המצווה ו"עונשה"

בכל בוקר אני קמה ומתפללת שחרית, עם טלית ותפילין, כפי שציוונו הקב"ה. בתור מי ששייכת לתנועה המסורתית (קונסרבטיבית), ברור לי לגמרי שהמצוות הללו - להתפלל, להתעטף בטלית, להניח תפילין - חלות על כל יהודי מאמין באשר הוא, גם על היהודיות.

"אישה, תועבה, חילול הקודש"

השעה הייתה 07:30 בבוקר, שקט ברחובות. ישנתי אצל חברה בבאר שבע, קמנו, הנחתי תפילין, התפללנו, חלצתי תפילין, שגרה. יצאנו מהבית, נסעתי לתחנה המרכזית וכל מה שחשבתי עליו זה איך אני מרוויחה כמה שעות שינה לפני העבודה, אבל זה לא ממש יצא לפועל.

כמה דקות אחרי שהגעתי לתחנה, שמתי לב לאדם מבוגר, בלבוש חרדי, שעומד ובוהה ביד שלי. עברו כמה שניות נוספות, וכנראה שהוא הבין שהמבט שלו לא מעביר את המסר מספיק בבירור. הוא רכן קצת לעברי, הצביע על הפסים האדמדמים על היד, אלו שנשארים על העור גם דקות ארוכות אחרי שהוסרו התפילין, ושאל "תגידי, זה מהתפילין?" התעלמתי, אבל הוא שוב שאל: "זה מהתפילין?" התעלמתי שוב, והוא התקרב אליי עוד יותר, נעמד ממש בצמוד אליי, ושאל שוב, בקול רם: "זה מהתפילין?" לא יכולתי להתעלם יותר, אז הסתכלתי עליו ועניתי: "כן, מה אתה רוצה ממני?"

האמת שהייתי בטוחה שברגע שאענה לו הוא יפלוט איזו קללה, יסתובב ויעזוב את המקום, אבל טעיתי. הוא רק התחיל. הוא תפס לי חזק את יד שמאל, ופשוט התחיל לבעוט בי. על הדרך גם לא שכח לצרוח בליל מלים כגון "אישה", "תועבה", "חילול הקודש" ועוד.

ברגעים הראשונים לא יכולתי לזוז. בכלל לא הבנתי מה קורה. אחרי כמה שניות התעשתתי, נאבקתי בו כדי לשחרר את עצמי, ורצתי לאוטובוס שהגיע. הרגשתי לגמרי לבד. המקום לא המה אדם, אבל היו שם אנשים. חלקם הסתכלו בעניין, חלקם הסיטו המבט. רק אישה אחת זרקה לעברו "תעזוב אותה כבר בשקט". אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אילו לא הייתי מצליחה להתחמק.

כל דאלים גבר, כל דמושפלת אישה

• הכותבת היא חברת התנועה המסורתית. תלונה הוגשה במשטרה.