מום בשכר המינימום

"הצרכים החומריים של חברִי, הם הצרכים הרוחניים שלי" - כך התבטא רבי ישראל מסלנט, מגדולי "תנועת המוסר" היהודית. משפט זה מחדד את התפישה היהודית שלפיה "רוחניות" אין משמעותה התעמקות ברעיונות מטאפיזיים בלבד, אלא גם - או אפילו בעיקר - התעמקות בקשיים הכלכליים היום-יומיים של החבר.

• לכל הטורים בפרויקט "צהר לחקיקה" - לחצו כאן
  

אדם עובד בראש ובראשונה על מנת לקיים את צרכיו הבסיסיים: "כָּל עֲמַל הָאָדָם - לְפִיהוּ (=למזונותיו)" אמר קהלת. שכר עבודה ראוי, שבאמצעותו יוכל העובד לממן חיים תקינים לו ולבני ביתו, אינו רק צורך חומרי של כמיליון עובדים המשתכרים "שכר מינימום" ובני משפחותיהם, אלא, כקביעתו של רבי ישראל מסלנט, גם צורך קיומי וערכי בעבור כולנו.

הרמב"ם, בהתייחסו לשכרם של כמה מעובדי הציבור, קבע בהלכות שקלים: "נוטלין שכרן מתרומת הלשכה (=קופת הציבור), ומוסיפין להם (=שכר) כדי צורכן, הם ונשיהם ובניהם ובני ביתן". כלומר, השכר שהקופה הציבורית משלמת לעובדיה אמור לאפשר להם את פרנסת המשפחה כולה.

הרב הראשי הראשון למדינת ישראל, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, הרחיב את דברי הרמב"ם, וקבע שניתן ללמוד מדרישת התורה כלפי עבד עברי, שחובת המעסיק היא "לדאוג על חייו של הפועל שיהיו משופרים ומכובדים במידה ידועה" (שו"ת פסקי עוזיאל, חלק ד סימן מד).

הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר מינימום בהדרגה) התשס"ט-2009 שאותה הגשתי, מבקשת לקיים את החובה הבסיסית הזו – לאפשר לעובדים במדינת ישראל להתפרנס בכבוד.

עובדים ועניים

על פי ההצעה, שכר המינימום יעלה באופן הדרגתי מ-3,850 שקל, כפי שנהוג כיום, ל-4,600 שקל. אמנם כבר בשנת 2006, בהיותי שר הביטחון, הובטח לנו בהסכם הקואליציוני כי שכר המינימום יעלה עד סכום זה, אך העלייה ההדרגתית נעצרה על 3,850 שקל לחודש ברגע שיצאתי מהממשלה. הצעת החוק הנוכחית חוזרת ודורשת דרישה מוסרית צודקת, שכבר הובטחה למעשה לפני שנים ולא קוימה.

המסורת היהודית הקפידה על זיקה ישירה בין כבוד האדם לבין יכולתו להתפרנס. וכך מציג הרמב"ם את הסיוע הגדול ביותר שניתן לתת לאדם המצוי במצוקה כלכלית: "מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך... או ממציא לו מלאכה". על החברה לדאוג ליכולת ההשתכרות שלו כדי שלא יגיע למצב מביש – "שלא יצטרך לבריות לשאול" (הלכות מתנות עניים).

הרשו לי לתרגם קביעה ערכית זו לחובתנו התחיקתית כיום ולאפשר לאזרחי מדינת ישראל להתפרנס בכבוד: יש אנשים הרואים עני הפושט יד ברחוב, ואומרים: "שילך לעבוד". אני מתבייש לגלות לכם, אך זו המציאות - ייתכן שמבקש התרומה עובד, ובכל זאת נזקק לחסדי הזולת לפרנסת משפחתו.

עובדות אלו עולות מדו"ח בנק ישראל, על פיו בעשור האחרון מספר העובדים הנמצאים מתחת לקו העוני גדל באופן משמעותי, למעט השנים 2006-2007 שבהן העלנו את שכר המינימום. עלינו למחוק את החרפה של אנשים העובדים ביום, ונזקקים לטוב לבן של עמותות צדקה בערב.

חרדה לשלום החברה ומוסריותה

המחויבות לשכבות החלשות היא אחד מיסודות תורת ישראל. והרי רק השבת קראנו בתורה: "כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ... וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו, וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו..." (ויקרא כה, כה). לכשנעמיק נגלה כי דרישות התורה אינן באות רק על רקע של דאגה לקבוצות מוחלשות באוכלוסייה, אלא נובעות מחרדה לשלומה ולמוסריותה של החברה כולה. חוסנה החברתי והמוסרי של המדינה מותנה בעצמאות כלכלית של כל אחד מהפרטים בה. קיום חברה מוסרית מותנה בכך שהיא לא תתחלק

למעמדות של אדונים "עֹשְׁקֵי שְׂכַר שָׂכִיר" (מלאכי ג, ה) ועבדים הנושאים את עיניהם לשכרם, אשר אינו מספיק לכלכל את משפחתם.

בניגוד לתחזיות האימה כי העלאת שכר מינימום תביא לאבטלה ומשבר כלכלי, העובדות הפוכות לחלוטין. העלאת שכר המינימום גרמה לפעילות מוגברת במשק, וליצירת מקומות עבודה חדשים. כל שקל נוסף הניתן לעובדי שכר מינימום נצרך בישראל, ומאיץ את הפעילות במשק.

שכר מינימום בשיעור ראוי הוא, אם כן, הכלי המשמעותי ביותר לצמצום פערים חברתיים ולמלחמה בעוני, שכן הוא דואג לצרכים הבסיסיים של העניים ובני משפחותיהם בדרך מכובדת של עבודה. בדרך זו יכנסו יותר אנשים למעגל העבודה, ותתמעט כמות המובטלים. ההוצאה הכבדה של דמי האבטלה תיחסך, ואנו נהפוך לחברה ערכית שהחברים בה נהנים מעמלם - "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (תהילים קכח, ב). 

"צהר לחקיקה" הוא פרויקט משותף של ynet ועמותת רבני צהר.