מחקר: חצי שעה בנייד מעלה ב-40% סיכון לסרטן

המחקר הגדול ביותר בנושא סיכון לסרטן ושימוש בטלפון בנייד הסתיים בימים אלו, וממצאיו מטרידים ומבלבלים כאחד. החוקרים במחקר האינטרפון, שהקיף 13 מדינות וכעשרת אלפים איש, מצאו כי בקרב העשירון העליון של המדברים בנייד, אנשים שדיברו חצי שעה בממוצע ביום ובסך הכל 1640 שעות בעשר שנים, נמצא עודף של 40% בתחלואה בגליומה (גידול ממאיר במוח) ועודף תחלואה של 15% במנינגיומה (גידול שפיר של קרומי המוח). החוקרים לא מצאו סיכון מוגבר לסרטן אצל משתמשים שדיברו פחות, אך סבורים כי כשלונם למצוא קשר סיבתי נובע ממגבלות המחקר.

עוד נמצא כי בקרב המשתמשים הכבדים הגידול נמצא בצד שבו דיווחו שביצעו את מרבית השיחות והגידול התפשט באונה הקדמית של המוח, הקרובה לאוזן.  

"התוצאות מטרידות לטעמי כי המשמשים היו קלים מאד ודיברו מעט. זמן החשיפה שלהם זעום לעומת המקובל היום", אמרה בתדרוך כתבים שהתקיים היום (ב') החוקרת הישראלית האחראית על המחקר, פרופ' סיגל סדצקי, מנהלת המכון לאפידמיולוגיה קלינית במכון גרטנר של בית החולים שיבא ומשרד הבריאות. עוד אמרה: "אני מסכימה שהעיכוב בפרסום תוצאות המחקר (המחקר הסתיים ב-2005 אך תוצאותיו פורסמו היום - מ.י.) הופך אותו לכמעט לא רלבנטי".

אחת המגבלות של המחקר היתה משך החשיפה לנייד - עשר שנים או פחות. "אף אחד מהמסרטנים שאנחנו מכירים היום לא נמצא כמעלה סיכון לסרטן בעשר השנים הראשונות לחשיפה. לא נמצא קשר בין סיגריות לסרטן ריאה אחרי עשר שנים. כך שאפילו אם לא היתה נמצאת עדות לקשר לא ניתן היה לסמוך על נתונים אלו כתשובה סופית לסוגיית ההשלכות הבריאותיות של השימוש בסלולרי", הבהירה החוקרת.

"תת הערכה של הסיכון האמיתי"

במחקר נבדקו 2,708 חולים עם גליומה ו-2,409 חולים עם מנינגיומה מ-18 מרכזים רפואיים ב-13 מדינות,

ובנוסף להם מספר זהה של נדגמים מקבוצת ביקורת, שלא חלו בסרטן. בין הנחקרים היו גם 500 ישראלים. עלות המחקר היתה 19.2 מיליון אירו, כאשר סכום של 3.5 מיליון אירו ניתן על ידי פורום היצרנים הסלולריים (MMF) והארגון GSM. חצי מיליון אירו נתרמו ישירות על ידי חברות סלולריות בצרפת ובקנדה ותחת חוזים ששמרו על עצמאות המחקר. 

החוקרים אמנם לא מצאו כי שימוש בנייד העלה סיכון לסרטן במוח אצל משתמשים שלא הוגדרו ככבדים, אך חושבים שהוא נובע ממגבלות באופן עריכת המחקר. החוקרים סיכמו כי "סיכון מופחת הקשור בשימוש בטלפונים ניידים בצורה סדירה נצפה עבור גליומה ועבור מנינגיומה. ממצא זה משקף קרוב לוודאי הטיית השתתפות או מגבלות מתודולוגיות אחרות".  

"תוצאות המחקר לא הוכיחו כי קיים סיכון, אך גם לא שללו סיכון כזה", אמרה סדצקי בהתייחסה לנתון המראה התפתחות גידולים באותו צד שבו נעשו השיחות ובאזור האוזן, וציינה: "לדעתי כמומחית בבריאות הציבור, האינדיקציות האלה מצדיקות נקיטת עמדה זהירה" והוסיפה כי "ישנה תת הערכה של הסיכון האמיתי וסביר להניח שהוא גבוה יותר". 

"שינוי דפוס הדיבור מחייב מחקר נוסף"

המחקר נערך על ידי הרשות הבין לאומית למחקר הסרטן International Agency for Research on Cancer (IARC), והנתונים לגבי המשתתפים נאספו בשנים 2003-2004. נבחרו משתתפים שהחלו לדבר בנייד בשנים 1993-1994 וכעשירית מהם היו בעלי עשר שנות "ותק" בשיחה בנייד. משך השיחה הממוצע במחקר היה שעתיים עד שעתיים וחצי בחודש.  

ד"ר כריסטופר ווילד, מנהל ה-IARC, אמר: "מהנתונים של מחקר האינטרפון עולה כי אין סיכון מוגבר לסרטן במוח. עם זאת, תצפיות בקרב המשתמשים שצברו הכי הרבה זמן אוויר והדפוסים המשתנים של השימוש בטלפון הנייד מאז התקופה בה החל המחקר, בעיקר בקרב צעירים, פירושם שדרוש מחקר המשך על שימוש בנייד והסיכון לסרטן במוח".