דו"ח: ל-20% מהילדים החרדים אין הורה מפרנס

כחמישית מהילדים החרדים בישראל חיים במשפחות שבהן אין הורה מפרנס, ולכ-37 אחוזים מהם יש מוגבלויות שונות - בעיקר לקויות למידה. כך עולה מנתונים שמציג היום (ב') משרד הרווחה לקראת הכנס על תוכנית שמידט - תוכנית מיוחדת לילדים בסיכון.

במשרד הרווחה גאים לדווח כי הם מצליחים להפעיל בהדרגה את התוכנית גם בערים חרדיות. למרות ההתנגדות הגורפת

שבה נתקלו בתחילה, היום זוכה לטענתם התוכנית הלאומית, שנועדה לשפר את איתור הילדים בסיכון ולסייע להם ולמשפחותיהם, לשיתוף פעולה מלא בכל מסגרות החינוך בערים החרדיות בני-ברק, אלעד, מודיעין עילית, ביתר עילית ובית שמש, וכן בערים אחרות שבהן מתגוררת אוכלוסייה חרדית גדולה, כגון נתניה וצפת.

הפיתרון שנמצא הוא קיום שיתוף פעולה הדוק בין האוכלוסייה החרדית לשירותים המטפלים כבר מראשית הדרך, ולא רק בשלבים הסופיים, תוך התאמה בין מבנה התוכנית המיועדת לציבור החרדי לזו המיועדת לציבור הכללי. ראשי הרשויות החרדיות הבינו שיש הזדמנות לפעולה, ונתנו גיבוי מלא לתוכנית בקרב הקהילה ומנהיגיה. לרשויות ניתנים המנדט והאחריות לטיפול בילדים בסיכון לפי מתווה מוסדר, המאפשר ליישוב לקבוע את סדרי העדיפויות ואת המענים והתוכניות ההולמים את הקודים התרבותיים או הערכיים של המקום.

בכל יישוב נבחר מנהל תוכניות חרדי מתוך הקהילה, אך בעל ידע וניסיון בתחום הילדים והנוער. במקביל, נציגי התוכנית נפגשו עם רבנים ונציגי ציבור בכל יישוב, הציגו את התוכנית, והזמינו אותם להשתתף בוועדות ולקחת חלק פעיל במיפוי ובתכנון. כדי לתת ניראות ולגיטימציה למעורבות של אנשי מקצוע וארגונים שונים בקהילה, משרד הרווחה פרסם את התוכנית בעיתונות, ובמקביל נעשתה פנייה לארגונים חרדיים הפועלים ביישובים, והוצע להם לקחת חלק בהפעלתה והובלתה.

"החרדים הבינו שחייבים לשתף פעולה"

פעולות אלה יצרו אמון מצד היישובים בתוכנית, דבר שאפשר מיפוי של כלל הילדים ביישוב בלי קשר להשתייכות של החרדים לפלג זה או אחר. בנוסף, הייתה פנייה אישית לכל מנהל "חדר", תלמוד תורה, מוסד חינוכי, העובדים בלשכות לשירותים חברתיים, אחיות טיפת חלב, גננות ומורים, שימלאו את טפסי המיפוי, וניתן הסבר מקיף על מצבי הסיכון. עבודה משותפת זו הורידה את רף החשדנות. בעקבות זאת, מתאפשרת השתתפותם של החרדים ודתיים בתוכניות שונות כמו קבוצות טיפול, סדנאות ועוד.