חדרי המיון בישראל: פקיד הקבלה בתפקיד הרופא
עומס, אלימות וחוסר מקצועיות: דו"ח מבקר המדינה על מצבם של חדרי המיון בישראל מעלה כי לעתים פקידי קבלה המבצעים את תהליך המיון, רופאים זוטרים משחררים חולים הביתה ללא סמכות, ולא תמיד יש מאבטח כשצריך אותו
עוד בדו"ח המבקר 2010:
העומס מוביל גם לאלימות
לפי הדו"ח, משרד הבריאות אינו אוסף נתונים המאפיינים את העומס במחלקות לרפואה דחופה (חדרי המיון) ובאזורי הארץ השונים, זאת למרות שיש חשיבות
רבה למהירות האיבחון והטיפול ולעתים תלויים בכך חיי אדם. העומס גורם לתלונות ולחוסר שביעות רצון של המטופלים, מוביל לעומס יתר על המחלקות בשל הפניות מיותרות לאשפוז, פוגע ביעילות העבודה של הרופאים ומוביל גם לאלימות כלפי הצוות הרפואי. לפי מחקר שמצוטט בדו"ח, "מספר מקרי האלימות עומד ביחס ישיר לעומס במיון; עוד נכתב כי יש ממצאים שב-2007, 30% ממקרי האלימות אירעו בחדרי המיון.
בישראל ישנן 1,115 מיטות במחלקות לרפואה דחופה וכ-2.5 מיליון פניות למיון בשנה, בהיקף של למעלה ממילארד שקל.
המבקר מציין שעל בתי החולים לבצע תהליך של איסוף וניתוח מידע על העומס במלר"ד (מחלקה לרפואה דחופה), ולפעול כדי להקל על העומס. כך למשל, בביקורת בשיבא נמצא כי בשעת עומס מוסיפים תורן נוסף למיון.
עוד נמצא כי בשל העומס במחלקות לרפואה דחופה ובמחלקות האשפוז, פונים רבים אינם מתאשפזים במחלקות אלא מושהים במחלקה הדחופה ובשל העומס על הצוות במקום, יתכן שאינם זוכים לטיפול מיטבי.
רוצים מומחה? אל תיפצעו בבוקר
משרד הבריאות ובתי החולים שנבדקו לא קבעו משכי זמן מרביים למתן שירות לפונים, כגון קבלת אבחון של מומחה וביצוע בדיקות שונות, כולל במערך בדיקות ההדמיה, ובקבלת תוצאותיהן. רק בינואר 2010, לאחר מועד סיום הביקורת, פרסמה קופת חולים כללית נוהל ובו משכי זמן מרביים לשירות לפונים למחלקות לרפואה דחופה
המבקר מציין עוד כי משרד הבריאות לא קבע מיהם המומחים שצריכים לאייש את חדר המיון. משום כך, בחלק מחדרי המיון ניתן למצוא רק במשמרת הבוקר מומחה לרפואה דחופה וביתר שעות היום ובסופי השבוע ישנם תורנים מתחומי התמחות שונים. לעתים מדובר ב"תורני חוץ" שאינם חלק מסגל בית החולים; זאת, למרות שוועדה מטעם משרד הבריאות הגישה המלצות בנושא הרכב הרופאים והתמחותם.
עוד נמצא כי יש צורך בעדכון התקנים של הרופאים והאחיות כדי שמספרם יהיה תואם לעומס הפניות.
הביקורת מצאה כי בבית החולים "העמק" עשו פקידים במשרד הקבלה, ללא הכשרה נדרשת, את תהליך המיון הראשוני (טריאז') של החולים.
המבקר מצא כי מכתבי השחרור שהוצאו לא היו מספקים: לעיתים שוחרר החולה על ידי רופא זוטר, שלא היה בסמכותו לעשות כן. בנוסף, המכתבים היו כתובים לעיתים בכתב יד לא קריא ונעדרי נתונים חשובים על בדיקות שנעשו ותוצאותיהן.
המבקר ציין עוד כי למרות ההמלצות של משרד הבריאות על דרכים להפחית מקרי אלימות בחדרי המיון, לא הוצבו מאבטחים או שוטרים במרבית חדרי המיון ומנהלי בתי חולים ציינו כי גם כאשר ישנם מאבטחים סמכויותיהם אינן מוגדרות.
הפיקוח הלקוי מצד משרד הבריאות מתחיל כבר בהגדרה. לפי דו"ח המבקר, משרד הבריאות לא הגדיר קווים מנחים לפעילות המיון: האם הוא מקום לטיפול דחוף במצבי חירום והבירור לגבי מטופלים אחרים נעשה במחלקות, או האם הוא מקום שבו נעשה הבירור וההחלטות לגבי המשך הטיפול בחולה? בשל כך, משרד הבריאות אינו יכול לבחון את תפקוד חדרי המיון, הן בתחום הטיפול והן בתחום השירות לציבור. אין אפילו אפשרות לבחון את הבדיקות שנעשות לחולה, משום שגם הבדיקות שונות ממרכז רפואי אחד לאחר, בהתאם למדיניות של כל בית חולים.
עם כניסתו לתפקיד, אמר סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, כי המתנה ממשוכת בחדרי המיון היא בלתי נסבלת בעיניו ואף קיים שורה של "ביקורי פתע" בחדרי מיון ברחבי הארץ. עם זאת, המבקר לא התרשם מצעדים אלו של משרד הבראות וציין כי "המשרד לא בחן דרכים להפחתת העומס בחדרי המיון; יתרה מכך, גם המלצות סקר שהוא עצמו עשה בנושא ותוצאותיו העידו שנעשות פניות רבות למיון גם כשיש להן חלופה בקהילה, לא נדונו ולא טופלו כהלכה, וכן לא נבחנו דרכים לצמצום מספר הפניות לחדרי המיון. ראוי אפוא שמשרד הבריאות, בשיתוף קופות החולים, יקיים דיון על ממצאי הסקר ויקבל החלטות בהתאם".
העמק: עומסי העבודה "ניכרים"
בנושא עומס, כוח אדם ותקנים, ממשרד הבריאות מסר בתגובה: "המשרד מודע לעומס הקיים במלר"דים, ובחוזר שיצא בחורף נקבעו מצבים שבהם מאושר להוסיף רופאים ואחיות נוספים למשמרת. פורסם נוהל לפיו בשעת עומס ועל פי בקשת מנהל בית החולים, מינהל הרפואה מאשר וויסות חולים על ידי מד"א לבתי חולים אחרים.
משרד הבריאות יזם הוספה של תורן בכיר במקצועות המיון בכול בתי החולים, אך בשל מחלוקת על תשלום הדבר לא עלה יפה".
עוד ציינו במשרד הבריאות כי "ידוע למבקר שיש הקפאת תקינה עד 2010 בשל הסכם הרופאים. המשרד ימשיך לפעול מול הנציבות והאוצר לשפר את התקינה של כוח אדם רפואי. במלר"ד תמיד יש רופא שהינו מומחה או בוגר שלב א' שקיבל היתר להיות הרופא הבכיר במיון. יש קושי באיוש מומחים בכול המקצועות 24 שעות ביממה במשך 7 ימים".
בנושא האלימות, אמרו במשרד הבריאות: "סיכום נתוני אלימות 2009 מצביעים על ירידה של 20% בהיקף האירועים בחדרי המיון לעומת שנים קודמות.
מאבטחים במיון בבתי החולים קיבלו סמכויות גם מתוקף חוק הסמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור. בחודשים האחרונים מתבצעת פעולה לשינוי חקיקה והוספת סמכויות שיאפשרו התערבות גם במקרים של אלימות מילולית. הצבת שוטרים בחדרי המיון לא תמומש עקב העלות הגבוהה הכרוכה בכך".
בית החולים סורוקה מסר בתגובה: "בבית חולים סורוקה נעשה איסוף נתונים אודות משך השהיה במיון, שביעות רצון הלקוחות וחלוקת הזמן של הרופאים במיון. בבית חולים סורוקה מוצבים מדי יום במלר"ד שני רופאים מומחים ברפואה פנימית עד חצות. לאחר חצות מאויש המיון הפנימי בשלושה רופאים המורשים לשחרר חולים על פי הנהלים".
בית חולים העמק מסר בתגובה: מיון ראשוני וטריאז' נמצא בסמיכות למשרד הקבלה. צוות המשרד קבל הכשרה והדרכה לגבי ניתוב החולים ואינו מבצע טריאז' קליני. העדר מומחים וההסתייעות בתורני חוץ מבטאת מחסור בכוח אדם מקצועי ועומסי עבודה ניכרים..
לפנייה לכתב/ת 
