לבלום את החומסקיאדה
על מנת להילחם בתופעה שמייצג חומסקי, אין להעביר הוראות לחייל במעבר גבול, אלא למעצבי ההשכלה הגבוהה ולאחראים לעיצוב הזירה האינטלקטואלית בישראל
פרופ' נועם חומסקי יכול לישון מסופק הלילה. ישראל מיאנה להכניסו בשעריה, אך נוכחותו והשפעתו שלו ושל עמיתיו מעצבת כאן יום יום דורות של סטודנטים, מורים וחוקרים, גם בלי שפסע מעבר לשער אלנבי. ועל מנת להילחם בתופעה זו אין להעביר הוראות לחייל במעבר גבול, אלא למעצבי ההשכלה הגבוהה האחראים על עיצוב הזירה האינטלקטואלית של המחר.
אין כל טעם וגם לא סיבה לשמחה נוכח מניעת כניסתו ארצה. לא שכוונתו כלל הייתה להופיע בפני ישראלים - פניו כלבו היו אל עבר אוניברסיטה פלסטינית. אך הן מניעת כניסתו והן השמחה על כך, כפי שנרשמה במגזרים לאומיים מסויימים, מיותרות בעליל.
חומסקי הנו מהמשפיעים שבאינטלקטואלים. עמדותיו על הקולוניאליזם והכיבוש הישראלי החורגות לחלוטין מתחומי התמחותו הן תורה שבעל פה ולעיתים גם בכתב עבור כל המשתייכים לזרם הפוסט-לאומי, או במילים פחות מכובסות ויותר מקומיות: האנטי ציוני באקדמיה ובתרבות הישראלית והעולמית. בכל הקשור לפלסטינים, הרי שמבחינת חומסקי וצאן מרעיתו – רעיון הלאומיות הנו נאור, לגיטימי, רלבנטי, כזה שראוי להקריב ולהילחם למענו. רק בכל הקשור לישראליות ולציונות מדובר ברעיון מיליטריסטי ופסול.
ככזה, הרי שחומסקי ומשנני תורתו של האדמו"ר הם הסלבריטאים המרכזיים המככבים בבימות אקדמיות, תקשורתיות ותרבותיות ברחבי העולם. תחת שלל מותגים בעלי דימוי מדעי (מה שתומס קון כינה "פסאודו-מדע"), הם מפיצים שלל טקסטים שהופכים עד מהרה רבי מכר, על המצאת העם היהודי, השוואת חוויית הנכבה לשואת היהודים, תמיכה במאבקו של סדאם חוסיין נגד ארה"ב, ישראל והמערב ועוד. אם רצה מישהו לחסום מחומסקי להיכנס לישראל – הוא נכשל. חומסקי חי וקיים. ברשימות הקריאה האקדמיות, בוועדות המינויים האוניברסיטאיות, ברוח האינטלקטואלית המעצבת את הסטודנט והסטודנטית למדעי הרוח והחברה של המחר. טוב לה למדינה, אם כבר ברצונה להלחם ב- "רוח חומסקי" שתפשיל שרוולים ותדאג למימונם של מכוני המחקר הגוועים לחקר הציונות באוניברסיטאות, ולא תסתפק בחסימה סמלית של הוגה אנטי ציוני בשער אלנבי.
חסימת אדם אינה רק צעד אנטי מוסרי, אלא מהווה אקט של חולשה. באקדמיה הישראלית יש המסוגלים והמעוניינים להתמודד עם טענותיו של חומסקי. אדרבא, יוזמן לפאנלים ולכנסים. יזכה לשלל חיבוקים ממעריציו הדתיים, אך גם יזכה להתמודדות ראויה מצד מתנגדים. אין מתנגדים? אין אופוזיציה לחומסקי בקתדרות למדעי הרוח באקדמיה הישראלית? מדובר באוניברסיטאות מונוליתיות מבחינת זיקתם האידיאולוגית של המרצים והמרצות? אכן בעיה. אך הפתרון לה אינו הרחקתו של מי שיזכה שם לתשואות. הפתרון הוא רענון שורות ויצירת הטרוגניות בקמפוסים ובאוניברסיטאות. עד אז – חומסקי נוכח כאן ובגדול.
ד"ר אודי לבל, מרצה במכללה האקדמית ספיר ובמרכז האוניברסיטאי אריאל
חומסקי. מהמשפיעים
צילום: AFP
מומלצים