לא פוחד לצאת מהבית: אמיר התגבר על אגורפוביה

אמיר דנציגר, צעיר בן 26 מירושלים, עשה את זה: אחרי שלוש שנים של טיפול התנהגותי אינטנסיבי, הצליח אמיר להתגבר על חרדת האגורפוביה שממנה סבל מאז שירותו הצבאי. מהסתגרות כמעט מוחלטת בין קירות ביתו, עבר הצעיר לחיים תקינים ומלאים, ובמפגש איתו הוא מבקש להעביר מסר ברור: "אל תכנעו לפחד או לחרדה - זה רק דלק להפרעה".

מקושי לעלות במדרגות ועד חוסר יכולת לחצות כביש

אגורפוביה - פחד מיציאה מהבית, וממרחבים גדולים כגון כבישים, רחבות ועוד - מתפתחת לעתים כתוצאה מסדרה של התקפי חרדה, ומהאימה של האדם שחרדה כזו תתקוף אותו כשהוא בציבור. זו הפרעה שעלולה לשבש את באופן מוחלט את מהלך החיים התקין, שכן אנשים הסובלים ממנה נמנעים כמה שיותר לצאת מהבית; זאת, על מנת שלא לגרום להחרפת החרדה.

הסימפטומים של אמיר החלו בשירותו הצבאי. לאחר כשמונה חודשים בצבא, וביום בהיר אחד, גילה שהוא מתקשה נפשית לרדת ולעלות במדרגות. הסימנים המשיכו להצטבר: הוא חש אי נעימות הולכת וגוברת במקומות גדולים ורחבים, עד שהגיע אפילו לחוסר יכולת לחצות כביש. לאחר שנה וחודשיים, שוחרר אמיר מהצבא על סעיף בריאותי.

התהליך הטיפולי, שהתחיל מייד אחרי הצבא, כשל. לאחר מספר ניסיונות עם כמה פסיכולוגים, הן בטיפולים אישיים והן בטיפולים קבוצתיים, מצבו של אמיר החמיר. באוגוסט 2004, אז חל המפנה הגדול בחייו, כבר התהלך אמיר עם מקל.

"החרדה הכתיבה לי את אורח החיים", הוא משחזר היום, "בעיקר בין הזמן שהשתחררתי מהצבא ועד אותו קיץ של 2004. פעולת ההליכה, שטריוויאלית לכל אדם, הפכה אצלי לדבר שהוא בלתי אפשרי".

אפילו לחבריו התבייש לספר: "למרות העובדה שידעתי שהם לא יצחקו עליי, הרגשתי במבוכה מאוד גדולה מכל העניין הזה ולא הרגשתי באותה תקופה שהחשיפה שלי אודות בעייתי בפניהם יכולה לתרום לי במשהו".

טיפול נפשי ושירי ארץ ישראל

השינוי, הוא מספר, התחיל בטיפול פרטני עם הפיזיולוג חורש דור חיים, מנכ"ל מרכז או 2, שעבד איתו, בשלב הראשון, רק על חשיפה בחוץ. "למרות שהיה מאוד קשה הוא לא וויתר לי ואמר לי - אתה יכול", משחזר אמיר. החשיפה לחוץ היתה הדרגתית: תחילה למרחבים מחול ודשא, גורמי חרדה פחותים לאמיר, ורק אז לאספלט.

אמיר אף החל בפן טיפולי שני באותו החודש. דרך אהבתו לשירי ארץ ישראל

הישנה, עת מלאו חודשיים למותה של נעמי שמר, הוא החל בכתיבת שירים משל עצמו. 

ארבעה דברים, הוא מסביר, עזרו לו להפחית את מינון החרדה ובהמשך גם להעלימה כמעט כליל: התמקדות במטרה, הלימודים באוניברסיטה, כתיבת השירים ככלי רוחני, והתנדבות בקהילה. 

"אל תכנעו לפחד", אומר אמיר, שמאמין שיש בעיות "שהן בראש" וניתנות לפתרון על-ידי כוח רצון חזק של האדם עצמו:  "צריך לקחת את הבעיה, לתחם אותה, ולהתמקד בדרך היעילה ביותר על מנת למזער או אף להעלים אותה לגמרי. הכי חשוב בטיפול - זה הטיפול בעצמך".