"בהרטי": נפש של הודי הומיה

לפני הכל, המלצה לכל מי שמתכנן לנסוע לטיול ארוך בהודו בזמן הקרוב: הפרישו כמה מאות שקלים מהכסף שתכננתם להוציא על המסע, ורכשו להורים שלכם זוג כרטיסים ל"בהרטי", המחזמר ההודי הגדול בעולם שנולד פה לפני חמש שנים, עשה כמה סיבובי דאווין באירופה ועכשיו חוזר להזכיר לנו מאיפה זורם הגנגס.

"בהרטי". תראו את זה להורים שלכם

ככה לפחות ההורים שלכם יקבלו מושג מלוטש ומצוחצח (ונקניקיה ב-20 שקל, שום דבר לא מושלם) לגבי המקומות שאתם מסתובבים בהם, מעין חלופה מערבית לדשדוש בג'יפה. אתם מצדכם, תזכו לשקט נפשי.

ואלוהים, איזו הגשה יש כאן. כמה עשרות רקדנים ובערך חמישה זמרים שהופיעו Live היו כמעט בכל רגע נתון על הבמה, כולם לבושים בבגדים המסורתיים בצבעים הכל כך עזים של הודו, מפגיזים את החושים בעושר מהמם שממשיך להמם עד סוף המופע.

לידם, באותה מנה, תקבלו את השירים והריקודים ששומרים על הזיקה ההודית ויוצרים תחושה של חיות חזקה, והקהל, הישראלי ברובו, מגיב. כנראה שיש לנו חיבור מסתורי עם המדינה הזאת. לא סתם אומה שלמה איבדה פה את העשתונות פעם, בגלל פרסומת אחת למרק בשקית.

שמח על הבמה, שמח בקהל

עלילת המופע היא לא משהו שהייתי מספרת עליו הביתה. היא מבוססת על הנרטיב ההוליוודי-בוליוודי הרגיל, בחור ובחורה הודים מתאהבים אבל משהו עוצר אותם מלממש את האהבה שלהם (במקרה הזה, אביה של הבחורה). הם שרים קצת, רוקדים קצת מסביב לעצים, בסוף זה מסתדר.

העלילה הודית טיפוסית. שרים, רוקדים מסביב לעצים, בסוף זה מסתדר

גם המטאפורה לפיה בהרטי, הדמות הראשית במופע (שמגלמת באוונה פני, רקדנית מהפנטת) היא בעצם הודו, וכל האינפורמציה על הרוחניות ההודית, לא באמת נקלטת תוך כדי ההפגזה החושית המתמשכת.

אבל כל מה שקורה על הבמה מייצר מעין אקסטזה שהולכת ונבנית במהלך המופע, עד שמגיע הרגע בו הקהל מחייך באושר למראה ארבע מטריות לבנות ושרירן שמטפס על עמוד.

הצעה אחת לשיפור: מכיוון שהדיבורים היחידים במופע הזה מגיעים מליאור כלפון, המגיש, שעושה אחלה עבודה בגישור של החומרים לקהל הישראלי, ו-95% מזמן המופע הוא שירים וריקודים, היה נחמד אם המפיקים היו מוצאים דרך לתרגם את השירים לקהל שלא דובר את השפה, כדי להוסיף עוד עומק ותחושת חיבור לתוכן.

המופע, אגב, מבוסס על רעיון מקורי של המפיק המיתולוגי, אברהם (דשא) פשנל ז"ל, ועל המימוש אחראים הילדים שלו, שירילי וגשש (גאווה ישראלית!). חותמת לכם שתצאו עם חשק עז לעלות על הטיסה הבאה להודו (שם 20 שקל מספיקים לשלוש ארוחות).