מט"ח: מערכה קשה בצמד אירו/שקל

עבור נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, חזית נוספת נפתחה. הרי הצמד דולר/שקל, למרות כל התנודתיות בעולם, אינו מספק אדרנלין, וסטיות התקן עדיין נמוכות היסטורית. יחד עם זאת, הצמד אירו/שקל "מספק את הסחורה".

התחזקות השקל מול האירו בצורה אגרסיבית זאת, לרמה הקרובה ל-4.75 שקלים לאירו ואף נמוכה ממנה, הוא תרחיש קיצוני בהחלט. הדבר קורה בעיקר בגלל עוצמתו של השקל מול הדולר.

לא צריך ללכת רחוק בכדי להבין את גודל המשבר. רק השבוע פורסמה ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תמונה קודרת על סחר החוץ של ישראל, אשר רשם בחודש שעבר האטה בייבוא מוצרי צריכה בני קיימא.

הנתון הנוסף שבולט לעין, הוא נפילה דרמטית של 19% בייצוא מישראל לחו"ל. לא ניתן לדעת כיצד יתמודד פישר עם החזית הנוספת. הרי היחלשותו של האירו, כאירוע "חיצוני"  בהחלט, מאיים גם הוא על צמיחתו של המשק הישראלי המוטה ייצוא. בכל מקרה, לא יתכן שהמצב יישאר כך. הרי פישר "בונה על הייצוא", וקשה להאמין שייתן שיקלקלו לו את החגיגה. אחרי הכול, ירצה מר סטנלי פישר לסיים כהונתו כאשר ידו על העליונה.

בינתיים, היצואנים למדינות גוש האירו סובלים יותר ויותר מדי יום. בסה"כ במסחר היומי, שומר הצמד אירו/שקל על הסביבה של - 4.7-4.75 שקלים לאירו וזאת תוך כדי נטייה להמשך היחלשותו מול השקל.

דולר/שקל - השער היציג לצמד נקבע ברמה של 3.753 שקלים לדולר, אשר משקף עלייה מינורית ביחס לשער היציג מאתמול. אחרי הכל, בזמן ששוקי ההון והמט"ח תנודתיים עקב האירועים האחרונים ממדינות גוש האירו, הצמד דולר/שקל הוא "אי של יציבות". בסה"כ נסחר הצמד ברצועה של 3.741-3.772 שקלים לדולר.

אירו/דולר - אירועי השבוע האחרון מסמנים תפנית אשר לא ברור, לפחות כרגע, היכן ינוח בה שיווי המשקל לטווח הבינוני-ארוך. משבר החובות של יוון חשף את הקושי שבניהול מדיניות מוניטארית ופיסקאלית בגוש האירו. בעולם הגדול, כבר מקבלים בספק את יכולתה של "קרן הייצוב" עליה הוחלט בסוף השבוע שעבר, לעצור את התדרדרות האירו בטווח הקצר, אשר כבר ראה את רמת ה-1.252 דולר לאירו בשבוע שעבר.

מדובר בגוף עם קשיי תיאום ולא בגורם מרכזי אוטונומי. עם זאת, ניכר כי הקרן תיצור אופטימיות לזמן קצר וזאת ראינו בתחילת שבוע המסחר כאשר הצמד עלה שוב לרמת ה-1.3 דולר לאירו.

אולם, עקב נקודות החוזק של אירופה (או במילה אחת: גרמניה) לא תהיה התרסקות מוחלטת של האירו אלא בלימה בסביבה הקרובה ל-1.20 דולר לאירו. זאת, כמובן, להוציא מקרה של משבר פוליטי רוחבי במדינות הגוש המצליחות לאלה המצליחות פחות. כי אז, האיחוד עצמו, מוטל בספק.

המשבר באירופה עשוי לבדל את המדינות המצליחות באירופה לעומת המדינות המתקשות. תובנה זו עשויה לייצב את האירו בתום הנפילה הנוכחית ולמנוע את התרסקותו. הנני סבור כי הרצועה עלייה הצבעתי בסקירתי האחרונה וברמה של 1.25-1.28 דולר לאירו, עדיין תקפה. ביחס לימים האחרונים, רמת ה-1.25 משמשת אם כן רמת תמיכה חשובה. פריצתה כלפי מטה, תעיד כמובן על המשך ההידרדרות של המטבע האירופאי ורמת ה-1.2 דולר לאירו נמצאת כבר בדלת.

לסיום, "הרעש הגדול" ממדינות גוש האירו, מסתיר בעוצמתו את מגמת השיפור הניכרת בכלכלת ארה"ב (אולי בכלל הענן הוולקני מאירופה אחראי לזה). מדיניות מוניטרית מצמצת קרובה מתמיד והיא זאת שתכריע את הכף באופן סופי. לאמור, הדולר בדרך להתחזקות ולא בחסד, אלא בזכות.