איך משמרים את העובדים עניים?
בבנק ישראל כבר הצביעו על כך שחוקי העבודה לא נאכפים כראוי בישראל. הרי קשה לצפות שבמדינת הון-שלטון ידאגו לכך. למעסיקים ולממשלה המצב מאוד נוח
דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוכיח שוב שרוב אוכלוסיית ישראל עובדת, אך יש לזכור רבים מהנמנים עליה קשי יום. בקרב האוכלוסייה היהודית בגילאים 54-25, רוב הגברים החרדים (52%) שייכים לכוח העבודה, למרות המקובל לחשוב. כך גם 93% מהחילונים, 91% מהמסורתיים ו-94% מהדתיים. 88% מהנשים החילוניות, 80% מהמסורתיות, 83% מהדתיות ו-61% מהנשים החרדיות עובדות אף הן.
את דו"ח הלמ"ס יש לשלב בממצאי דו"ח נוסף שפרסם לאחרונה בנק ישראל, ועל פיו, בניגוד להנחת האוצר שגורסת כי היציאה ממעגל העוני תתבצע באמצעות "שליחת המובטלים לעבודה", עבדה כלל לא מבטיחה היחלצות כזו.
בבנק ישראל טענו: "העוני בקרב משקי בית עם לפחות מפרנס אחד התרחב מאוד בעשור האחרון", ושיעור העוני בקרב העובדים הוכפל בעת הזו. דווקא התוצר לנפש עלה באותן השנים בכ-40%.
הגורמים לעוני בישראל הם רבים, אולם הבולטים שבהם, שמשותפים לכל סוגי המשפחות העניות, הם מספר הנפשות הגבוה במשק הבית וכושר ההשתכרות הנמוך. לדברי בנק ישראל, מעמדם של העובדים העניים בשוק העבודה מעורער ופגיע, והם מתקשים לשמור על זכויותיהם.
על פי הבנק, שהוא שומר החומות של האורתודוקסיה הניאו-ליברלית, הגורמים הדומיננטיים לעוני בקרב העובדים "מדגישים את תפקידה המכריע של אכיפת חוקי העבודה להפחתת מימדי העוני בישראל". העובדים העניים, שכאמור "מעמדם בשוק העבודה מעורער ופגיע", מתקשים לשמור על זכויותיהם. הדבר מתבטא בין היתר בשיעורם הגבוה של עובדים עניים המשתכרים פחות משכר המינימום.
ואולם הבנק קובע שאכיפת חוקי העבודה בישראל לוקה בחסר. כך למשל, בדו"ח שפרסם ארגון המדינות הקפיטליסטיות הגדולות, נמצא כי מספר המפקחים העוסקים באכיפת חוקי העבודה בישראל נמוך מרבע מהתקן שנקבע.
אם נסכם עד כה את הנתונים: בישראל מיליון עובדים ובני משפחותיהם עניים, שיעור העוני בקרב העובדים הוכפל תוך 10 שנים, חלק גדול מהעובדים העניים הם ערבים. ועוד: מעמדם של העובדים העניים "מעורער ופגיע" – בין היתר בגלל אי-אכיפת חוקי העבודה ובייחוד אי-אכיפת חוק שכר מינימום.
אם ננסה להבין מדוע הוכפל מספר העובדים העניים תוך עשור, ההסבר הפשוט ביותר שמשום מה כלכלני בנק ישראל מתקשים לספקו, הוא שהמשטר הקפיטליסטי הישראלי הופך למשטר ניצול של עובדים בשכר נמוך. קרי: חלקים הולכים וגדלים של מעמד העובדים עניים יותר, כי הם משתכרים פחות והם מנוצלים יותר על ידי מעסיקיהם.
בתחתית הסולם: עובדות ערביות
בקרב העובדים הערבים-פלסטינים בישראל הניצול הכפול המשלב ניצול מעמדי ואפליה לאומית הופך אותם לעובדים עניים במיוחד. לצערנו, אין בנק ישראל מספק נתונים על החלוקה המגדרית בין העובדים העניים. אבל מהמידע הרב שפורסם בשנים האחרונות הן על ידי הביטוח הלאומי והן על ידי הלמ"ס, עולה כי רוב העובדים העניים הן עובדות עניות. ובתחתית הסולם: עובדות ערביות, שעבור רבות מהן שכר המינימום הפך לשכר המקסימום אליו ניתן לשאוף.
ומה ניתן לעשות? הצעד המתבקש הוא אכיפה מאסיבית של חוקי העבודה – ובייחוד חוק שכר מינימום. אבל היעדר אכיפה של חוקי העבודה הוא תהליך הנמשך זה יותר מעשור. הוא החל עם חיסול משרד העבודה והקיצוץ המתמיד בכוחות האכיפה, וגם בתחולת החוקים שאמורים להגן על העובדים והמובטלים (כגון ההקפאה במשך שנים של שכר המינימום או פגיעה ממושכת בקצבאות האבטלה).
כמובן שהיעדר האכיפה אינו מקרי. המדינה מסוגלת להעניק "הלוואות" במסגרת המדען הראשי לבעלי ההון ולמעסיקים בהיקף של 2.5 מיליארד שקל אבל "שוכחת" לבקש להחזירן. אותה מדינה אינה יכולה למצוא מקורות תקציבים נמוכים בהרבה כדי לתגבר את הצוותים במשרד התעשייה והמסחר העוסקים באכיפת חוקי העבודה.
כך שקשה לצפות שבמסגרת משטר ההון והשלטון שדווקא המדינה היא זו שתדאג לאכיפת חוקי העבודה. בכנסת קשה עד מאוד לחוקק חוקים להגנת העובדים. למעסיקים ולממשלה קל מאוד להתעלם מקיומם.
כך שהעובדים יכולים לסמוך רק על עצמם כדי להגן על שכרם ועל רמת החיים של בני משפחותיהם. כדי לצאת ממעמדם ה"מעורער והפגיע", התנאי ההכרחי הוא התארגנות מעמדית. ועדי עובדים ואיגודים המקצועיים מאפשרים לחלק אחרת את עוגת ההכנסות. התארגנות מעמדית יכולה להוביל בסופו של תהליך לכך שהעובדים יקבלו את כל הכנסות העוגה – שהם הם האחראים לאפייתה.
ד"ר אפרים דוידי, המכללה החברתית כלכלית
לפנייה לכתב/ת 
