מאיפה יקלל חומסקי?

הרבה מאוד לוחמי חופש הדיבור, אבירי דמוקרטיה הצרופה ואחרים התלושים ממציאות חיינו ומשוכנעים שביר זית היא עיר מחוז בשוויץ – קמו להלחם את מלחמתו של פרופ' נועם חומסקי, שכניסתו לישראל נמנעה.

פעמים רבות בהיסטוריה קמו אינטלקטואלים להלחם את מלחמתם של אויבי ארצם. וולדימיר איליץ לנין, מנהיג המהפכה הקומוניסטית ברוסיה נשאל פעם לדעתו על האינטלקטואלים ממערב אירופה וארה"ב שנאבקו לטובתו, והגדיר אותם "אידיוטים מועילים". חומסקי ודאי אינו אדיוט, אבל אין ספק כי בחדרי חדרים – כך מתייחסים אליו אויבינו, המחככים ידיים בהנאה כשהם רואים ושומעים יהודי, שונא ישראל, נרתם לשירותם.

חומסקי ידוע כמי שהביקורת הארסית שלו על מדינת ישראל מושמעת מעל גבי בימות רבות בעולם. ולפיכך, שואלים המיתממים, מה זה כבר משנה אם ידבר גם בישראל? אך יש כנראה מכנה משותף אחד לשוערי כדורגל, סוחרי נדל"ן, ולמקללים מקצועיים. גם אלו וגם אלו יודעים שהעיקר זה המיקום.

כששכר בלק בן ציפור את בלעם בן בעור לקלל את ישראל העניק המקלל שהפך למברך, נודעה חשיבות רבה לבמה עליה עמד. והוא נדד מבמות בעל אל שדה צופים, ומשם אל ראש הפעור. ובכל פעם האמין מלך מואב ששכר אותו כי במקום החדש יצליח המקלל המקצועי יותר.

אין ספק כי חופש הדיבור – זכות בסיסית היא הדמוקרטיה. ולכן יכול כל מי שחפץ בכך להביא מביתו שרפרף, להתייצב עליו בפינת הנואמים בהייד פארק בלונדון ולנאום על כל מה שירצה. אפילו לתמוך בישראל. אולם גם הדמוקרטיה של בריטניה אינה גורסת כי חובת הממלכה דורשת שה-BBC ישדר נאומים בזכות הטאליבן ואל קאעידה לקטול חיילים באפגניסטן ובעיראק. לא רק מה אתה אומר חשוב. חשוב לא פחות ואולי יותר מאין אתה משמיע את נאצותיך.

עוד לפני מלחמת העולם השנייה קם בריטי בשם וילאם גויס, וייסד מפלגה פשיסטית באנגליה ממש. ערב פרוץ המלחמה, כשהיה ברור לו שלא יניחו לו לפעול בבריטניה נסע לגרמניה והחל לעבוד בשידורי התעמולה הנאציים. שידוריו, שבקעו מקול בריטי, במבטא הנכון ומתוך הכרה אינטימית של החברה האנגלית גרמו לדמורליזציה אמיתית באנגליה וגם במושבותיה מעבר לים. האנגלים קראו לו "לורד האו האו" ובתום המלחמה תפסו אותו. העמידו אותו לדין באשמת בגידה ותלו אותו.

בריטניה לא חדלה להיות דמוקרטיה גם כשנלחמה על חייה, ובכל זאת לא העלה איש על דעתו לאפשר ללורד האו האו לנבוח מלונדון בעצם המלחמה. מדוע איפה מבקשים שוחרי הדמוקרטיה שלורד חומסקי ינבח מחצרנו נביחות נאצה על מדינת ישראל? בין חופש דיבור להפקרות? היכן עובר הגבול בין דמוקרטיה לנטיות אובדניות?

אין ספק: שנאת ישראל של נועם חומסקי תמשיך להיות מופצת, כשירות חינם שהוא מעניק לכל אויבינו, גם לאחר שנמנעה כניסתו לישראל. והודות לסיוע נלהב מבית – גם על עצם מניעת כניסתו לישראל יגנו אותנו. אלו שתמיד מחפשים תירוצים לעשות זאת.

חומסקי הוא בלשן מהולל, אבל עיקר פרסומו ואפשר גם פרנסתו בשנים האחרונות באים לו כיוון שהפך למקלל מקצועי של ישראל. מי שהזמין אותו לנאום בביר זית ידע שהמיקום הוא העיקר כי הרי דבריו מתפרסמים גם כשהוא מקלל אותנו מבוסטון, ובכל זאת טרחו להזמינו והוא הטריח עצמו לבוא כדי לקלל מקרוב, ממש כשם שבלעם דרש-וקיבל-נקודת תצפית טובה יותר על מחנה ישראל.

אילו התירה ישראל את כניסתו היה הדבר מתפרש ברמאללה ובעזה, בדמשק ובטהרן, כעוד סימן לכך שיראל כבר אינה מסוגלת לייצר נוגדנים נגד הכרסום הפנימי שמחולל בנו השמאל ומאיים לגרום ריקבון גם במרכז. החותמת "מנוע כניסה" שהוטבעה בדרכונו היא אות כבוד לישראל. זו הוכחה שיש בנינו עוד כאלו שיצר הקיום לא נטש אותם.

ח"כ פרופ' אריה אלדד, האיחוד הלאומי