שנה וחצי לקבל תור: מע' בריאות הנפש מידרדרת
זקוקים לטיפול נפשי במדינת ישראל? לפי דו"ח מבקר המדינה, עדיף שתלכו על רפואה פרטית: המבקר מעלה ממצאים קשים על התנאים בבתי החולים הפסיכיאטריים, עיכוב מסכן חיים בטיפול בחולים - חלקם ילדים אובדניים, ונרקומניים שמאושפזים עם חולי נפש, בשל חוסר במסגרות. המבקר: "חלה הרעה בטיב השירותים הניתנים לסובלים ממצוקה נפשית"
זמני המתנה של שנה וחצי כדי לקבל תור במרפאה לבריאות הנפש, לצד תנאים קשים בבתי החולים הפסיכיאטריים ואשפוז של חולים במסגרות לא מתאימות – אלו רק חלק מממצאי מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס בדו"ח שמתפרסם היום (ג').
מבדיקה ב-60 מרפאות שמפעיל משרד הבראות לטיפול נפשי בקהילה וב-14 מרפאות של הכללית עולה כי משרד הבריאות לא ערוך לתת שירות לכל הזקוקים לטיפול במצוקות נפשיות. בעשרות יישובים אין מרפאות לבריאות הנפש, כאשר היעדר השירות בולט במיוחד במגזר החרדי ובמגזר הערבי. בנוסף, ישנו מחסור בכוח אדם המקשה על מתן השירות. ישנו מחסור בפסיכיאטרים לטיפול בנוער ובילדים, בפסיכיאטרים של גיל הזקנה, בשירותים להפרעות כגון חרדה, דיכאון והפרעות אכילה.
עוד בדו"ח המבקר 2010:
טיפול איטי ומסוכן: "מצליחים רק לכבות שריפות"
טיפול מהיר עשוי למנוע הידרדרות במצב החולה ואת הצורך באשפוזו. עם זאת, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר אבי ישראלי הודה בפני המבקר שזמן ההמתנה מגיע לחודשים ארוכים ואנשי המקצוע דיווחו על תורים של עד שנה וחצי, גם כשמדובר בילדים הממתינים לטיפול, וההמתנה כרוכה בסיכון חייהם. מנהלת של מרפאה לילדים ולנוער ציינה כי "אנו מצליחים רק 'לכבות שרפות' במקרים אקוטיים כמו אובדנות או התעללות או פסיכוזה". איש מקצוע מאיכילוב התריע כי בקרב הילדים הממתינים יש הסובלים מבעיות התנהגות קשות ולגבי חלקם יש חשש מאובדנות.
מצב התשתיות במרפאות גרוע וכך גם הנגישות לנכים, ומחציתן כלל אינן נגישות להם. עובדי מרפאת פרומקין בנתניה, שבה השירותים ממוקמים בקומה השניה ללא מעלית או מעלון לנכים, סיפרו כי אחד המטופלים זחל על ברכיו ועל אחוריו כדי להגיע לשירותים. מטופל אחר שזחל לכיוון השירותים עשה לבסוף את צרכיו במכנסיו ועל רצפת המרפאה.
לפי הדו"ח, תקציב ייעודי של 50 מיליון שקלים שהועבר לצורך תגבור שירותי המרפאות נוצל רק בחלקו: בשנה אחת השתמשו רק בשמונה מיליון שקלים ובאחרת השתמשו בכ-20 מיליון שקלים, כשיתר הסכום יועד לכיסוי גרעונות בשירותי בריאות הנפש.
"נפגעת אוכלוסיית הסובלים ממצוקה נפשית שהיא אוכלוסייה חלשה", מתריע המבקר, "על המשרד לתת מענה לבעיית התורים הממושכים שעלולה לפגוע בבריאותם של הזקוקים לטיפול".
תת-תנאים בבתי החולים: "לא ראויים לאשפוז חולים"
המבקר בדק את המצב בבתי החולים הפסיכיאטריים והוא מתריע כי "עשרות פגועי נפש, מבוגרים וילדים, המאושפזים שלא לצורך בשל מחסור במקומות
פנויים במוסדות טיפוליים, דבר העלול להשפיע לרעה על מצבם הרפואי. יש לצמצם את התופעה ככל האפשר ולצורך כך לפעול בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה".
המבקר מציין כי מדובר בפגועי נפש שאינם מועברים למסגרות שבאחריות משרד הרווחה, במכורים לסמים שאין מסגרות עבורם ובקטינים. פגועי נפש מכורים לסמים מאושפזים עם כאלו שאינם מכורים והדבר מוביל להכנסת סמים לבתי החולים הפסיכיאטריים ולאלימות. עוד מתריע המבקר כי אשפוז קטינים שלא לצורך מחמיר לעתים את מחלתם עד כדי גרימת נזק בלתי הפיך. "על המשרד לפעול למיגור או למזער לצמצם את תופעת החולים המאושפזים שלא לצורך או של כאלה השוהים במסגרות שאינן מתאימות למצבם".
מצבם הפיזי של בתי החולים הפסיכיאטריים קשה. באברבנאל משרד הבריאות לא חידש את רישיונו של בית החולים בשל מצבו והעניק רישיון זמני למספר חודשים. בכפר שאול בירושלים ציין מנהל המרכז כי המבנים "לא ראויים לאשפוז חולים".
מנהלי בתי חולים פסיכיאטריים מדווחים על מחסור בכוח אדם מקצועי ועל כך שהעומס על הצוותים הקיימים הולך וגדל. עוד עולה מהדו"ח כי למרות מגמה עולמית להעביר מחלקות פסיכיאטריות מבתי החולים הפסיכיאטריים לכלליים, בישראל רק כעשירית ממיטות האשפוז נמצאות ב-11 בתי חולים כלליים. המבקר ממליץ לקדם את העברת מחלקות האשפוז לבתי החולים הכלליים, בעיקר בכל הקשור באשפוז ילדים, משום שהדבר יפחית סטיגמות ויעודד חולים לפנות לטיפול.
אפשרות טיפולית נוספת, המיועדת לנכי נפש קלים, המוגדרים ככאלו הסובלים מנכות של עד 40%, היא שיקום בקהילה, במסגרות שונות כמו הוסטלים ותעסוקה מוגנת. כ-15 אלף נכי נפש, מתוך 60 עד 90 אלף מתאימים לשיקום, השתמשו במסגרות אלו.
תהליך השיקום: "הידרדרות באיכות השירותים"
הביקורת מצאה כי בשנים 2007 ו-2008 רק כ-70% מנכי הנפש שזכו לשיקום מימשו את המסגרות שוועדות השיקום אישרו להם.
בנוסף, לא נמצאו מסגרות מתאימות עבור מאות זכאים לשיקום. מדובר בין היתר בנכי נפש הסובלים מבעיות אלימות, נטיות אובדניות, הפרעות אכילה ובעיות קוגניטיביות. כתוצאה מכך, עשרות פגועי נפש נמצאו במסגרות שלא התאימו לצרכיהם.
עם זאת, המבקר מתריע כי גם במסגרות הקיימות חסרים בסיס נתונם ומחקר, לצד בקרה ופיקוח על איכות השיקום. נמצא כי בעקבות פעולות בקרה שהעלו ליקויים חמורים במיוחד, שחלקם סיכנו את המשתקמים ופגעו באופן חמור באיכות חייהם, סגר משרד הבריאות 17 מסגרות של מפעל מוגן, הוסטלים ומסגרות של דיור מוגן. במקרה אחר נמצא כי נגנב כסף מדיירים באחד ממוסדות השיקום.
במשך 15 שנה, מאז חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, היה אמור להתבצע שינוי באופן מתן שירותי בריאות הנפש. ניסיון אחרון לרפורמה נעשה בינואר
2007, אז נחתם הסכם לפיו האחריות על שירותי בריאות הנפש תעבור לקופות החולים, אך במשך שלוש וחצי שנים הדבר לא קרה.
בימים אלה אמור סגן שר הבריאות יעקב ליצמן לקבל החלטה באשר להמשך הרפורמה. ועדת מומחים בראשות פרופ' מרדכי שני בחנה לאחרונה את הנושא וגיבשה ממצאים. במסגרת הוועדה קופות החולים ציינו כי הן מוכנות להמשיך במהלך.
המבקר לינדנשטראוס ציין כי "בשנים האחרונות חלה הרעה בטיב השירותים הניתנים לסובלים ממצוקה נפשית ולפגועי נפש בעיקר בשל הדשדוש שיש בקידום הצעת החוק להעברת האחריות לקופות החולים. על משרד הבריאות ומשרד האוצר בשיתוף קופות החולים להגיע ללא דיחוי להסכמות שיאפשרו למנוע את הפגיעה בסובלים ממצוקה נפשית ובפגועי הנפש בתקופת הביניים, עד להשלמת ההעברה".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "לא צומצמו התקציבים למרפאות הקהילה אלא ההיפך, נוספו כ-100 משרות מתקציב טכנולוגיות להרחבת השרות הקהילתי. סקר על רשימות המתנה במרפאות ממשלתיות הושלם באפריל 2007.
בגין סוגיות רפואיות-משפטיות לא ניתן לתעד בבסיס נתונים ממוחשב ממתינים לטיפול. מסיבה זו מידע על רשימות המתנה אינו ניתן לאיסוף באופן זמין. בשל כך אכן אין נתונים על חומרת הבעיות של הפונים והממתינים. המענה של המשרד לבעיה של רשימות המתנה הוא הרחבת שירותים. לאחרונה הסתיימו הליכי מכרז עבור 8 מרפאות".
בתחום הטיפול בילד ונוער, מודים במשרד הבריאות, "יש חסר באנשי מקצוע בעיקר פסיכיאטרים", אך את האחריות הם מטילים על משרד האוצר: "לאחרונה אושרה תכנית מתוקצבת להכשיר 25 פסיכיאטרים בתחום אולם עד לעת כתיבת תגובתנו, אגף התקציבים במשרד האוצר לא מאשר את המשרות וללא אישורם לא ניתן לצערינו לממש את המשרות בתקן".
בנושא תוספת התקציב למרפאות נמסר כי "תוספת התקציב שניתנה מעולם לא שימשה לכיסוי גירעונות בבתח החולים הפסיכיאטריים הממשלתיים. יתרת התקציב שלא נוצלה שימשה לכיסוי פערים בתכנית העבודה של אגף בריאות הנפש, בעיקר בתחום הרכש מבתיה"ח הכלליים ומבתיה"ח הפסיכיאטריים של שירותי בריאות כללית".