הנוער לשלטון (אבל בלי מלפפון)

הגעתי לגיל, חברים, שבו הצעירים מגלים - או לפחות מנסים לגלות - לי את מנעמי החיים. אחרי כל המשפטים השגורים בפי בני דורי, כגון: "מה שאני שכחתי אתה לעולם לא תזכור", "מה שאני עיכלתי אתה לעולם לא תאכל" או כמה דברים דומים, כנראה שהזיכרון שוב בוגד בי ואני לא נזכר בכל אמרות השפר. אבל בכל זאת הנה כמה מקומות שהצעירים גילו לי: כולם במחירים נמוכים, לא כולם מביאים בשורה, אבל בכולם יש אווירה.

מקום צעירים 1

"פורטר אנד סאנס" (Porter & Sons, הארבעה 14, ת"א), שנפתח על חורבות "פאפאגיו". יתרון ראשון הוא שהחניון ממש קרוב, ויתרון נוסף הוא שבמקום עשרות ברזי בירה וכל מיני בירות מיוחדות בבקבוקים, כולל כאלה שיש בהם טעמי בננה, שוקולד ועוד דברים שלא טעמתי. מה שכן טעמתי זה שתיים משלוש ההמלצות שיש בתפריט למטה: האחת - שלושה סוגי נקניקיות, כל אחת שונה מהשנייה. הן היו שמנמנות וטעימות להפליא והוגשו על מעין ראגו של שעועית ובייקון. זו מנה ממש טעימה והיא סחבה עימה בקלות שליש בירה. למרות זאת משהו היה חסר אז הזמנתי גם מנת פירה בצד, כי לדעתי נקניקייה כזאת עם ראגו כזה מחייבת פירה מתחתיה.

השנייה - פיש אנד צ'יפס, מנה קלאסית לליווי בירה. נענינו להמלצה ללוותה בבירה אנגלית מרירה מעט. המנה הזאת היתה מהטובות של הז'אנר שאכלתי. דג הקוד היה בשרני, הציפוי שלו מצוין והצ'יפסים לבדם היו שווים לחזור ולאכול את המנה הזאת שוב.

חלקנו מנה ראשונה - ניוקי סולת שהיה עשוי בגרסה קצת שונה מהרגיל, כמו שאנחנו רגילים לפגוש בהגשה של פולנטה, כלומר משוטח בתוך תבנית לאחר הכנתו ולאחר מכן צלוי על מחבת פסים או גריל וחתוך למעין מעוינים. טעים. לקינוח שפורפרת דקיקה משוקולד בגודל של שופר ובתוכה מוס שוקולד מעולה.

מה שכן, נרתעתי מכמות הרעש במקום. אמנם ברור לי שהוא חלק מהקונספט, עד כדי כך שחשבתי שהבעיה היא אצלי, אבל מסתבר שהמלצר, שגילו מחצית משלי, אף הוא התקשה לשמוע את ההזמנה. מה שבטוח שהאוכל כאן טעים ומתומחר בצורה צנועה ביותר. הכוונה היא כנראה שאנשים ילוו אותו בהרבה בירה. עליי באופן אישי הם לא יעשו קופה גדולה במיוחד, שכן אני מתכוון לחזור ולאכול שוב את שלוש המנות עם בירה אחת.

מקום צעירים 2

"קסבה" בפלורנטין (פלורנטין 3, ת"א). השכונה ציורית, המקום מדליק כזה, עם אווירה שהייתי מצפה למצוא בסמטה בוהמית בפריז, הכלים בכוונה לא מתאימים אחד לשני, כיף לשבת. התחלנו לאכול: איקרה סבירה עם בצל; חציל מטוגן עם לבנה - טעים; כרובית מטוגנת שהייתה רכה מדי ולא פריכה, אבל העראק עזר לנו להתגבר.

"איזה מקום ביתי", התלהבה בתי (מעניין באיזה בית היא גדלה). "ביתי", אמרתי? "אנחנו נבדוק". באחד השולחנות ראיתי שניצל עם ערימת פירה רצינית ובראשה צומח הר של בצל מטוגן. "את זה אני חייב לאכול", אמרתי למלצרית. הגיע השניצל. הפירה והבצל המטוגן היו טובים מאוד, השניצל איכזב - הוא היה יבשושי ומטוגן עד מוות. למרות כמותו הנדיבה, ביקשתי מלפפון חמוץ, לפחות להציל את הפירה. במקום הזה לא מחמיצים מלפפונים לבד, אוי לבושה. "איזה אוכל ביתי", אמרתי לבתי. ואז פניתי לכל בני הבית שישבו סביבי וסיכמתי: "בני גילי אולי לא מתמחים במקומות עם מחירים באמת זולים בצורה מפתיעה, כמו כל הטאפאסים ב-13 שקל, אבל לפחות הם יודעים להכין שניצל".

חברי הקסבה היקרים: סדרו את עניין השניצל, ובמחירים שלכם אני לוקח את המשפחה המורחבת כל יום לצהריים. אפילו שאת המלפפונים אצטרך להביא בעצמי, זה עדיין שווה לי.

מקום צעירים 3

אצלנו בבית. שוב הצעירים הגיעו לאכול. האמת שהם כבר לא כל כך צעירים אבל עדיין ממשיכים להגיע. אז הכנו פסטה עם טונה במקרה. למה במקרה? זוהי פסטה שנולדה מתוך כוונה להיות סלט פסטה אבל עקב הלחץ והרעב היא נאכלה בעודה חמימה ויצאה טעימה להפליא. ליד זה הכנו שני סלטים.

פסטה עם טונה

אופן ההכנה:

2 טונה בטעם לימון (הגברת קנתה, היה במבצע בסופר)

4 פלחי לימון כבוש קצוצים דק

מיץ מ-1/2 לימון טרי

2 פלפלים אדומים (גמבה) חתוכים לקוביות

1 כף צלפים גדולים מסוננים ממים, אותם קוצצים כמה שניתן

מעט מלח

1 כף רוטב סויה

פלפל שחור

1 כף שמן זית

1. מבשלים את הפסטה ומסננים.
2. בינתיים, בסוטז', מטגנים בשמן זית את קוביות הפלפל האדום, מוסיפים את 2 קופסאות הטונה עם הנוזלים, את הלימון הכבוש ואת כל שאר המוצרים ומבשלים כ-4-5 דקות יחדיו. מוסיפים את הפסטה ומקפיצים עוד כ-5-6 דקות.
   

אנשובי בצ'ילי עם אבוקדו

למעשה זה סלט אבוקדו מאוד בסיסי. איני רוצה לחזור על כל המתכון, כי כל אחד יעשה את הגרסה שלו, אבל בגדול:

המרכיבים:

2 אבוקדו גדולים ודי קשים, חתוכים לקוביות קטנות של בערך 1 ס"מ

מספר גבעולי בצל ירוק קצוצים

שמן זית

2 ביצים קשות מעוכות

1 כפית חרדל דיז'ון

מיץ מ-1/2 לימון

פלפל שחור

1/2 כפית (לפחות!) של פלפל צ'ילי יבש חריף

1 קופסת אנשובי בשמן זית, מסוננת וקצוצה דק

אופן ההכנה:

1. מערבבים הכל בזהירות וטועמים. לפעמים, למרות האנשובי, יהיה חסר לנו מעט מלח. אז מוסיפים.
2. מגישים על ברוסקטות, שזה פשוט טוסטים מלחם טוב, שמברישים בשמן זית וצולים על מחבת פסים או בתנור.
   

סלט ארוגולה

אין לי מתכון. פשוט חותכים, מוסיפים בצל ירוק בשפע, מיץ לימון, שמן זית ופלפל. למרות שזה לא מתכון, זה הולך נפלא עם הפסטה ועם הברוסקטות שלמעלה. ואם נשאר - אפשר להגיש ליד סלט לבנה, שזה פשוט לבנה, מלפפון ירוק על קליפתו, קצוץ דק, ובצל ירוק.