פציעות ממתקני כושר בפארקים - את מי תובעים?

בשנים האחרונות מוקמים מתקני כושר בפארקים השונים המשמשים את קהל הציבור הרחב. מדובר ביוזמה ברוכה, שמעלה את המודעות להכרח בפעילות גופנית ואף מעניקה פתרון לאלו שידם אינה משגת לרכוש מנוי שנתי למכון כושר מצוחצח.

• נכנסים לכושר - בבית או במכון?
  

אולם בצד היתרונות ולאור התגברות השימוש במתקנים, עולה בהדרגה גם מספר המשתמשים שנפצעים כתוצאה מכך. לעיתים מדובר בפציעות של ממש המותירות נזק, ששיקומו אורך זמן רב. לכך תורמת העובדה כי אף שהמכשירים מיועדים לשימושם של מתאמנים מבוגרים - ילדים רבים גם עושים בהם שימוש ונפגעים.

לשון החוק קובעת, כי על הרשות המקומית מוטלת חובה להציב שילוט שמבהיר כי השימוש במתקנים מוגבל לילדים החל מגיל 14 ומעלה. כמובן שהצבת השלט והכיתוב לגבי הגבלת הגיל אינה מספקת במקרים כאלה, ויש לתת לציבור המשתמשים את כל המידע והאזהרות הנדרשות על מנת שיקבלו החלטה מושכלת לגבי השימוש בהם.

הרשות אינה יכולה לפטור את עצמה בכך שהיא הציבה שלט - מוטלת עליה החובה להציב אותו בגודל ובמקום שיאפשרו לו להיות קריא, נראה ונהיר לכל. ההיגיון המשפטי צריך להנחות את הרשות כך, שהיא לא תצא ידי חובה ותציב שלט בודד, אלא  להציב מספר שלטים כך שיראו מכל מקום באתר ויהוו תמרור אזהרה אפקטיבי.

במסגרת השילוט, על הרשות המקומית להוסיף הנחייה לגבי תרגילי החימום שיש לערוך לפני לאימון. זה לא סביר שהרשות תעמיד לרשות הציבור מתקני כושר בעלי פוטנציאל לגרימת נזק, בלא שתנחה אותם לגבי האופן בו ניתן להשתמש בהם.

הרצון להעלות את הכושר הגופני של תושבי העיר נפגש עם מציאות שבה נפגע המתעמל בשל העדר הדרכה מתאימה. בהתאם לכך, פציעה שנגרמה בשל היעדר הנחיות מספקות ולאור שילוט לקוי, מניחה את התשתית להגשת תביעה נזיקית כנגד הרשות המקומית.

כמובן שיש לבחון כל מקרה לגופו ולא ניתן לקבוע בוודאות, שקיימת התרשלות בכל פציעה ופציעה. עם זאת, בהחלט כדאי לבדוק האם הפציעה נגרמה הנסיבות המאפשרות לקבל פיצוי.

יכולת פיזיולוגית

אימון באמצעות מתקני כושר, כאלו מצריך יכולת פיזיולוגית בסיסית ותקינה, שלא תמיד קיימת אצל המשתמשים. כפי שמקובל במכוני הכושר המסודרים להתנות את השימוש במתקנים באישור רפואי, קיימת גם החובה להזהיר את המשתמשים במתקנים שבפארקים, כי רק אלו שנמצאים בקו הבריאות ושמסוגלים לשאת את המשקל המורם - יכולים לעשות בהם שימוש.

שומר בכניסה פארק?

לרשויות המקומיות אין תקציב המאפשר להן להציב שומר בכניסה לכל פארק. מלבד זאת, אין זה סביר כי הפארק יגודר ויועמד שומר בכניסה שיעשה סלקציה, מכיוון שזה מתנגש עם תכלית הצבת המתקנים, המיועדים לשימושם של העוברים והשבים.

חרף זאת, ייתכן בהחלט כי בימי חופשה, בהם קיימת פעילות מוגברת בפארקים באופן המגדיל את הסיכוי לקרות נזק, צריכה הרשות לשקול להציב שומרים שיסיעו לשמור על הסדר ועל השימוש התקין במכשירים.

אחריות ההורים

בכל מקרה, ההורה אינו יכול להתחמק מאחריותו לשמור על ילדו ולעשות כל שניתן בגבולות הסביר, על מנת שלא ייפצע.

המציאות מלמדת כי הורים רבים, שרוצים למצוא תעסוקה מספקת לילד, נוטים לאפשר לו לשחק במתקנים, אף שהשימוש בהם הוגבל בגיל. מעבר לחומרת המעשה, הם מוסיפים  חטא על פשע" כאשר הם מסירים את עיניהם מהילד ומאפשרים לו לעשות כעולה על רוחו, ובלבד שיהיה מרוצה ויזכה למספר שעות של תעסוקה.

מדובר ברשלנות לכל עניין ודבר. לא רחוק היום כי ילד יפצע בנסיבות בהם ההורה התרשל בשמירה עליו,באופן המאפשר להגיש תביעה פלילית כנגד ההורה. העובדה כי הרשות המקומית מחייבת להזהיר את המשתמשים במתקנים, אינה מחלישה את חובת האחריות של ההורים, המחויבים על פי חוק להתנהג כהורים סבירים ולשמור על הילד כפי שהיו שומרים עליו בסביבתו הביתית, ואולי אף מעבר לכך.

תחזוק המתקן

בשל הסיכון הרב שכרוך בשימוש במתקנים, קיימים תקנים מחמירים הדורשים להציב ולתחזק אותם באופן שיבטיח כי לא ייגרם נזק למשתמש. העובדה כי המתקנים מוצבים בשטח פתוח, תחת כיפת השמיים, חשופים לפגע מזג האוויר ואף למעשי השחתה, מחייבת את הרשות להקפיד הקפדה יתרה ולוודא כי המצב הפיזי של המכשירים מאפשר שימוש בטוח בהם.

פציעה שנגרמה בשל מתקן שלא תוחזק כראוי, מהווה פתח להגשת תביעה נזיקית כנגד הרשות המקומית. במידה שהתברר כי ברצפה עליה הוצב המתקן היה פגם, בור או חול שזעזע את יציבות המתקן - הדבר מהווה רשלנות לכאורה המאפשרת לבסס תביעה כנגד אחראים לכך.

זולת האפשרות להגיש תביעת נזיקין הכרוכה בהוכחת רשלנות מצד הרשות המקומית, לרשות ההורים שילדם נפגע, עומדת אפשרות להגיש תביעה לפוליסה המבטחת את התלמידים בביטוח תאונות אישיות. הפוליסה מכסה נזקי גוף שנגרמו עקב פגיעה בתאונה, גם אם זו התרחשה לא בדרך לבית הספר דווקא.

הביטוח מכסה כל תלמיד הלומד במוסד חינוכי במדינת ישראל, בכל מקום במדינה או בכל מקום אחר בעולם, גם מחוץ למסגרת הלימודית, עבור נזקי תאונות שאירעו במשך כל שעות היממה בכל ימות השנה, בין אם התרחשה בבית הספר, בבית, בקייטנה או בפעילות של תנועת הנוער, בין אם בים ובין אם ביבשה, ובין שיש לה קשר לפעילות כתלמיד ובין אם לאו.

הילד נפצע - את מי לתבוע?

לרשות ההורה שילדו נפצע עומדת האפשרות לתבוע פיצוי כספי בגין נזקיו. זהות הגורם או אף הגורמים אליהם תופנה התביעה תלויה בסיבה שהובילה לקרות הנזק. ראשית, הרשות המקומית מהווה גורם אחראי לנעשה בתחומה. העובדה כי היא הסכימה להציב את המתקן בשטחה, מחייבת אותה לפקח על הצבת המיתקן כל שהדבר יעשה באופן בטיחותי וימנע פגיעה בגוף ובנפש.

בנוסף, ייתכן שהרשות השתמשה בקבלן משנה על מנת שיתקין את המתקן. אם כך הדבר - גם הוא עשוי להימצא אחראי בדין אם יתברר כי התרשל במלאכת הרכבת המתקן. מעבר לכך, ייתכן כי מקור הנזק הוא לא באופן הרכבת המתקן אלא במתקן עצמו, שהתברר כפגום. אם כך הדבר - החברה שייצרה את המתקן מהווה גורם אחראי.

במידה שהילד נפגע במהלך שהייתו במסגרת חינוכית כלשהיא, למשל בתנועת נוער  - שגם הארגון המסוים נושא באחריות כלפי חניכיו ולפיכך, ניתן לתבוע גם אותם.

בסופו של יום, הבחירה את מי לתבוע היא מלאכת מחשבת משפטית, המצריכה יעוץ משפטי.

באיזה שלב לתבוע?

אף שפציעה של הילד היא אירוע טראומתי שיש רצון להדחיקו, לצד רצון להתמודד תחילה עם הכאבים והמגבלות - יש לזכור כי בזמן אמת ניתן למצוא הסבר ביתר קלות לטעויות שונות, כמו גם לאתר מסמכים רלבנטיים, עדים חיוניים ועוד. ככל שעוברות השנים - קשה יותר לשחזר או לתקן. זאת ועוד, לאחר שבע שנים תתיישן הזכות להגיש תביעה (לגבי קטין - שבע שנים לאחר הגיעו לגיל 18).

אם הורי הילד לא מסתייעים בעורך דין לאחר הפגיעה, חשוב לדעת כי לא אחת מתקבלת פניה מטעם חברת הביטוח המבטחת את הגורם האחראי, שכוללת הצעה כספית במטרה "לסלק את התביעה". המשמעות היא, שלאחר החתימה על כתב הסילוקין, לא יתאפשר עוד לקבל פיצוי נוסף, למרות שייתכן בהחלט כי טרם התבררו באופן סופי מימדי הנזק שנגרם.

לפיכך, גם אם מתקבלת הצעת פשרה בגובה של אלפי שקלים, שנראית על פניו כהצעה משתלמת, מוטב שלא לחתום מיידית אלא להיוועץ בגורם מומחה. במקרים רבים, בדיקות נוספות שנערכות מצביעות על כשלים פיזיים וליקויים נוספים המגדילים את סכום הפיצוי לו זכאי המבוטח.

מצד שני, אין לראות בכל הצעה בת אלפי שקלים - הצעה נמוכה, וייתכן בהחלט כי ההצעה שמתקבלת משקפת נאמנה את מצבכם. עם זאת, מוטב להמתין קצת ולבחון את ההצעה בסיוע של איש מקצוע. במקרים רבים מייעץ המומחה להמתין עד לגיבוש הנזק או התייצבות המצב הרפואי בתום הטיפולים. המשמעות: קיים סיכוי לא קטן, שהנזק יתגבש במלואו וניתן יהיה להעריכו נאמנה.

לפיכך, מוטב לפנות לעורך הדין במועד הסמוך ככל שניתן ליום הפציעה. רבים נוטים להעביר את התיק הרפואי לעו"ד רק לאחר שסיימו את מהלך הטיפול הרפואי, אך  מומלץ לשתף אותו מייד לאחר התרחשות התאונה, על מנת לקבל ייעוץ נכון ואפקטיבי שיכול לסייע למצות את זכויות הנפגע על פי דין מול הגורמים השונים.

כמה כסף ניתן לקבל ?

סכום הפיצוי שאפשר לתבוע, מורכב משורה של אלמנטים נזיקיים, או בעגה המקצועית  - "ראשי נזק". כך למשל, קיימים ראשי נזק ממוניים כמו הוצאות בעבר ובעתיד: הוצאות רפואיות, דמי נסיעה ועזרת צד ג'. כמו כן, ניתן לתבוע הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד שנגרמו לניזוק או להוריו בשל התאונה.

מעבר לכך, קיימים ראשי נזק לא ממוניים, כגון כאב וסבל. כמובן שהחישוב משתנה בהתאם לנתונים המסוימים של כל תיק ותיק, וקרו כבר מקרים בהם נפסקו סכומים בנסיבות דומות בגובה עשרות ואף מאות אלפי שקלים. במקרה ושדובר בפגיעה חמורה במיוחד - יכול הפיצוי להאמיר גם לסכומים של מיליוני שקלים.