מחלבות גד: כך נוצרה הבולגרית מופחתת השומן

אז איך מוצר חדש נולד? במקרה של מחלבות גד, לפעמים הכל מתחיל בסתם ארוחת ערב משפחתית. לפני מספר שנים, עזרא כהן, מנכ"ל החברה, אשתו לילי, ושתי בנותיהם התאומות, בר וניצן, ישבו לאכול ארוחת ערב. על השולחן היה מונח גוש גדול של גבינה בולגרית (תנחשו מאיזו תוצרת...), שעזרא ואשתו פרסו ממנו והניחו בצלחות של הילדות.

ילדים, אתם יודעים, אף פעם לא מרוצים. וכשבר וניצן החלו להתווכח מי מהשתיים קיבלה פרוסת גבינה בולגרית עבה יותר, החליפו עזרא ולילי מבטים. באותו רגע, הוא מספר, הם קיבלו רעיון למוצר חדש: גבינה בולגרית שמשווקת באריזה, כשהיא כבר פרוסה לפרוסות.

מפעל גד (צילום: מורג ביטן)

למרות הרעיון הפשוט ביסודו, תהליך הפיתוח של הגבינה החדשה נמשך לא פחות מחצי שנה, וכלל לבטים רבים בנוגע לשאלה הרת הגורל: כיצד להניח את הפרוסות בתוך האריזה: בשכיבה, באלכסון או בעמידה. בתןם התהליך קיבלנו את המוצר המוגמר: פרוסות הגבינה הוצבו ישרות בתוך האריזה.

גבינה בולגרית לא נראית כמו קטגוריה שניתן לחדש בה, אבל בגד החליטו להפוך קטגוריה רדומה, לכזו שיש שגורמת לצרכן לנסות עוד ועוד מוצרים. מיותר לציין כי לגד יש אינטרס מובהק להגדיל את היקף הרכישות בקטגוריה מאחר שהיא זו שנהנית מהן בצורה המשמעותית ביותר.

הצרכנים דרשו: גבינה עם אחוזי שומן מופחתים

אחד המוצרים שהחברה השיקה לאחרונה, ושאף זכה בפרס 'מוצר השנה' בקטגוריית הגבינות הבולגריות, הוא סדרת גבינות בולגריות במלח ים, מחלב עיזים או כבשים, עם 5% אחוזי שומן בלבד. הצורך בפיתוח הגבינה הגיע מצרכנים שדרשו גבינות מופחתות שומן. בגד חיפשו דרך לענות לדרישה הצרכנית הזו, מבלי לפגוע בטעם הגבינה או במרקם שלה.

מפעל גד (צילום: מורג ביטן)

אחרי הכל, אחוזי שומן נמוכים – יודע כל מי שהיה אי פעם בדיאטה - הופכים גבינות לפחות טעימות ועם מרקם מתפורר. אחד הפתרונות לשיפור הטעם והמרקם הוא שימור בחומרים מייצבים ובתוספים שונים, אך בגד החליטו למצוא פתרון לאתגר מבלי להשתמש בחומרים שאינם טבעיים.

אחד השיפורים הראשונים שהוכנסו בגבינה החדשה היה מעבר לשימוש במלח ים טבעי, ולא במלח שנוצר בתהליך תעשייתי. בגד העדיפו להשתמש במלח ים שמופק ממי ים סוף ולא ממי הים התיכון. מדובר בבריכות אידוי אליהן מוזרמים מי ים ממפרץ אילת שעוברים ניקוי וסינון. המים מתאדים בשמש, והמלח שנשאר לאחר אידוי המים נאסף ומועבר למחלבה.

נשמע פשוט? אז זהו – שלא. העובדה שהמלח מגיע מעט לח גורמת לו להגיב באופן שונה במפגש עם הגבינה לעומת מלח מעובד. מסיבה זו היה צורך לעשות ניסויים רבים ולייצר גבינות בדרכים שונות ומגוונות, כדי לוודא שהמלח של אילת לא פוגע בטיב המוצר, בטעמו או באורך חיי המדף שלו.

להפחית את אחוזי השומן מבלי לפגוע במרקם

האתגר השני שעמד בפני מחלקת הפיתוח של המחלבות היה מורכב יותר: כיצד להפחית את אחוזי השומן בגבינה מבלי לפגום בטעמה או במרקמה? כדי לשמור על הטעם, נעשו שינויים בתהליך הייצור של הגבינות, אשר אפשרו לשמור על טעם עשיר למרות אחוזי שומן מופחתים.

השמירה על מרקם הגבינה הייתה מסובכת יותר. אחת הדרכים לעשות זאת היא להשתמש במייצבים מלאכותיים. אולם, מכיוון שהוגדר כי תהליך ייצור הגבינה חייב להיות טבעי ולכלול רק רכיבים טבעיים, פותח תהליך ייצור חדש, שמאפשר להשתמש רק בחלב כבשים או עיזים טבעי ובמלח ים, ועדיין לשמור על מרקם 'שמנתי'.

אגב, למי שמתכנן לייצר בעצמן מוצר דומה רק נספר, שכל התהליך ארך למעלה משנה ועלה לגד יותר מ-3 מיליון שקל.