תקנה: הרב אלון – הראשון שלא ציית להכרעתנו
בדיון שקיים המכון הישראלי לדמוקרטיה בעקבות פרשת הרב אלון טענה יו"ר הפורום כי מדובר במקרה "חריג וקיצוני", אך הדגישה: "אנחנו לא מענישים אלא רק מונעים את יכולת הפוגע להמשיך במעשיו". פרופ' רון שפירא: "לעגן בחוק חיסיון ביחסי רב ותלמיד"
יו"ר "פורום תקנה", יהודית שילת, טוענת כי הרב מוטי אלון הוא המוזהר הראשון שנמצא על ידי הפורום אשם בניצול מיני של תלמידיו ולא ציית להכרעתו, זאת על אף שבעת בירור התלונות נגדו הצהיר כי יהיה מחוייב לכך והודה במעשים שיוחסו לו. לדברי שילת, עד כה קיבלו על עצמם כל המוזהרים את החלטות "תקנה" בעניינם – בהם שניים שהכחישו את התלונות נגדם.
בדיון שקיים הערב (יום ב') המכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא, אמרה יו"ר הפורום: "שני הצדדים מקבלים בסופו של דבר את הכרעת הפורום ומתנהלים על פיה, חוץ מהאירוע החריג והקיצוני שבעטיו הפורום נחשף ברבים". היא התייחסה לטענות לפיהן פעילות "תקנה" אינה מוסרית, והצהירה: "אנחנו לא מענישים אלא רק מרחיקים את הפוגע מהיכולת שלו להיות פוגע, מהמעמד שלו ומהקשר שלו עם הקהילה שבה הוא יכול לפגוע".
על הפרק: פורום תקנה. המכון הישראלי לדמוקרטיה (צילום: גיל יוחנן)
על חשיבות קיום הפורום אמרה שילת: "צריך לדעת מראש שמדינה אינה יכולה לספק את כל צורכי הקהילה הגדולה שלה. הצרכים מתחדשים והמדינה היא גוף כבד ואיטי. לתוך החלל שנוצר יכולים להיכנס כוחות הרע, או שייכנסו כוחות טובים שקולטים מה קורה בשטח וממלאים את החללים האלה כדי שהרע לא יוכל להשתלט עליהם... אנחנו לא רואים בעצמנו בכלל חלק ממערכת המשפט, אנחנו רק רוצים לקבל סעד ולגיטימציה ממערכת המשפט, ואת תחילת הפעילות שלנו עשינו בשיתוף פעולה עם לשכת היועץ המשפטי לממשלה".
מהו תפקידו של רב
חבר נוסף בפורום תקנה, הרב אבי גיסר מעופרה, הסביר מדוע הוא וחבריו הרבנים נטלו על עצמם את הטיפול בנושאים אלו: "ביסוד עבודתו של רב בישראל, של אנשים בתפקידים קהילתיים, עומדת האחריות המקסימלית לתיקון חברתי לניהול קהילתי מקיף ולא להיות מצומצמים. רב יכול להצטמצם לתחום של פסיקת הלכה, שיעורים, הוראה, הרבצת התורה – אבל אז הוא מזניח תפקיד מרכזי שלדעתי הוא יסוד ליכולת הנחלת התורה".
"כשם שדרך ארץ קדמה לתורה, כך תיקון חברתי ודאגה לחלש לעשוק לנפגע ולחימה בגורמים חזקים בריוניים פוגעניים זהו תפקיד רבני ראשוני", הוסיף גיסר. באופן כללי טען כי "ביטוי לחוסן חברתי הוא קיומם של ארגונים חוץ ממסדיים, לא ממסדיים. אי אפשר לתאר חברה בלי ארגוני המגזר השלישי, ובהם ארגוני הסיוע לנפגעי תקיפה מינית. אני רואה בזה סוג של הרחבה לחוק למניעת הטרדה מינית".
יו"ר הוועד המנהל של ארגון קולך, איילת וידר-כהן, המחישה את הצורך בפורום שכזה באמצעות מחקרים המוכיחים כי כאשר הפגיעה המינית נעשית על ידי איש דת יש העצמה קיצונית של הפגיעה. "הסמכות הרוחנית נמצאת בראש הפירמידה בחברה הדתית, ומתייחסים לזה כאל גילוי עריות", הסבירה, "הוא זה שמקשר בין אותה נערה לבין כל המקורות הרוחניים והתורניים, וכאשר הוא פוגע באמון הוא כמו אבא, הפגיעה היא בתוך המשפחה".
"כשאיש דת שפוגע מינית הוא רוצח נשמה", אמרה וידר-כהן, "כל החיים הדתיים של אותה נערה או נער בעצם מוכתמים. כניסה לבית כנסת מתקשרת לפגיעה, ולא רק כל מגע... מדובר בתופעה חברתית שהחברה צריכה לתת לה מענה".
"אם המשפטנים נגד הרב - אז הוא כנראה בסדר"
עו"ד רז נזרי, עוזר בכיר ליועץ המשפטי לממשלה, סיפר על ההתייעצות שקיימו חברי הפורום עם היועץ לשעבר מני מזוז, וכינה את הגוף "רציני". עוד אמר כי חש סיפוק וגאווה על כך שהציבור הדתי "מתבגר", זאת לאחר שבמקרים קודמים בהם הואשמו רבנים בעבירות מין או שחיתות היה "סוג של התקרנפות" כשחבריהם הגנו עליהם בכל מקרה. "התחושה שם היא שאם המשפטנים נגד הרב אז כנראה הוא בסדר", תיאר, "אתה די מתפוצץ מזה".עו"ד פרופ' רון שפירא אמר בדיון כי אחת ממסקנותיו בעקבות פרשת הרב אלון היא כי יש לשמור בחוק על חיסיון שיחות בין רבנים לתלמידיהם, משום שבלי אלה – שהתקיימו במסגרת דיוני פורום תקנה – לא הייתה נחשפת הפרשה. "זה לא מתקבל על הדעת", אמר על המצב הקיים, "זו התעלמות ממבנה קהילתי שחי במדינת ישראל, שהוא לא שולי". לדבריו, השפעתם וחשיבותם החברתית של הרבנים מחייבת חיסיון ראוי הרבה יותר מזה שלו זכאים מטפלים ובעלי תפקידים אחרים".
אחד ממבקרי פורום תקנה בדיון היה פרופ' פנחס שיפמן מהאוניברסיטה העברית, שטען כי הוא רואה "סכנה חמורה" בכך שחבריו גלשו במסגרת הטיפול בפרשת הרב אלון גם ל"גביית עדויות, החלטה מתי לפרסם וכדומה". בהקשר זה ציין את החלטתם שלא להסתפק בהרחקת הרב אלון מפגישות אישיות עם תלמידיו אלא "פסלו אותו לגמרי מפעילות רבנית".
