סל ביכורים: חומוס שחור ומנדרינה עם ליפסטיק

לא כולם אוהבים שינויים, בטח לא כשמדובר במשהו שנחשב לסוג של קונצנזוס לאומי, אבל לשינוי הזה אולי דווקא כדאי להתרגל: חומוס - המרכיב אולי הכי מזוהה עם המטבח המקומי - גדל עכשיו בישראל גם בצבע שחור.

חוקרים במכון וולקני הצליחו לאחרונה לגדל גרסה שחורה של הקטניה הפופולרית, והתוצאות מתברר לא רק טעימות אלא גם בריאות הרבה יותר. 

בשיחה עם ynet מספר ד"ר שמואל גלילי, מהמכון למדעי הצמח במכון כי המטרה הראשונה של גידול החומוס השחור היתה הגדלת שוק החומוס בישראל.  

מצאו את ההבדלים: החומוס "הרגיל" והשחור (צילומים: מכון וולקני)

"בישראל כיום גדלים 80,000 דונמים של חומוס. השטח הזה מספיק לכל צרכי השוק שלנו כיום, אך המטרה היא להגדיל את שוק החומוס בארץ - כי מדובר בשוק רווחי וכלכלי מאוד". הדרך היחידה להגדיל את השוק לדבריו היא הכנסת מוצרים חדשים של אותו גידול.

גלילי מציין כי זנים דומים של חומוס שחור גדלים כבר בלא מעט מקומות בעולם, בעיקר באתיופיה, הודו ופקיסטן, אך מרביתם בהירים יותר מן החומוס הזה. שאלת השאלות נותרת כמובן האם השוק הישראלי יהיה פתוח מספיק לקבל את הזן החדש? במכון וולקני מודים כי לא מדובר בתהליך קליטה ברור מאליו, אך מקווים כי המפתח ללבם של הצרכנים הישראלים יהיה הסגולות הבריאותיות של החומוס השחור.

"החומוס הזה מלא בנוגדי חימצון, שמגיעים עד פי 50 יותר מהחומוס הרגיל והוא מלא בסיבים תזונתיים", מדגיש גלילי. היתרונות שלו הם במניעה של סרטן, בהפחתת של כולסטרול והוא מומלת מאוד גם עבור חולי סכרת. לדבריו, אמנם מדובר בחומוס בעל קליפה גסה יותר ובטעם מעט שונה, אך הזן הזה נחשב ללא פחות טעים.

מנדרינה עם ליפסטיק  

חידוש נוסף שקשה לפספס הוא מנדרינה מזן "אודם", מנדרינה חדשה שמתהדרת בקליפה ייחודית בצבע אדום בוהק. בניגוד למה שניתן אולי לחשוב, לא מדובר בפיתוח פוטוגני בלבד. הזן החדש נחשב לזן איכותי מאוד של מנדרינות, שזכה לציונים גבוהים מאוד במבחני טעימה ונחשב עמיד בפני מרבית המחלות של זני ההדרים.

מעט חרצנים, קלה לקילוף. מנדרינת "אודם" 

על המחקר אחראי ד"ר ניר כרמי ממכון וולקני, שעבד על הפיתוח בשיתוף משרד החקלאות. במכון וולקני מציינים כי לא רק שהיבול של מנדרינת האודם גבוה מאוד, אלא שמדובר גם בפרי שנחשב לדל מאוד בחרצנים וקל לקילוף.

אגס עם ילדות עשוקה

בסל הביכורים של חוקרי מכון וולקני מונחים עוד שורה ארוכה של פיתוחים מעניינים וחשובים לחקלאות. אחד מהם הוא זן חדש של אגס שצומח כל השנה, בניגוד לזנים הקיימים שבתקופת "הילדות" שלהם אינם פורחים או מצמיחים פירות כלל.

על הפיתוח החשוב הזה אחראי ד"ר משה פליישמן וצוותו מהמכון למדעי הצמח במכון, שהצליחו "לגנוב" לאגס את תקופת הילדות ועל ידי כך לאפשר לו לפרוח כל השנה. במכון וולקני מציינים כי תקופת "הילדות" מתאפיינת בכך שבמשך פרקי זמן ארוכים - שעשויים לנוע בין שלוש ל-20 שנה - עץ האגס אינו מצמיח כלל פרחים או פירות.

המחקר, שמומן על ידי משרד החקלאות, נערך בשיתוף ד"ר יובל כהן, שרה גולובוביץ, אביעד פרידמן וד"ר אלון סמך מהפקולטה לחקלאות. בהמשך, אגב, מתכננים החוקרים לייצר דורות נוספים של זרעים במטרה להרכיב מטע נסיוני - שיאפשר לפתח זנים נוספים של אגסים שיהיו עמידים בפני מחלות ומזיקים.

פרט לאגס שעוד ממתין להתפתח בעציצי המכון הרי שהמנדרינה הבוהקת, החומוס השחור ושלל פיתוחים נוספים, החלו לאחרונה כבר את תהליך השיווק שלהם למשתלות ולחקלאים. החידושים הללו נחשבים לחשובים מבחינת החקלאות המקומית, עכשיו נותר רק לקוות שהשוק יצליח לעכל את השינוי.