תפילה רשומה

אמש, ערב יום ירושלים, הלכתי כדרכי מזה 43 שנים להתפלל תפילת ערבית חגיגית ליד הכותל המערבי. כאשר הגעתי לחלק בתפילה שבו אומרים "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים", עלו לנגד עיניי הזכרונות, המראות והחזיונות של הימים ההם.

זכרתי את תפילת מנחה הראשונה שלי ביום רביעי, כ"ח באייר תשכ"ז, לפני 43 שנה, כאשר המג"ד הורה לנו לעלות להר הבית, וכדבריו, לטהר אותו מהצלפים שהמשיכו לירות ממקום מסתורם.

עלינו להר הבית, נכנסנו למסגד עומר המרהיב ביופיו, ועמדנו משתוממים ליד אבן השתיה. ביקשתי מחבריי הלוחמים להצטרף לתפילת מנחה, אך כאשר רציתי לכוון את פניי לא ידעתי לאן אפנה, שהרי העומדים בירושלים מכוונים כנגד המקדש - והרינו עומדים במקום המקדש, ואולי גם קודש הקודשים. מתוך תחושה פנימית פניתי לעבר המערב והתפללתי בקול גדול "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". לימים שאלתי את הרב שלמה גורן זצ"ל, הרב הראשי לצה"ל, לאן היה עליי לכוון את פניי, והוא השיב לי "זו הרי גמרא מפורשת שהכהן הגדול, העומד בקודש הקודשים ביום הכיפורים, היה מכוון פניו למערב".

תפילה עם אצ"ג

כאשר ירד הערב על כ"ח באייר תשכ"ז, היום הראשון לשחרור ירושלים, עלתה הפלוגה שלנו לשמירה על הר הבית. נשארתי עם ידידי מהחטיבה שמואל ריבלין, איש "מרכז הרב", לתפילת ערבית

ולספירת העומר, ולאחר שהדלקנו נרות לעילוי נשמתם של החברים שנפלו בקרב, עלינו ללינת לילה על ההר.

מצאנו את הלוחמים העייפים נערכים ללינה, ואחדים מהם אף הרהרו בקול רם אם זו לא השעה "לפרק", כלשונם, את המסגד. רק לאחר חצות הצלחתי להירדם ליד חומת הר הבית, סמוך לשער הרחמים. פתאום קול העיר אותי ואמר: "קום לוחם עברי, כבר מאיר השחר". התעוררתי וראיתי אדם לבוש בגדים אזרחיים, חבוש מגבעת ועטוף בטלית, גוחן מעליי. לא הכרתיו ושאלתיו לשמו ולפשר הימצאו במקום. הוא לא השיב ואחז בידי בחוזקה.

יצאתי משק השינה ועמדתי לידו, משקיף אל עבר הר הזיתים. האיש המשיך בתפילתו בדבקות. עם הנץ החמה לחץ את ידי בידו וביקש שאתפלל עמו יחד בקול רם: "אור חדש על ציון תאיר, ונזכה כולנו יחד במהרה לאורו", והרפה מידי.

לימים נודע לי כי היה זה המשורר אורי צבי גרינברג, וכאשר פגשתי בו בטקס שנערך לכבודו כנסת, הצגתי את עצמי והזכרתי לו את האירוע המשותף שלנו בהר הבית. הוא חיבק אותי בהתרגשות ושאל האם התפילה שגורה בפי. השבתי שאמנם כן. אז ביקש לדעת אם היה משהו שונה במילות אותה התפילה שהתפללנו על ההר. ירדתי לסוף דעתו ואמרתי, שאמנם גם אנו מתפללים בנוסח חסידי קרלין, שבו נמצאת המילה "יחד" בפסוק "ונזכה כולנו יחד במהרה לאורו". ענה אורי צבי ואמר "אם כך, אתה מבין למה העירותי אותך משנתך המתוקה – כדי ששנינו נאמר 'יחד'".

סידור מהמילואים

והבוקר, 43 שנים אחרי, בדיוק כמו ביום ההוא, כ"ח באייר תשכ"ז – 1967, התפללתי ברוב עם ובהדרת מלכות תפילת שחרית חגיגית עם ברכת הלל בשם ובמלכות, בשירה ובזמרה ובחזרת השליח ציבור על תפילת השמונה עשרה. כל המתפללים הצטרפו בקול רם (כמעט בשאגה) לתפילה "ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו", והייתה בכך תפילת זעקה נגד הקפאת הבנייה בירושלים.

בסיום התפילה רשמתי בדפים המיוחדים שהוסיף בני, בן-ציון, לסידור התפילה שלי, שבו אני רושם זה שנים את התפילה של יום ירושלים ליד הכותל המערבי: "בס"ד, כ"ח באייר תש"ע".

הסידור שלי הוא סידור התפילה לחיילי צה"ל בנוסח אחיד, בעריכת אלוף שלמה גורן – הרב הראשי לצה"ל, בהוצאת הרבנות הצבאית הראשית בשנת הי"ט למדינת ישראל תשכ"ז, שאותו קיבלתי בעת שירות מילואים בחורף של אותה שנה בחטיבת המילואים 55 של הצנחנים. כמה חודשים לאחר מכן,

כשהתייצבתי על-פי צו 8 לשירות מילואים ערב מלחמת ששת הימים, לקחתי עמי את הטלית, התפילין ואת סידור התפילה של צה"ל.

כשירד הלילה על יום רביעי כ"ח באייר תשכ"ז, ונשארתי כמעט לבדי ליד הכותל המערבי, הגיע למקום שמואל ריבלין שהבטיח לגייס מניין לתפילת ערבית ראשונה ליד הכותל המערבי, ולפי מיטב זכרוני הוא היה השליח ציבור. מתוך תחושה שאנו עושים היסטוריה, רשמנו על העמוד הראשון של הסידור: תפילת ערבית, הכותל המערבי כ"ח באייר תשכ"ז. ולמחרת היום רשמתי: הכותל המערבי כ"ט באייר תשכ"ז.

מאז ועד היום, מזה 43 שנים, זכיתי בחסדי השם להתפלל 43 פעמים תפילות ערבית, מנחה ושחרית ביום ירושלים, וזאת אני רושם מחדש כל שנה בסידור.

• אליעזר שפר הוא ממשחררי העיר העתיקה ירושלים. יו"ר איחוד בתי הכנסת והקהילות בישראל ובתפוצות ולשעבר ראש המחלקה לחינוך בהנהלת הסוכנות היהודית.