בית המשפט: סלידה מהתנהגותה של כלל

לאחרונה התבשרנו כי הטייקון, נוחי דנקנר, שהוא גם בעל השליטה בחברת הביטוח כלל, מקדיש רבע מזמנו לפעילות חברה וצדקה. סכומי התרומות בהם נקב אל מול זרקורי המצלמה, בוודאי מעידים על לב נדיב.

אלא שפסק הדין אשר יובא מייד, מצביע על התנהלות בעייתית של החברה. דנקנר, בעל השליטה והלב הנדיב, יאמר קרוב לוודאי, כי הדברים לא נעשו במצוותו. כי עורכי הדין אשמים. לנו לא נותר אלא לקוות כי כעת, לאור המסר החמור של בית המשפט, הדברים ישתנו.

באחד הימים נסע אפרים לביא עם שתי בנותיו הקטינות במכוניתו. לפתע חש פנצ'ר באחד הגלגלים. לביא עצר בשולי הדרך והחל בהחלפת הגלגל. הג'ק היה מוקשה ולביא נאלץ להפעיל כוח רב. או אז פילח כאב חד את גבו. הוא קיווה שמדובר בכאבים חולפים, אולם הם לא חלפו. כעבור 12 יום נואש ופנה לעזרה. הרופאים אבחנו נכות קשה בגבו.

המכונית הייתה מבוטחת בחברת הביטוח כלל. לביא, שפנה אליה וביקש לממש את זכותו לפיצויים, לא שיער כי כעת מתחיל סיוט, שילווה אותו לאורך 10 השנים הבאות של חייו.

אילו לביא היה טוען, כך סתם, כי דנקנר השולט בחברה בה ביטח עצמו לעת צרה, הוא נוכל לכאורה, יתכן שהיה חוטף ובצדק, תביעת לשון הרע. אולם, כפי שנראה מייד, נציגיו של דנקנר הכתימו, ללא כל בסיס, מבוטח, שכל חטאו היה בכך שהוא ביקש לממש את המגיע לו: מזור לנזקיו.

אתה נוכל, הטיחו נציגי כלל בלביא, סיפור הפנצ'ר לא היה ולא נברא. החזית נגד לביא נפתחה גם מכיוון נוסף: באותה עת הוקמה, במימון חברות הביטוח, יחידה משטרתית בשם יה"ב, שכל מטרתה להגן על חברות הביטוח מפני הונאות בתאונות דרכים. למען ההגינות נזכיר, כי קציני משטרה רבים וטובים ביקרו את העובדה שחברות הביטוח קונות, בכסף, שירותים מהמשטרה.

לביא התמודד עם חקירת יה"ב. הוא גם לא נרתע ופנה לבית משפט השלום בתל אביב, בתביעת פיצויים נגד כלל. האיש הזה הוא נוכל, הודיעו נציגי כלל לשופט ירון בשן. הדברים נאמרו בביטחון כה מוחלט עד שהשופט התרשם כי יש להאשמות בסיס.

"במהלך כל המשפט", כך תיאר השופט את מה שהתרחש בתוך אולם בית המשפט, "יצרה כלל ציפיה שלא מומשה, שבידיה ראיה ממשית לכך שמדובר בתביעת כזב. לבסוף, כשהגיעה שעתה להגיש ראיות, ויתרה על הגשת תצהיר החוקר מטעמה".

בזבוז זמן שיפוטי יקר

האם בסוף המשפט, לאחר שהתברר כי ההר לא הוליד אפילו זנב קטנטן של עכברון, התנצלו נציגי כלל בפני המבוטח שלהם, האם הביעו צער בפני השופט על בזבוז זמן שיפוטי יקר?

הגולש המנוסה יכול לנחש: נציגי כלל המשיכו להכתים את המבוטח. עדותו של לביא, טענו כעת נציגי כלל, היא עדות יחידה של בעל דין מעוניין. אין לה כל סיוע. השופט בשן השיב, שדווקא יש לה סיוע - קיימת קבלה על תיקון הצמיג, אשתו ושותפו העידו ששמעו את גרסתו סמוך מאוד לאירוע, וקיימים גם מסמכים רפואיים.

אך נציגי כלל לא ויתרו - אילו לביא היה דובר אמת, הוא היה מעלה את בנותיו לדוכן העדים. טענתכם זו "לוקה בחוסר תום לב מוחלט", אומר השופט לנציגי החברה, והוסיף -  אתם התנגדתם לעדות הבת בנימוקים פורמאליים. מעבר לכך, הבנות ישבו בתוך המכונית ולא ראו את האירוע. אילו באו והעידו הייתם טוענים שעדותן "חשודה" באינדוקטרינציה, שהיא חוזרת על מה שהוא סיפר להן.

אך נציגי כלל התעקשו, כי לו לביא היה דובר אמת - הוא היה מצלם את הג'ק או מביא קבלה על תיקונו. בתגובה קבע השופט כי זו טענת סרק - איש לא טען שהג'ק נשבר ואיש גם לא טען שהוא תוקן. אך נציגי כלל הקשו את עורפם: התאונה נחקרה על ידי יחידת יה"ב, לביא הסתיר את החקירה המשטרתית.

גם בסוגיה זו, השופט הטיח בנציגי כלל כי התנהגותם היא "חסרת תום לב לחלוטין". השופט הוסיף כי לביא דווקא ניסה להשיג את תיק החקירה אולם לא הצליח, וביקש להעיד על החקירה - אך בחברה התנגדו. מעבר לכך, פסק השופט, החקירה לא מוכיחה דבר, ודווקא האזכור שלה "מהווה ניסיון פסול ליצור דעה קדומה עוינת על המבוטח".

ניסיונם של נציגי כלל להשחיר את מבוטחם לא צלח, אך הם לא הסתפקו בכך והלכו צעד אחד נוסף - השופט בשן קבע שכדי להקטין את סכום הפיצויים שיש לשלם ללביא, הם ניסו "להכשיל את בית המשפט בחישוב כוזב על ידי ציטוט סלקטיבי מתוך מסמך ושיערוך סלקטיבי של סכומים".

בסוף הדיון חייב השופט את כלל לשלם ללביא 450 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בשיעור של 13% כפי שקובע החוק.

אולם השופט לא הסתפק בכך והוסיף מילים קשות על התנהלות נציגי כלל כפי שהתגלתה בפניו: "לחברת ביטוח חובת נאמנות מיוחדת כלפי המבוטח. חובה זו לא מתיישבת עם דחיית תביעה, מתוך גחמה. חובה זו גם לא מתיישבת עם הצגת המבוטח כנוכל, פשוט מפני שניתן לטעון טענה כזו בבית המשפט, ללא מוראם של דיני לשון הרע.

"בהליך שבפני התמידו נציגי כלל בטענותיהם גם הרבה אחרי שנחשפו כחסרות בסיס. הם עשו שימוש לרעה בהליך, ולא בחלו בהטעיית בית המשפט בניסיונם לפגוע בנפגע. איני רואה לכך כל תרופה זולת בפסיקת הוצאות משפט שישקפו גם את סלידת בית המשפט ממעשיהם".

על רקע דברים אלה, חייב השופט את חברת כלל לשלם ללביא סכום נוסף של 50 אלף שקל, בנוסף לפיצויים, להוצאות המשפט ולשכר טרחת עורכי הדין שכבר נפסקו לו.

הכותב הוא עורך דין, המתמחה בדיני ביטוח ונזיקין