המנגינה של ברצלונה לעולם נשארת?

לפני קצת פחות משנה, ישב לו פפ גווארדיולה בסיום העונה המושלמת של ברצלונה והגיע למסקנה - את השיא המדהים לא יהיה ניתן לשחזר ללא שינוי בסגל. עם או בלי קשר לרצון של המאמן להיפטר מסמואל אטו עם היכנסו לתפקיד, החלוץ הקמרוני הוא שנבחר לסיים את דרכו בבירת קטאלוניה לטובת זלאטן איברהימוביץ'.

העסקה, שכדאיותה היתה שנויה במחלוקת עוד בתחילת העונה, הוגדרה ככישלון בסופה. האם גם אפשר להכריז על העונה של בארסה ככישלון? כנראה שלא, בטח אם תשאלו את גווארדיולה, שהיה קונה תסריט דומה לזה שהסתיים בתחילת השבוע. מצד שני, לא מעט מסיימים אותה עם תחושת החמצה - האם היא מוצדקת? תלוי את מי שואלים. הנה סיכום משחקי הליגה של בארסה, אתם תשפטו.

99 מי יודע?

מבלי ששמנו לב, האלופה שמרה על תוארה תוך שהיא שוברת את שיא הנקודות שהשיגה קבוצה עם 99 נקודות מתוך 114 אפשריות

(2.60 למשחק, יותר מריאל מדריד בעונת 1960/61 שצברה 2.53 נק' למשחק). היא אמנם כבשה קצת פחות מהעונה שעברה, אבל השיפור במשחק ההגנה כיפר על כך. 

גם באחוזי השליטה בכדור, אותו נתון בו כל כך מתגאים בקטאלוניה, חל שיפור. אם בעונה שעברה ברצלונה ישבה על יריבותיה 64.15 אחוזים מהזמן, השנה היא התעללה בהן עוד קצת עם 65.61 אחוזים. רק לשם השוואה, בעונה האחרונה של פרנק רייקארד עמד המספר על קצת יותר מ-60 אחוז.  

כאמור, עונה לא פשוטה עברה על איברהימוביץ'. החלוץ השבדי, שהתרגל למעמד של כל יכול באינטר, התקשה להסתגל לסגנון המשחק של בארסה. הוא אמנם כבש 16 שערי ליגה ב-29 ההופעות (ממוצע של 0.55 שערים למשחק), אך בהשוואה

ל-30 שהגיעו מהקמרוני (ממוצע של 0.83 למשחק) בעונה החלומית אשתקד, הם נראים כמו טיפה בים.

אפשר להיות נחמדים ולייחס את העלייה הקלה באחוזי השליטה בכדור לזלאטן, שהיה מעורב מעט יותר מאטו בניהול המשחק, אך מבקריו יטענו (ובצדק) כי הירידה החדה במספר האיומים על השער העונה קשורה ישירות לחוסר הדומיננטיות שלו ברחבה. ואם מסתכלים על מספר הפעמים בהם השבדי האפאטי נתפס בנבדל, אפשר אולי להבין את האהדה לה זכה אטו בסיום הגומלין מול אינטר. 

ליונל מ-שיא

ומה עם ליונל מסי? טוב, תודה. הפנומן הארגנטיני השווה את שיאו של רונאלדו הברזילאי עם 34 שערי ליגה העונה והמשיך את המגמה של שיפור הממוצעים (10 שערי ליגה לפני שנתיים, 23 אשתקד). העובדה ש'הפרעוש' למד לקרוא את המשחק טוב יותר ולמצוא את השטחים הפנויים, היא ההסבר למספר הבלתי נתפס של כמות השערים שרשומה על שמו.

אחרי הביקורת החותכת נגדו בסיום המשחק הביתי מול אינטר, דומה שמסי קצת לקח ללב. יש הטוענים שהדברים של ז'וזה מוריניו רק הגבירו אצלו את הרצון להשיב למבקריו ואם הקללה שהוא שיחרר לאוויר בחגיגות האליפות מבשרת על הצפוי לנו במונדיאל, דייגו מראדונה יהיה בדרום אפריקה גם בעשרת הימים הראשונים של חודש יולי.

אי אפשר בלי מילה על גווארדיולה. גם בסיום העונה השנייה של המאמן בן ה-39 באחד המועדונים הלחוצים בעולם, בארסה ממשיכה להיות בצלמו. הוא לא נלחץ ברגעי המשבר, שחקניו זכו להגנה בכל פעם שהועברה עליהם ביקורת וגם המדיניות להקפיץ שחקנים מהקבוצה השנייה שוב הוכיחה עצמה, עם עונה מהסרטים של פדרו. אסור לשכוח גם את היכולת שלו לגעת בשחקניו, כמו שניתן לראות בסרט שהקרין להם ממש לפני שריקת הפתיחה למשחק האליפות מול ויאדוליד.

מתי גיא אסולין נכנס לתמונה?

דומה כי המסקנות הוסקו לקראת העונה הבאה. ההחתמה של דויד וייה אמורה לפתוח את פקק התנועה שנוצר עם זלאטן, שעתידו כרגע לא ברור ואם

ססק פברגאס אכן יגיע, כבר אפשר להתחיל לברר איך אומרים גלאקטיקוס בקטאלונית. לא מן הנמנע שנראה שינויים קוסמטיים גם בחולייה האחורית, אך לא עם שמות מפוצצים.

לא נשכח את המקום שמתפנה בחולייה ההתקפית בעקבות העזיבה הצפויה של תיירי הנרי - מישהו אמר גיא אסולין ולא קיבל?! אפשר כבר עכשיו להחזיק אצבעות שהופעות טובות של החלוץ הישראלי במשחקי ההכנה, יקנו לו מקום של קבע בסגל של הקבוצה הראשונה והזדמנויות להוכיח את עצמו במשחקים רשמיים (בדומה לג'פרן העונה). משם כבר הכל יהיה תלוי בו.