לא רק בשר: תשוקה לחדשנות בזוגלובק

הנה סיבה לגאווה ישראלית: הידעתם, שזוגלובק הייתה בין יצרניות הפסטרמה הראשונות בהיסטוריה, שייצרו בשנות ה-60 של המאה הקודמת פסטרמה מתרנגולי הודו ועופות, ולא מבשר בקר כפי שהיה נהוג עד אז?

בזמנו, ההכרח היה אבי ההמצאה והסיבה שבגינה אירמגרד יונה ובעלה ריינהולד (אברהם) זוגלובק פיתחו את הפסטרמה החדשנית הייתה נושא הכשרות. בחו"ל בזמנו, מתברר, יצרו פסטרמה ונקניק מבשר לא כשר או מבשר בקר. בישראל, לעומת זאת, היה קל יותר להשיג הודו ותרנגולות כשרים לייצור הפסטרמה מאשר בשר בקר.

חוויות ממפעל זוגלובק

החדשנות, ולא רק התשוקה לבשר, זורמת כנראה בעורקי בני המשפחה וכמעט 50 שנים מאוחר יותר, נכדם של מייסדי זוגלובק – אלי, היה מעורב גם הוא בחדשנויות ברמה עולמית בפיתוח נקניקי פסטרמה מנתח שלם ואריזות ייחודיות, שזכו לאחרונה בפרס החדשנות הבינלאומי של "מוצר השנה".

איתור הצורך

לקראת שנת 2009 הוחלט בזוגלובק לבדוק בקרב הצרכנים את נושא אריזות הפסטרמה והנקניקים. התהליך כלל שורה של תצפיות על צרכנים בנקודות המכירה וראיונות איתם, על מנת להבין את מאפייני צריכת הפסטרמה והנקניק הארוזים (בניגוד לפסטרמה המגיעה במקשה אחת, שצרכנים מבקשים מהמוכר לפרוס להם במעדניה).

לאחר שבזוגלובק חקרו צרכנים שלהם כמו גם צרכנים של מותגים מתחרים, הבינו שם שהאריזות בקטגוריה אינן עונות על דרישות הצרכנים, משתי סיבות עיקריות.

הסיבה הראשונה קשורה לגודל האריזה. מסתבר, שהאריזה המשפחתית הסטנדרטית שמשקלה 400 גרם היא פשוט גדולה מדי. מדוע? משום שמשפחות לא מספיקות לסיים את תכולת האריזה לפני שפג תוקפה ואז הן נאלצות להשליך פרוסות נקניק לפח מה שגורם לצרכנים (ובצדק) תחושת בזבוז.

הסיבה השנייה היא נושא סגירת האריזות והמכסים שלא היו נוחים לשימוש, משום שלא היו מתאימים לפתיחה ולסגירה חוזרת, ובנוסף משום שהם לא נסגרו בצורה הרמטית, כזו ששומרת על טריות הפסטרמה ועל טעמה לאחר פתיחת האריזה.

פיתוח האריזות

ההחלטה הראשונה שהתקבלה בתהליך הפיתוח הייתה להקטין את גודל האריזה לאריזות במשקל 330 גרם ו-300 גרם, שמכילות כמות פסטרמה ונקניק המתאימה לצריכה המשפחתית הממוצעת.

החלטה נוספת הייתה קשורה בעובי פרוסת הפסטרמה. בפני אנשי הפיתוח של זוגלובק עמדה דילמה. מצד אחד, פרוסות דקות הן טעימות יותר מפרוסות עבות, אולם מצד שני, הן נדבקות אחת לשנייה באריזה וקשה להפריד פרוסה בודדת משאר הפרוסות מבלי שהיא תיקרע.

חוויות ממפעל זוגלובק

לאחר בדיקות וניסויי טעימה הוחלט כי הפסטרמה תיחתך בעובי של 1.8-2 מ"מ כדי לאזן בין הנוחות לבין הטעם. עוד הוחלט, שעל מנת להקל על הצרכן להפריד את הפרוסות אחת מהשנייה, הן יוכנסו לאריזה בצורת רעפים, כשכל פרוסה בולטת מעט החוצה, מה שמאפשר להרים אותה ולהפריד אותה בקלות.

נושא נוסף עליו עבד צוות הפיתוח היה תכנון של אריזה מסוג שונה בעולם הנקניקים. החזון היה לייצר אריזה בסגנון אריזות טאפרוור עם סגירה הנקראת בז'רגון המקצועי Snap In, הנותנת תחושה של סגירה הרמטית, והיא גם מאפשרת לצרכן להשתמש בה לאחסון מאכלי מזון אחרים, לאחר שהוא מסיים את הפסטרמה.

בזוגלובק חיפשו גם צורה אחרת לאריזה כדי לבלוט מבעד לאריזות המתחרים, שרובן בצורת ריבוע או מלבן. הצוות בחן אריזות בצורות שונות כגון משולש, מעוין ואפילו אריזת בצורת חבית. אגב, לאחר שהוחלט על צורת האריזה והוכנו דגמים ממנה, ניגשו אנשי זוגלובק לסניפי רשת השיווק כדי לראות איך המגשית נראית על המדף. הם די הופתעו, אגב, כשגילו שהאריזה שתוכננה גבוהה מדי, ולא מצליחה להיכנס למדף מקררי הנקניק. כמובן שגילוי זה חייב את תיקון דגמי האריזה והקטנתם.

לאחר שהוחלט על צורת המגשית ועל עיצוב המכסה, נתקל צוות הפיתוח בבעיה חדשה: אין יצרן אחד שיכול היה לייצר הן את המגשית והן את המכסים, והיה צורך להיעזר לשם כך בשני יצרנים שונים, שכל אחד מייצר בשיטה אחרת, מה שיצר צורך לתאם ביניהם ולהתאים את המגשית למכסה כך שהיא אכן תיסגר בצורה הרמטית.

זמן רב, אגב, הוקדש לנושא נעילת המכסה. לא רק על חוזק הנעילה כי אם גם על שיפור האטימה של המכסה ולא פחות חשוב – על הרעש שעושה המכסה כשהוא נסגר, כי בזוגלובק רצו שהצרכן ישמע במו אוזניו שהמכסה נסגר ב"קליק הנכון".

השלב הבא בפיתוח כלל ייצור של כ-30 אלף מגשים ומכסים, ומשלוח שלהם, ביחד עם מאות קילוגרם של גושי פסטרמה לאיטליה, למפעלו של יצרן מכונת האריזה המיוחדת, שהיה צורך לבנות לצורך הפרויקט.

לאחר התאמות שבוצעו באיטליה, פורקה המכונה ונשלחה לישראל, והורכבה מחדש במפעל החברה בשלומי. לאחר עוד מספר ניסויי הרצה, ובדיקה שכל החלקים וכל הברגים במקומם – החלה המכונה לפעול ולפלוט אריזות פסטרמה בקצב של 70 בדקה. נשמע מעט? אז כדי לסבר את האוזן כדאי לדעת שבסך הכל, במשך 24 שעות, המכונה יודעת לפרוס ולארוז יותר מ-30 טון פסטרמה ונקניק. וזה כבר די הרבה סנדביצ'ים אם חושבים על זה ככה.