10 הערות סיכום: על ראוי, לא ראוי, ומה שביניהם

זהו, תמה ונשלמה אחת מעונות הכדורגל המטורפות ביותר שיצא לנו לראות. האלופה הפועל תל אביב זכתה ביושר, האלופה היוצאת מכבי חיפה קרסה בלי כושר ואפילו המתח, הדרמה והריגוש שברו כל שיא. אז למה רק אבי לוזון לא מבין, שהרייטינג ממשיך לצנוח והקהל מאבד עניין?

1) דאבליסטית ראויה. הפועל תל אביב של השנה ראויה לתואר הכפול. הווינריות והיכולת הנהדרת ביישורת האחרונה של העונה מחקו את כוכבית הקיזוז. גם אלישע לוי ויניב קטן ביטלו לחלוטין את עניין הקיזוז אחרי התיקו המביך מול בני יהודה. גם הם יודעים שאחרי הדרבי התל אביבי, הכל היה ברגליים שלהם, ופעם נוספת הם כשלו ברגע האמת - בדיוק כמו במשחק העונה מול הפועל בקריית אליעזר.

2) התנהגות לא ראויה. יוסי אבוקסיס היה גורם משמעותי בשינוי שעבר על האדומים ובזכייה בתואר הכפול. בכלל, האדומים שולטים בתל אביב כבר 3 שנים ולא רואים את מכבי ממטר. כל זה לא הפריע לאבוקסיס, שניה אחרי הדאבל, להתייחס ליריבה העירונית. במקום לשמוח על ההישג המרשים, ליהנות מהכדורגל והדרמה, בוחר אבוקסיס להתנהג בצורה ילדותית שמלמדת שעדיין, באיזשהו מקום ובלי שום סיבה, יש רגשי נחיתות. לא חבל?

מה עדיף, שמחה לאיד או שמחה בחלקך? יוסי אבוקסיס (צילום: יועד כהן)

3) הרחבת בסיס האוהדים. הכדורגל האטרקטיבי של הפועל ת"א העונה, בשילוב הזכייה בתואר הכפול, תעשה למועדון ולעומדים בראשו רק טוב לשנים הקרובות. אם יש משהו שצעירים מחפשים בכדורגל עוד לפני שהחליטו באיזה קבוצה לתמוך, הרי אלו שני האלמנטים. אפשר היה לראות לאורך העונה את הגידול במספר האוהדים שהגיעו למשחקי הבית של הקבוצה, מה שהגיע לשיא בגמר הגביע מול בני יהודה. תוסיפו לזה את ההחלטה הנכונה להוריד מחירים במשחקי הבית האחרונים של העונה, ותקבלו את הדרך הנכונה להתנהלות של מועדון בתוך השוק המוגבל של הכדורגל הישראלי.

4) קריסה. יניב קטן שיחק את מחזורי ההכרעה בפלייאוף כשהוא גמור פיזית. בוקרי סאדאת לא היה כשיר למשחק האחרון של העונה. כל זה השאיר את אלישע לוי בלי חלוצים על הספסל ועם סינטאיהו סלליך, שנזרק למגרש כדי להציל את המולדת לקראת סיום המשחק. הילד היה מצוין, אבל כמובן שזה לא עזר. מישהו במכבי חיפה יצטרך לתת את הדעת על מבול השחקנים הפצועים העונה, וחוסר היכולת של המאמן להעמיד סגל ראוי למשחק אליפות.

סינטאיהו סלליך לא הציל את המולדת. אלישע לוי (צילום: אלי אלגרט)

5) להוריד 2 ליגות. אחי נצרת ביישה את ליגת העל בשבת. שביעייה מהפועל רמת גן? הקבוצה של יובל נעים כבשה 27 שערים ב-34 משחקים, הרבה פחות משער למשחק, ופתאום היא כובשת רבע מכמות השערים שכבשה כל העונה במשחק אחד?

6) לבטל את הקיזוז. לפני מספר שבועות שיחרר אבי לוזון ספין שקוף כשאמר: "אני אצביע נגד המשך שיטת הקיזוז". זמן לא רב חלף, ואתמול הצהיר היו"ר ש"90% שהקיזוז יימשך גם בעונה הבאה". אמנם הקיזוז גרם לסוף עונה דרמטי וחסר תקדים בכדורגל הישראלי, אך הוא פגע פגיעה אנושה בעקרונות הצדק הספורטיבי, ובעבודה הקשה של מאמנים ושחקנים לאורך עונה שלמה. הפעם נפגעה מזה מכבי חיפה, בעונה הבאה זו יכולה להיות הפועל ת"א שתסבול. אין לשיטה הזו אח ורע בעולם, ואולי כדאי ללמוד משהו מהגויים. אחרי הכל, יש להם לפחות 5 ליגות טובות יותר מליגת העל שלנו.

7) להקטין את הליגה. אם מנסים לנתח את הכדורגל הישראלי במונחים כלכליים, הרי שאין לכדורגל שלנו שום יכולות כלכליות להעמיד כאן 16 קבוצות ראויות. הרייטינג של שידורי המשחקים הולך ויורד, תוכנית סיכום המחזור נבלעה לערוץ נישה בתשלום ורוב הצופים רואים את כל שערי המחזור רק 24 שעות אחרי שריקת הסיום. במצב כזה, אין שום סיכוי שיהיו מספיק אנשי עסקים וספונסרים שיסכימו ויצליחו להעמיד תקציבי מינימום שישלימו את ההכנסות מזכויות שידור ומכירת כרטיסים. גם מבחינה מקצועית, אין כאן מספיק שחקנים טובים ל-16 קבוצות בליגת העל. ליגה של 12 או 14 קבוצות תספיק.

אז יהיה קיזוז או לא? יו"ר ההתאחדות, אבי לוזון (צילום: טל שחר)

8) שחקן העונה - גילי ורמוט. בכל עונה אחרת, זה היה שלומי ארביטמן. מאחר שגם האליפות וגם הגביע אדומים, צריך להתלבט בין גילי ורמוט לדגלאס דה סילבה, שנתנו עונה מושלמת. הכדורגל ההתקפי של הפועל והרצון שלנו לראות כמה שיותר גולים בכל משחק, מזכים את הקשר המחונן של הפועל בתואר.

9) מאמן העונה - אלי גוטמן. עד לפני חודש זה היה אלישע, אחרי השבוע האחרון כבר לא נותרו ספקות. גוטמן הוא כבר לא ממש "גרמני", הקבוצה שלו והשחקנים שלו שידרו שמחת חיים לכל אורך העונה, וצעדו להישגים גדולים בזירה המקומית ובליגה האירופית. עכשיו האתגר שלו גדול שבעתיים - לנצל את העובדה שהפועל מדורגת בכל שלבי המוקדמות, כדי להגיע, לראשונה בתולדות המועדון, לשלב הבתים של ליגת האלופות.    

10) אחד לעונה הבאה. ליגת העל כבר בים, ואין לנו מושג איך היא תחזור. האם הפועל ת"א תצליח לשמר את כוכביה הגדולים ולחזק את הסגל בשניים נוספים? האם אלישע לוי יקבל פנקס פתוח להעמיק את הסגל? האם תצליח בית"ר ירושלים לשרוד ולהעמיד קבוצה ראויה?

האם מכבי ת"א תצליח לעשות את קפיצת המדרגה ולהפוך לצלע השלישית במאבק על התואר, או שקבוצת הגלאקטיקוס שגולדהאר ונמני בונים תתרסק בצורה כה

 חזקה עד שלקהל הצהוב כבר יתחיל להימאס מהאיש על הקווים? האם ימשיך אבי לוזון לעשות ככל העולה על רוחו בהתאחדות בלי שאף אחד (חוץ מאבנר קופל) ינסה להתנגד? ימים יגידו. בינתיים, אנחנו יכולים לאגור כוחות לקראת המונדיאל, לקוות שלואיס פרננדז יצעיד אותנו ליורו, ולחכות כבר לשריקת הפתיחה של העונה הבאה. חופשה נעימה.