שתף קטע נבחר

 

בעמנואל צריכים לחשוש מאלוהים

נניח לרגע את הגזענות בצד. האם האשכנזים החרדים סוברים שמצוות התורה, שבהן איסורי לשון הרע וחובת הכנסת אורחים, לא חלות על ילדות בנות 14 שסבא שלהן נולד בעיראק?

ספרדג'וקיות. כך כינו את הבנות המזרחיות בבית הספר בעמנואל. וגם נמנעו מלשבת לידן, להזמין אותן הביתה וללמוד איתן לבחינה. "אתן לא מצחצחות שיניים", אמרו להן החברות האשכנזיות. הלא ג'וקיות.

  

"מוצא ושיוך עדתי זה כבר מזמן לא רלוונטי", אנחנו אומרים בשיחות סלון. "יש שרים מזרחיים, וזמרים מזרחיים ורמטכ"ל שאינו אשכנזי". ובכן, בואו נכפור בעיקר ונניח לרגע שזה כן רלוונטי. אפילו חשוב. בכל זאת, ההבדל התרבותי והמנטלי, הרקע ההיסטורי, שונים בכל תפוצה ותפוצה, ונניח אפילו שאדם מתעקש להינשא לבן העדה שלו כי לא מתחשק לו להחליף את נוסח הקידוש מבית אבא. במה זה שונה מבחורות שמחפשות רק עשירים, או בחורים שרוצים רק רזות? למה לקרוא לזה גזענות? זו העדפה וגם זו העדפה. הדברים ראויים להיקרא גזענות ברגע שמעורבת בהם תחושת עליונות שבגינה מותר לך משהו שאסור לאחר. למשל, להלבין את פניו ברבים.

 

למרבה הצער, כבר למדנו לקבל את ההפרדה העדתית האימננטית לציבור החרדי כגזרה רעה, ורק המשכנו לתמוה מדוע הורים מזרחיים מתעקשים כך-כך לרשום את הילדים דווקא למועדון הדוחה שלא מקבל אותם. 

 

בין אדם לחברו

אבל גזענות בצד. החברה החרדית תמיד מתגאה במפעלי החסד שלה. בגמ"חים, באחריות הקהילתית, בדאגה לחלשים בתוך הקהילה. נניח שהיא תופסת את המזרחיים כ"חלשים" במטא-קהילה האשכנזית-חרדית. האם ציווי החסד לא חל על הבנות המזרחיות? האם מצוות התורה

שבהן איסורי לשון הרע וחובת הכנסת אורחים שהם כה מיטיבים להתפאר בהן, לא חלות על ילדות בנות 14, שסבא שלהן נולד בעיראק או בלוב?

  

לא חייבים לקרוא את הידיעות על הנעשה בעמנואל כדיווחים על גזענות. אפשר לקרוא אותה כמעשה של התעמרות בחלש - לפחות לפי יחסי הכוחות במגזר החרדי. התעללות בילדים ואכזריות אנושית בסיסית.

  

גם אם המזרחים המבקשים להתקבל בקהילת בית יעקב הם ה"גרים" של החברה החרדית האשכנזית, הרי ש"לא תונו את הגר" חל על מי שאחראים לקבל אותם לשם. 

 

אני במקום המנהלים בעמנואל, הייתי חוששת מאלוהים. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מי חייב במצוות?
צילום: דודי ועקנין
מומלצים