מכבי - בנה"ש: חמש על חמש בדרך לארבע
הקהל מנומנם והזחיחות של גרשון, אלה רק חלק מהאלמנטים שעשויים לסייע לבני השרון להשיג ניצחון הערב ומשם לעלות לפיינל פור. שרון דוידוביץ' מנסה לנתח מה יכול להוביל לסנסציה
פעמיים בלבד בהיסטוריה שלה, נאלצה מכבי תל אביב להתייצב למשחק חמישי ומכריע בסדרת פלייאוף. בפעם הראשונה זה נגמר בניצחון ביתי 61:84 על הפועל תל אביב, שעד היום לא שוכחת את האגרוף ששלח לבאן מרסר לתומר שטיינהואר. גם תומר לא שוכח.
בפעם השנייה, הפור כבר נפל וגליל, יחד עם פיני גרשון, דורון שפר וברד ליף, ניצחה 80:88 והעפילה לגמר הפלייאוף. רק שאז זה היה משחק חוץ בכפר בלום הסואן. חמש סיטואציות צריכות להתרחש הערב (ב', 20:50), כדי שבפעם הראשונה בכדורסל הישראלי, מכבי תודח בסדרה של חמישה משחקים, אצלה בבית.
1. שון ג'יימס - ואין עוד מלבדו. 207 סנטימטרים, יחד עם משהו כמו מטר פלוס של מוטות ידיים, עשויים להיות הגורם המשמעותי אצל בני השרון. היכולת של הזר לשנות זריקות בהגנה היא פשוט פנומנאלית. ג'יימס, שרשם העונה ממוצע של 3.1 חסימות למשחק, ניחן בכישרון מולד לדעת לקפוץ ולפגוש את הכדור רגע לפני שהוא מגיע לשיא הגובה. תשאלו את האקים אלג'ואן איך עושים את זה. דן שמיר חייב לשמור אותו מפני עבירות ולהציב אותו על דיאור פישר, סנטר שלא בדיוק אוהב לחפור את דרכו פנימה.
במשחק מספר 4, ממש כמו בגמר הגביע, שם בני השרון מתחה את מכבי עד לדקות הסיום, סיים ג'יימס עם 20 נק' ולמעלה מ-30 דקות על הפרקט. כדי להתחיל לחשוב על ניצחון, שני הנתונים הללו, חייבים לחזור על עצמם הערב.
2. פי ג'יי טאקר לשלוש. רק בליגת הגמדים שלנו, שחקן בגובה 1.96, יכול להיחשב כפאואר פורוורד בחור מאסיבי כטאקר. מדובר בשחקן עם משחק פוסט מצוין, אך עדיין הצבתו בעמדה מספר 4 על ידי בנה"ש, מוציאה את העוקץ מיכולתו האמיתית. בניצחון בהרצליה, החליט שמיר לעלות עם ג'יימס וקלנסי ביחד, מה שהוריד את טאקר לעמדה מספר 3, וגרם לבלבול בהגנה של מכבי.
עם הפיזיות של בלונת'נטל קשה ל"פופ ג'וניור" להסתדר בצבע, אבל יכולת החדירה שלו והקליעה מחצי מרחק מסוגלות להוציא כל שומר משיווי משקל. 18 נק' ו-5 אס' במשחק מס' 4 היו לטאקר, שכבר יודע דבר או שניים על איך מנצחים את מכבי, זכר לעונת האליפות בהפועל חולון. מעניין רק לחשוב מה היה קורה, אם טאקר היה מגיע לבנה"ש קצת לפני משחק גמר הגביע, בו ניצחו הצהובים בקושי, 70:77.
3. בלי פרובוקציות רבותיי. מקובל לחשוב שאם אתה גורם לבלגאן אצל הקבוצה הפייבורטית (משליט קצת 'כאוס' כדברי הג'וקר ב"אביר האפל"), אתה מוציא את היריבה מהקצב שלה וגורם לה להשתגע. לא אצלי מכבי, לא כשאצלה נמצא 'אבי תורת הפרובקציות', הלא הוא גיא פניני, שינצל כל הזדמנות שכזו להרמת המורל בספסל של מכבי ואצל הקהל שלה.
שחקני בני השרון, ובמיוחד אורי יצחקי שמנסה לשחק אותה א-לה פניני אצל דן שמיר, חייבים להיות מרוכזים במה שקורה על הפרקט, ועליו בלבד, אחרת יקרה מה שאסור לקרות, בסעיף מספר 4.
4. הקהל של מכבי מתבקש להתייצב, ולשבת. אף אחד לא הכין את הקהל של מכבי לזה, אף אחד לא סיפר להם, אבל הערב הקבוצה האהובה שלהם שוב זקוקה להם. "מה, לא נגמרה כבר העונה?" אומר לעצמו יושב סטנדרטי בהיכל נוקיה, שהיה בטוח שההפסד לפרטיזן היה למעשה המשחק האחרון. הוא רק לא ידע, שהוא יצטרך להגיע שוב למשחק מספר חמש בסדרת פלייאוף ארץ ישראלית ("איפה זה בני השרון?!").
'קהל הרולקסים', קהל מנומנם הוא, קהל של הצלחות יש אומרים. אבל עדיין, אי אפשר לזלזל בכוחו ברגע שהוא מתעורר. סביר להניח שהאולם יהיה מלא הערב, אירוע נדיר במונחים של הליגה, אפילו אם זה מול הפועל ירושלים.
כדי שזה יהיה פייר פליי של חמישה מול חמישה, ולא חמישה מול שישה, אסור לבני השרון לתת לקהל הזדמנות להיכנס למשחק, או בקיצור - אין סל קל. כל הטבעה של אנדרסון, או הלי-הופ של פישר, או הערה מספר 3 לעיל בכתבה זו, יעניקו לצהובים ביציע הזדמנות להרגיש כאילו מדובר בערב יום חמישי טיפוסי. ואיך אמר פעם מישהו? Nobody fucks with maccabi in the yad.
5. פיני תירגע. פיני גרשון הוא אחד המאמנים הגדולים באירופה בעשור האחרון. הוא ללא ספק המאמן הטוב והמעוטר ביותר בהיסטוריה של ישראל, חיית משחק בלתי רגילה. אבל רק דבר אחד יכול לעצור את פיני - וזה הוא עצמו, או יותר נכון הזחיחות שלו.
האיש של מכבי על הקווים נראה רגוע למדי בסדרה הזאת, יהיר משהו, גם אחרי הפסדים כשהוא מעניק ראיונות מפויסים ושלווים כאילו דבר לא קרה. עדיין לא ראינו
את פיני האמיתי נכנס לפעולה בסדרה. כדי שיהיה לה סיכוי, בנה"ש חייבת למשוך את המצב הזה כמה שיותר זמן. כל עוד פיני יחפש איפה המצלמה כדי לשלוח קריצה, או לספר כמה בדיחות לשדרן שיושב ליד קו החוץ, לקבוצה של שמיר יש סיכוי אמיתי.
אז נכון, לכל הדברים האלה כדאי שיתווספו גם אלמנטים פשוטים כמו: שאלן אנדרסון ימשיך להיות הצל של הצל של עצמו ( 6.5 נק' למשחק בהפסדים בסדרה, כשהוא קולע רק 5-16 מהשדה), או שרון סטיל ימשיך בדומיננטיות שלו בקו האחורי הקצר של בני השרון (19 נק' בממוצע ו-13 פעמים על העונשין בניצחונות, לעומת 12 נק' בלבד ו-3 פעמים על הקו בהפסדים). אבל עדיין, לא בטוח שזה כל מה שדרוש.
האם כל הדברים הללו יחדיו יספיקו? בוא נשאל את זה ככה, ראיתם פעם מישהו מצליח להכניס חמישה פילים לפולקסווגאן? נו, אז למה אתם שואלים?!