שתף קטע נבחר

מחקר: חצי שעה בנייד מעלה ב-40% סיכון לסרטן

המחקר הבינלאומי הגדול מסוגו, שכלל כעשרת אלפים איש ב-13 מדינות, כולל ישראל, מצא סיכון מוגבר ב-40% לגידול מוחי בקרב אנשים המדברים חצי שעה ביום או יותר. פרופ' סדצקי, האחראית על המחקר: "התוצאות מטרידות - זמן החשיפה של הנבדקים זעום לעומת המקובל היום". החוקרים: מגבלות המחקר דורשות מחקר נוסף כדי לבסס את הקשר

המחקר הגדול ביותר בנושא סיכון לסרטן ושימוש בטלפון בנייד הסתיים בימים אלו, וממצאיו מטרידים ומבלבלים כאחד. החוקרים במחקר האינטרפון, שהקיף 13 מדינות וכעשרת אלפים איש, מצאו כי בקרב העשירון העליון של המדברים בנייד, אנשים שדיברו חצי שעה בממוצע ביום ובסך הכל 1640 שעות בעשר שנים, נמצא עודף של 40% בתחלואה בגליומה (גידול ממאיר במוח) ועודף תחלואה של 15% במנינגיומה (גידול שפיר של קרומי המוח). החוקרים לא מצאו סיכון מוגבר לסרטן אצל משתמשים שדיברו פחות, אך סבורים כי כשלונם למצוא קשר סיבתי נובע ממגבלות המחקר.

 

עוד נמצא כי בקרב המשתמשים הכבדים הגידול נמצא בצד שבו דיווחו שביצעו את מרבית השיחות והגידול התפשט באונה הקדמית של המוח, הקרובה לאוזן.  

 

"התוצאות מטרידות לטעמי כי המשמשים היו קלים מאד ודיברו מעט. זמן החשיפה שלהם זעום לעומת המקובל היום", אמרה בתדרוך כתבים שהתקיים היום (ב') החוקרת הישראלית האחראית על המחקר, פרופ' סיגל סדצקי, מנהלת המכון לאפידמיולוגיה קלינית במכון גרטנר של בית החולים שיבא ומשרד הבריאות. עוד אמרה: "אני מסכימה שהעיכוב בפרסום תוצאות המחקר (המחקר הסתיים ב-2005 אך תוצאותיו פורסמו היום - מ.י.) הופך אותו לכמעט לא רלבנטי".

 

אחת המגבלות של המחקר היתה משך החשיפה לנייד - עשר שנים או פחות. "אף אחד מהמסרטנים שאנחנו מכירים היום לא נמצא כמעלה סיכון לסרטן בעשר השנים הראשונות לחשיפה. לא נמצא קשר בין סיגריות לסרטן ריאה אחרי עשר שנים. כך שאפילו אם לא היתה נמצאת עדות לקשר לא ניתן היה לסמוך על נתונים אלו כתשובה סופית לסוגיית ההשלכות הבריאותיות של השימוש בסלולרי", הבהירה החוקרת.

 

"תת הערכה של הסיכון האמיתי"

במחקר נבדקו 2,708 חולים עם גליומה ו-2,409 חולים עם מנינגיומה מ-18 מרכזים רפואיים ב-13 מדינות,

ובנוסף להם מספר זהה של נדגמים מקבוצת ביקורת, שלא חלו בסרטן. בין הנחקרים היו גם 500 ישראלים. עלות המחקר היתה 19.2 מיליון אירו, כאשר סכום של 3.5 מיליון אירו ניתן על ידי פורום היצרנים הסלולריים (MMF) והארגון GSM. חצי מיליון אירו נתרמו ישירות על ידי חברות סלולריות בצרפת ובקנדה ותחת חוזים ששמרו על עצמאות המחקר. 

 

החוקרים אמנם לא מצאו כי שימוש בנייד העלה סיכון לסרטן במוח אצל משתמשים שלא הוגדרו ככבדים, אך חושבים שהוא נובע ממגבלות באופן עריכת המחקר. החוקרים סיכמו כי "סיכון מופחת הקשור בשימוש בטלפונים ניידים בצורה סדירה נצפה עבור גליומה ועבור מנינגיומה. ממצא זה משקף קרוב לוודאי הטיית השתתפות או מגבלות מתודולוגיות אחרות".  

 

לדברי סדצקי, "הרי אף אחד לא חושב ששימוש בסלולרים מגן מפני גידול במוח. הסיכון המופחת מוסבר על ידי הטיית משתתפים". סדצקי ציינה כי היה קושי לגייס לקבוצת הביקורת משתתפים שלא דיברו באותה תקופה בנייד. "יש ספק עד כמה הנתונים מדויקים ואמינים. בגלל הבעיות האלו המסקנות מוגבלות ובוודאי שלא ניתן להסיק על קשר סיבתי".   

 

"תוצאות המחקר לא הוכיחו כי קיים סיכון, אך גם לא שללו סיכון כזה", אמרה סדצקי בהתייחסה לנתון המראה התפתחות גידולים באותו צד שבו נעשו השיחות ובאזור האוזן, וציינה: "לדעתי כמומחית בבריאות הציבור, האינדיקציות האלה מצדיקות נקיטת עמדה זהירה" והוסיפה כי "ישנה תת הערכה של הסיכון האמיתי וסביר להניח שהוא גבוה יותר". 

 

"שינוי דפוס הדיבור מחייב מחקר נוסף"

המחקר נערך על ידי הרשות הבין לאומית למחקר הסרטן International Agency for Research on Cancer (IARC), והנתונים לגבי המשתתפים נאספו בשנים 2003-2004. נבחרו משתתפים שהחלו לדבר בנייד בשנים 1993-1994 וכעשירית מהם היו בעלי עשר שנות "ותק" בשיחה בנייד. משך השיחה הממוצע במחקר היה שעתיים עד שעתיים וחצי בחודש.  

 

ד"ר כריסטופר ווילד, מנהל ה-IARC, אמר: "מהנתונים של מחקר האינטרפון עולה כי אין סיכון מוגבר לסרטן במוח. עם זאת, תצפיות בקרב המשתמשים שצברו הכי הרבה זמן אוויר והדפוסים המשתנים של השימוש בטלפון הנייד מאז התקופה בה החל המחקר, בעיקר בקרב צעירים, פירושם שדרוש מחקר המשך על שימוש בנייד והסיכון לסרטן במוח".

  

אכן, בימים אלו מתוכנן להתפרסם מחקר שנועד לבדוק את ההשלכות של השימוש בנייד בקרב צעירים וילדים בני עשר עד 24, שלא היו כלולים במחקר הנוכחי. 

 

סדצקי הציעה ליצרניות הסלולרי לפתח פתרונות נוספים שאינם מחייבים הצמדת הטלפון לאוזן במהלך השיחה. "טכנולוגיית הסלולרים נטמעה בעולם כולו. כיום כשהסלולרי מהווה כמעט איבר חדש בגוף האדם, עקרון הזהירות המונעת חייב להיות מוטמע", אומרת החוקרת. 

 

משרד הבריאות הישראלי המליץ כבר ב-2008 לנקוט בצעדי זהירות מונעת בשימוש בנייד בהם: שימוש באוזניה, רמקול או דיבורית אישית (שאינה בלוטות'), הרחקת הנייד מהגוף, לרבות בזמן נשיאתו: לא בחגורת המכנסיים או באמצעות שרוך על הצוואר, להמעיט בשיחה באזורים בהם הקליטה חלשה ולהקפיד על כללי הזהירות בצורה מיוחדת כאשר מדובר בילדים.

  

סדצקי המליצה להוסיף לאזהרות גם הימנעות משימוש בטלפון אלחוטי ביתי מסוג DECT המקובל בישראל, הפועל על עיקרון דומה לנייד.  

 

מפורום החברות הסלולריות בישראל נמסר בתגובה למחקר: "החברות תמשכנה לפעול, כפי שפעלו תמיד, בהתאם להנחיות העדכניות של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, המאמצים תוך החמרה את המלצות ארגון הבריאות העולמי, במטרה להפעיל שירותים סלולריים בטוחים ואיכותיים.

 

חשוב לציין כי המחקר שב ומחזק את החשיבות הרבה שיש לפריסה מלאה ומיטבית של אנטנות במטרה לצמצם למינימום את הקרינה מהמכשירים ומהאנטנות. עקרון זה נתמך על-ידי  ארגון הבריאות העולמי ומשרדי הבריאות והגנת הסביבה בישראל.

 

לצערנו גורמים רבים פועלים כדי למנוע הקמתן של אנטנות ובכך הם פוגעים באופן מובהק באינטרס הציבורי".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
יש קשר, אבל צריך עוד לחקור
צילום: jupiter
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים