים אלה פועל מנכ"ל המשרד לבצע רה- ארגון של האגף".
בעניין קביעת אמות מידה לרמת השירות ברכבת, מבטיחים במשרד שיפור בעתיד הקרוב: "בסוף 2009 נחתם הסכם חדש בין המדינה לרכבת, שייתן מענה לנושא הבקרה התפעולית ורמת השירות ברכבת. גם התיאום בין הרכבת וחברות האוטובוסים אמור להשתפר, וזאת לאחר שב-2009 החל המשרד ביישום פרויקט שמטרתו - "ליצור אינטגרציה מלאה בין שירותי התחבורה הציבורית והרכבת". הקמת מרכז מידע ארצי אמורה להסתיים ב-2010.
לפנייה לכתב/ת 
