את מי פגש מח'ול בחו"ל? "פועלים לפי הרשימה"

החשד העיקרי נגד הסופר ואיש הציבור הערבי אמיר מח'ול, שנעצר בפרשה הבטחונית האחרונה, הוא ריגול ומגע עם סוכן חוץ. מי הוא אותו "סוכן חוץ"? איזו פגישה הדליקה נורה אדומה בשב"כ? בעמותת "איתיג'אה" שבראשה הוא עומד - ארגון הגג של העמותות הערביות בישראל - מסבירים כי במסגרת תפקידו, הוא מרבה לנסוע בעולם ולהיפגש עם גורמים רבים, במטרה לגייס כספים. ייתכן שאחד הגורמים הללו, טוענים בעמותה, הוגדר בדיעבד על ידי ישראל כגורם עוין - ומח'ול הוא שנושא בתוצאות.

סעיד ומח'ול חשודים בריגול - כל העדכונים ב-ynet:

• ליברמן: לבודד מהחברה מי שחושב כמו איראן
• כפר כנא מאוחד מאחורי סעיד: "לא ריגול - רדיפה"
• הפגנה נגד המעצר: "נפרוץ את הגטו הפוליטי"
• אשתו של מח'ול: טרור מול הבּנות? לא מפחדים
• השופטת: לא הושפעתי מהפרסום בחו"ל
  

בינתיים, התייחס הבוקר (יום ג') השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' לפרשה, ואמר כי הוא רואה אותה בחומרה. "רוב החקירה נעשית במחשכים ואין לפרטה, אך הפרשה רחוקה מלהסתיים", אמר, וציין כי אין הקצנה במגזר הערבי אלא ניסיונות בלתי פוסקים של גורמים קיצוניים - החל מהתנועה האיסלמית דרך ועדת המעקב וגם חלק מהח"כים הערבים - ש"מתסיסים ללא היכר".

הפגנה בחיפה, אתמול. "יש מתסיסים ללא הכר" (צילום: אבישג שאר ישוב)

באיתיג'אה אומרים ש"אנחנו מחזיקים את הרשימה שקבעה מדינת ישראל, עם איזה ארגון מותר להיות בקשר, ופגישה עם איזה ארגון מהווה עבירה על החוק", מסבירה חברת הוועד המנהל של העמותה, עו"ד וקים סלמה. "אנו פועלים על פיה, אך האבסורד הוא, שישנם אנשים שעומדים בראש ארגונים שמותרים על פי חוק, ואז מגיע למדינת ישראל מידע שהם מזוהים עם קו פוליטי שלא עולה בקנה אחד עם תפיסת המדיניות הישראלית. פתאום, כשאתה מגיע לכנס ופוגש אותו, זה הופך לפגישה עם סוכן חוץ וריגול. מדי תקופה זה משתנה. פעם זה היה אש"ף ואחר כך החזית העממית - היום זה באופנה להגיד גורם מהחיזבאללה".

"הכנסים אליהם אתה מגיע בעולם הם לא כמו הגטו הישראלי", מוסיף מנכ"ל מוסאוא, ג'עפר פרח. "נמצאים שם גם לובים ואיראנים, לבנונים ועירקים. מטבע הדברים, נוצרות שיחות ולעתים אף חברויות. אף אחד מאתנו לא רץ לבדוק אם האדם שאתה נפגש איתו נמצא ברשימות השחורות של מדינת ישראל".

ימי העמותות

ייסודה של עמותת איתג'אה בסוף שנות ה-90 נחשב אבן דרך במאבקם של ערביי ישראל לבניית מוסדות עצמאיים בתוך המדינה, שמבחינתם הלכה ודחקה אותם במשך השנים לשוליים. מעצרו של מח'ול, שעומד בראשה זה שנים, עורר כעס רב בקרב העמותות והארגונים השונים. אך מעבר לזעם על המעצר עצמו, הוא מסמל בעבורם פגיעה ישירה של מדינת ישראל במאבק שאותו הם מובילים.

העמותות הערביות נבטו בקרקע הפורייה של ראשית ימי הסכמי אוסלו. הערבים החיים בישראל הבינו אז כי מיאסר ערפאת לא תבוא להם הישועה, והחליטו להתחיל לדאוג לעצמם. בשנים 1997-1998 הגיע השיא: בזו אחר זו קמו העמותה לתקשורת ערבית "אעלם", מרכז המחקר "מדא", אגודת הגליל לשירותי רפואה, העמותה למעמד האשה ולחינוך "אל-טופולה", ועוד ועוד. כן הוקמו שני הארגונים הגדולים שלימים יהפכו לסמל: "מוסאוא", המרכז לשוויון יהודי-ערבי, ו"עדאלה", הארגון המשפטי של ערביי ישראל.

רבות מהעמותות מזוהות פוליטית עם מפלגת בל"ד - שהעצור השני בפרשה, עומר סעיד, הוא מבכירי פעיליה. חלקן אף היוו מקפצה פוליטית לח"כים מהמפלגה, בהם היו"ר הנוכחי שלה, ג'מאל זחלקה שעמד בראש עמותת "אהאלי" העוסקת בחקלאות וארגון קהילתי.

כדי לסייע לכל אלה לעבוד מול הגופים השונים וכדי לעשות סדר בריבוי העמותות, נוסדה עמותת איתיג'אה. "תפקידה היה לפעול כמטרייה מאחדת, לחלק תפקידים מבחינה מקצועית, לתאם שלא יהיו כפילויות", מסבירה עו"ד סלמה.

"מח'ול לא נחשב לגייס כספים מצוין"

תפקיד נוסף שקיבלה על עצמה העמותה הוא סיוע בגיוס כספים ובהעלאת המודעות בעולם לצורכי החברה הערבית בישראל. כ-2,000 עמותות ערביות פועלות כיום בישראל, והן מהוות כ-7% מכלל העמותות בארץ - אך מקבלות בקירוב רק אחוז אחד מתקציב העמותות. יתר הכסף מגיע ממגוון רחב של קרנות, תורמים וארגונים ברחבי העולם, וארגונים - ומישהו צריך לעשות סדר ולחלק את העוגה.

"הכסף הגיע מקרנות אירופאיות בעיקר", אומר אחד מראשי הארגונים הגדולים. "אחת הקרנות היא בספרד, קרן נוספת נמצאת בז'נבה, חלק מהקרנות פלסטיניות ואחרות הן קרנות פיתוח. בתחילה תמכה גם הקרן החדשה לישראל, אך עקב חילוקי דעות מקצועיים, לאחר שנה הפסיקה לתמוך בהם".

עוד כספים מגיעים מיוזמות קרן אברהם, מקרנות אירופיות, מקרן פורד וממדינות המפרץ הפרסי.

לדבריו, "מח'ול לא נחשב לגייס כספים מצוין, ולכן איתג'אה לא היו בשנים האחרונות במצב כלכלי טוב". ואכן, כיום מאגד הארגון תחתיו רק כ-80 עמותות. גם מוסאוא ועדאלה בחרו במרוצת השנים לפעול באופן עצמאי - ובכל זאת, מעצרם של מח'ול וסעיד נגע בחברה האזרחית הערבית כולה. "התחושה שקיימת אוירה של דה-לגיטמציה נגד ארגונים פוליטיים וחברתיים של החברה הערבית בישראל מדאיגה את כולנו", אומר פרח. "הטיעון שאנו מנסים ליצור מדינה בתוך מדינה הוא טיעון ששייך לאותם אנשים שרוצים להשתיק את קולה של החברה הערבית".

"המדיניות כלפינו היא אגרסיבית", מסכמת סלמה. "לא במקרה בחרו באמיר. מבקשים שנחיה כמו חיות מאולפות בתוך מלכודת של עכברים".

Read this article in English