עץ התפוח של ניוטון מגיע לחלל

בשנת 1666 ישב ניוטון הצעיר בגינת אמו בליקולנשיר כשלפתע נפל תפוח מאחד העצים. ניוטון תהה אם גופים מסוג זה תמיד נופלים למטה במקום לנוע למעלה או לצדדים. אז עלה במוחו רעיון הכבידה, כפי שניוטון עצמו חזר עליו כמה וכמה פעמים בחייו, אם כי מעולם לא הזכיר בעצמו את התפוח.

ב-15 באפריל 1726 שוחח ניוטון עם ויליאם סטוקלי, אחד הביוגרפים הראשונים שלו, ברובע קנסינגטון שבלונדון. על פי עדותו של סטוקלי, סיפר לו ניוטון כיצד לפני שנים תפוח שנפל עליו בגינת אמו דרבן אותו לפתח את חוק הכבידה האוניברסלי:

"אחרי ארוחת הערב מזג האוויר היה חמים. הלכנו לגינה ושתינו תה תחת הצל של כמה עצי תפוחים...הוא אמר לי, שהוא נמצא בדיוק באותו מצב שבו מושג הכבידה הופיע במוחו. זה נגרם עקב נפילת תפוח, בעודו יושב במצב רוח מהורהר.

מדוע שתפוח זה יפול תמיד בניצב לקרקע, חשב הוא לעצמו. מדוע שלא ינוע לצדדים או למעלה, אלא כל הזמן כלפי כדור הארץ? הסיבה היא שהקרקע מושכת אותו. מוכרח להיות כוח שמעורב בדבר".

תפוחים בחלל

ניוטון היקר – נשמוט הקרקע מלפני התפוח. אנחנו במאה העשרים ואחת – ונמריא עם התפוח לחלל! ליתר דיוק – נמריא עם חתיכה מעץ התפוח (שמא ירקב התפוח בחלל?).

מה יקרה לתפוח אם יפול בתוך מעבורת החלל ולא בגינת בליקולנשיר? האם יפול מטה? ואולי הוא בכלל ינוע לצדדים או למעלה?

את התשובה יספק לנו אסטרונאוט בריטי העומד ליטול עימו דוגמית מהעץ המקורי של ניוטון. ה-BBC מדווח שחלק קטן מעץ התפוח, המוחזק בארכיון החברה המלכותית של לונדון, יוצא ממנו וילקח לחלל על ידי האסטרונאוט ד"ר פירס סלרס.

הוא יישא אותו עימו במהלך המשימה הקרובה של מעבורת החלל אטלנטיס שתמריא ביום שישי הקרוב (14 במאי). שישה אנשי צוות יהיו על סיפון המעבורת שתצא למשימתה האחרונה אי פעם.

היוזמה לקחת דוגמית מהעץ לחלל היא חלק מהחגיגות לציון 350 שנה לחברה המלכותית של לונדון, ולחתיכת העץ עצמה תתלווה תמונתו של ניוטון. ד"ר סלרס, שנבחר לאסטרונאוט על ידי נאס"א כבר ב-1996, אומר שזהו כבוד גדול עבורו:

"אני בטוח למדי שסר אייזק ניוטון היה מרוצה לראות זאת, בהנחה שלא הייתה לו מחלת חלל. זה היה מוכיח בוודאי את נכונותו של חוק התנועה הראשון שניסח".

המאמר לקוח מהבלוג של ד"ר גלי וינשטיין