מחקר על נוער דתי: ילדים וקריירה לפני שוויון בבית

בכנס עמדו"ת של מכללת "אורות ישראל" הציגה הדוקטורנטית לחינוך, בלהה אדמנית, את מחקרה, שבחן את יחסם של בנים ובנות דתיים-לאומיים למעמד האישה. מהתוצאות התברר כי בראש סדר העדיפויות של בני שני המינים נמצא הרצון לשלב בין אימהות וקריירה. הנחקרים דירגו במקום השני את הצורך בחלוקה שוויונית של מטלות הבית, ובמקום האחרון את השתתפותה הפעילה של האישה בחיים הדתיים.

המחקר בדק גם את עמדות הבנים והבנות הדתיות בכל הנוגע לשוויון בין המינים וגילה פערים משמעותיים. החוקרת מספרת כי "הממצא המפתיע במיוחד הוא שאפילו הבנות הדתיות ביותר מחזיקות בעמדות שוויוניות יותר מבנים הכי פחות דתיים".

איך זה קורה?

"למעשה, לבנות דתיות יש מספר גורמים שמסייעים להן לאמץ ערכים מודרנים. הן זוכות ללימודים ברמה גבוהה, יש להן תעודות בגרות מצוינות שמאפשרות להן כניסה למוסדות אקדמיים. במקביל, ישנן גם המדרשות שמאפשרות לבנות לקבל לימודים תורניים ברמה גבוהה. לצד אלה, השירות הלאומי מעביר לבנות מסר שיש להן הרבה מה לתרום במרחב הציבורי. כל זה ביחד גורם לבנות דתיות לרצות לפתח את הממד האישיותי, מעבר לממד האימהי".

למה על בנים זה לא משפיע?

"ככלל, נשים תמיד מאמצות עמדות שוויוניות יותר - כך זה גם בחברה החילונית וגם בחברה האירופאית. בציבור הדתי היום זה בולט יותר מבעבר מאחר שהמגזר הזה פיתח ביטחון בזהותו. הבנות הדתיות נחשפות לציבור הכללי מתוך זהות מוצקה, וזה מאפשר להן לאמץ ערכים ליברלים ללא איבוד הזהות הדתית".

מהן ההשלכות של הפער ביחס למעמד האישה בחיי היום-יום?

"אני מניחה שקיים קשר בין הממצאים שלי לרווקות המאוחרת. כי מבחינת הבנות שרוצות גם אימהות, אבל גם

התפתחות אישית, קיים חשש להיכנס למסגרת מורכבת בלי תמיכה של בן זוג. מצד שני, בנים חוששים מזוגיות שוויונית מאחר שהדגם המוכר להם זו התבנית הפטריארכלית. יכול להיות שהם מרגישים מאוימים להיכנס לכזו מערכת זוגית".

אז איך פותרים את זה?

"צריך להגביר את הדיון הציבורי על שוויוניות. צריך שיהיה ברור ששוויון אין משמעו טשטוש ההבדלים בין גברים לנשים, אלא שגבר ואישה עומדים באותה שורה ומובילים יחד. כשיהיה דיון ציבורי תהיה גם לגיטימציה, והציבור והממסד פחות יחששו שדגם כזה יערער את מוסד המשפחה".