שתף קטע נבחר

OpenBook: זהירות, שומעים מה שאתם אומרים בקול

אתר חדש חושף את כל מה שאמרנו בפייסבוק באופן גלוי. האם צריך לפחד שירגלו אחרינו? לא, כדאי לדאוג להגדרות הפרטיות ובכל מקרה לחשוב לפני שכותבים

האם ננעץ המסמר האחרון בארון הקבורה של הפרטיות שלנו? לעולם לא נוכל להראות את פנינו ברחוב, בגלל אתר קטן שמאפשר לחפש בפייסבוק? כן, אם אנחנו אוהבים להיכנס לפאניקה.

 

הסלון הפך לאמצע הרחוב

מדי פעם אנחנו כותבים בפייסבוק שלנו משפטים כמו "איזה כיף היה בים";,למישהו יש המלצה על מכונת לחם?"; ו"יאללה הפועל!!!11 איזה אליפות, איזה ניצחון". כנראה שאין לנו בעיה שהחברים, המשפחה וסתם אנשים זרים יראו את הסטטוסים הללו - בשביל זה אנחנו כותבים אותם.

 

איפה הבעיה? כשאנחנו כותבים משפטים כמו "אני שונא את העבודה שלי", "איזה כיף היה בים.... ז'תומרת - במיטה כשאני חולה :)", או "אני לא מאמינה שיצאתי עם הדביל הזה", אנחנו כנראה לא ממש רוצים שהבוס/הדייט שלנו ישמע על זה.

 

פייסבוק מקנה לנו לפעמים תחושת בטחון מזוייפת, כאילו אנחנו בשיחה עם חברים, שלכולם יש מספיק טאקט בשביל לא להעביר הלאה את מה שאמרנו, כשלמעשה מדובר ברשת חברתית ציבורית ופתוחה, ואם לא הקפדנו על שינוי הגדרות הפרטיות - כל אחד יכול לקרוא את מה שכתבנו.

 

פתאום, הסלון של החברים, הפך להיות רחוב מרכזי שבו כל אחד יכול לעבור ולשמוע את מה שאמרנו. מגהפון וירטואלי מוצמד לפה שלנו, בלי שאנחנו ממש שמים לב, והאנשים ברחוב שומעים. לרובם בטח לא אכפת, אבל הם שומעים.

 

להתחבא מהבוס והדייט

וזה בדיוק מה שאתר youropenbook מנסה להסביר ולחדד, ולהביא למודעות שלנו. "פייסבוק עוזרת לך להתחבר לאנשים בחייך ולחלוק איתם דברים. בין אתם רוצים זאת ובין אם לאו". באתר מסבירים גם כי השינויים התכופים שפייסבוק עושה בהגדרות הפרטיות לא מסייעים לגולשים לשמור לעצמם אמירות כאלה ואחרות.

 

מטרת האתר המוצהרת היא להראות שהמידע חשוף, עד שפייסבוק תתקן זאת - ואז האתר לא יעבוד. הבעיה הזו היא רק בעיית פרטיות אחת שקיימת בפייסבוק. לאחרונה נחשפו צ'טים פרטיים של גולשים, ובאופן כללי פייסבוק מותקפת על מדיניות הפרטיות שלה.

 

האתר מאפשר לכם לחפש מילים בעברית ובאנגלית, ולראות מי כתב אותן בסטטוס שלו בפייסבוק - עם השם והתמונה. האם בזכות האתר, הבוס שלכם יגלה מחר שכתבתם שהברזתם מיום העבודה כשאמרתם לו שאתם חולים, או שהדייט שלכם יראה שלכלכתם עליו? לא ממש.

 


 

דני כהן הבריז מהעבודה

כל חיפוש שמישהו יעשה יציג את כל מי שאמר, למשל, "שונא את העבודה שלי", וגם זה בהנחה שזה הנוסח המדוייק של הדברים ולא ניסחתם אותם בצורה קצת אחרת. כל חיפוש שמישהו יעשה, יביא תוצאות אקראיות של אנשים זרים. באמת אכפת לכם אם "דני כהן" או "אפרת שפיר" הבריזו מהעבודה או שונאים את ענת קם?

 

אם מישהו רוצה לדעת עליכם דברים ולחפש אתכם, הוא לא צריך לחכות לכלי חיפוש מיוחד. הוא יחפש את הפרופיל שלכם בפייסבוק ויראה כל מה שאתם כותבים, בהנחה שלא חסמתם אותו.

 

נניח גם שהפייסבוק שלנו סגור ומסוגר ואטום ופרטי. האם אנחנו תמיד סומכים על כל אחד מ-100 עד 5,000 החברים הקרובים ביותר שלנו בפייסבוק שלא יחזרו על הדברים ולא יעבירו אותם הלאה? אני מקנא בכם אם יש לכם אמון ויחסים כאלה קרובים עם כל כך הרבה אנשים.

 

פשוט לחשוב

אז מה אפשר לעשות? להיכנס להגדרות הפרטיות שלנו בפייסבוק ולחסום את כל מה שאנחנו לא רוצים שיראו. ולזכור עצה שבטח קיבלנו מההורים שלנו, לפני שהיה פייסבוק, ושניתן לילדים שלנו אחרי שיהיה פייסבוק - פשוט לחשוב פעמים לפני שאנחנו כותבים או אומרים משהו, במקום שאחרים יכולים לשמוע.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלכס קולומויסקי
הסלון הופך לרחוב
צילום: אלכס קולומויסקי
מומלצים