עכשיו, לכו תוכיחו לעולם שמראדונה טיפש
חאבייר סאנטי ובעיקר אסטבן קמביאסו, הם האחראים להצלחה של אינטר העונה. דייגו החליט שלא לזמנם למונדיאל, אבל מוריניו מוציא מהם את המקסימום. בשבת הם יזכו בצ'מפיונס?
עזבו את האליפויות הקודמות עם רוברטו מנצ'יני בגארבג' טיים של הליגה האיטלקית. הדאבל האחרון, שהגיע השבוע לאינטר, ביחד עם ההעפלה לגמר ליגת האלופות, הפכו את קמביאסו לווינר ענק. הנראזורי נלחמו עד טיפת הזיעה האחרונה מול רומא בשתי החזיתות המקומיות ועברו את ברצלונה הגדולה בחצי גמר הצ'מפיונס. עכשיו אי אפשר לדבר על אינטר מבלי להסכים שמדובר בקבוצה גדולה.
הפך מלוזר לווינר. אסטבן קמביאסו והחיוך התמידי (AP)
ז'וזה מוריניו החליט להעניק לקמביאסו את ההנהגה בקישור והארגנטיני בן ה-29 החזיר לו בדרך היחידה שהוא מכיר - הרבה עבודה שחורה, חכמת משחק וחיוך. קוצ'ו כמעט ואינו טועה, סוגר את רוחב המגרש ויודע לנווט בחלק הקדמי ולחלץ בחלק האחורי. בנוסף, חבריו לקבוצה יודעים לספר על דמות חיובית, שלא מפסיקה לשדר אופטימיות בכל מצב.
אסטבן ואני
קמביאסו החל את הקריירה בנוער של ארחנטינוס ג'וניורס, הקבוצה הראשונה בה שיחק דייגו מראדונה, אליו עוד נחזור בהמשך. משם הוא נמכר מהר מאוד לריאל מדריד ב', אך חזר לארגנטינה ככשרון קצת מבוזבז. הענקית הספרדית החליטה 'לשפשף' את היהלום באינדפנדיינטה ואחר כך גם בריבר פלייט, לפני שיחזור לסיבוב נוסף במדריד.
ב-1999 הזדמן לי להגיע לאבז'נדה ולצפות במשחק של אינפנדיינטה האפרורית של אותה תקופה. בתוך המשחק הבינוני יחסית שתפסתי (טוב, היריבה היתה אוניון סנטה פה המשמימה), התבלט בחור בלונדיני עם שליטה מצויינת בכדור ועבודה טקטית נכונה. מיד שאלתי את חאבייר, חבר מקומי שהפך אותי לאוהד של ה'רוחוס', במי מדובר.
איזי עין דור התלהב ממנו עוד ב-1999. קמביאסו במדי הנבחרת (AP)
"אה, זה קמביאסו. ריאל קנו אותו ומחכים שיהפוך ליורש של פרננדו רדונדו. בינתיים הוא כאן ואף אחד לא ממש בטוח מה ייצא ממנו", הסביר לי חאבייר. מדובר היה אולי באחד המשחקים הראשונים של קמביאסו כמקצוען, אבל הקפדתי ביני לבין עצמי, שלא לשכוח את השם. "הוא שחקן. הלוואי שיגיע לאחת הקבוצות שאני אוהד באירופה", השבתי לחאבייר. בחלק הראשון צדקתי, קמביאסו אכן התגלה כשחקן, אבל לאנפילד למשל, הוא לא הגיע.
ב-2002, אחרי שהספיק לזכות באליפות עם ריבר פלייט, הגיע קמביאסו לריאל מדריד בקול תרועה רמה וגילה עד כמה קשה להיכנס לנעליים של רדונדו. נכון, אז עוד היה לו שיער בלונדיני ארוך כמו של הקשר האחורי עם הקלאסה הבלתי נגמרת, אבל היכולת לא הזכירה את בן ארצו הארגנטיני. קוצ'ו שיחק רק 42 משחקים בשנתיים, רובם כמחליף, מבלי שכבש אפילו שער אחד.
התאושש מהטראומה
תארים הוא אמנם לקח (אליפות, גביע בינבשתי וסופרקאפ), אבל את האוהדים הוא לא ממש הרשים. מאסימו מוראטי, הבעלים של אינטר, התאהב בו בינתיים ודרש אותו כחלק מעיסקת רונאלדו. ריאל לא מיהרה לשחררו ובסופו של דבר ויתרה עליו, אחרי שסיים את חוזהו בקיץ 2004. מבחינת אינטר, מדובר היה בקמע שהביא מאז חמש אליפויות (כבר אמרנו שלא מדובר בלוזר).
קמביאסו. התקשה בריאל, הפך לקמע של אינטר (AFP)
הטראומה במדריד הפכה את קמביאסו לשחקן הרבה יותר צנוע ומעט פחות נוצץ. מאותו נער צעיר שראיתי באבז'נדה, נשאר קשר ש'הזדקן' במהירות שיא. לא, אני לא מדבר על הגיל, למרות השיער הנסוג והקרחת המפתיעה, אלא בעיקר על התרגיל. סגנון המשחק השתנה והפך לאפקטיבי יותר, כולל לקיחת אחריות גדולה יותר ואפילו, רחמנא ליצלן, כיבוש שערים.
אגב, על החזרה לסנטיאגו ברנבאו, הפעם דרך הדלת הראשית כשחקן בקבוצה שהגיעה לגמר, אמר קוצ'ו: "לפני 14 שנה הגעתי בפעם הראשונה לאיצטדיון הזה, כשהייתי בן 15 בלבד, אבל לא חשבתי שאשחק כאן בגמר האלופות. יהיה קצת מוזר עבורי לחזור לשם עם הזדמנות גדולה לצאת עם תואר, אבל מדובר באיצטדיון עם היסטוריה ענקית, אוהדים נהדרים ובטוח שיהיה שם גמר גדול".
קמביאסו תמיד זכה להערכה של אוהד הכדורגל הממוצע, אך היכולת שהפגין בצמד המשחקים מול ברצלונה ולפני כן מול צ'לסי, הפכו אותו באופן סופי לאחד הקשרים האחוריים הטובים בעולם. לא שזה מעניין את דייגו מראדונה, מאמן נבחרת ארגנטינה שהשאיר את קמביאסו מחוץ לסגל למונדיאל, ביחד עם חאבייר סאנטי, חברו לאינטר.
סאנטי. איך הוא וקמביאסו לא בסגל למונדיאל? (AFP)
איך הם לא במונדיאל?
הקשר בין קוצ'ו לסאנטי אינו מקרי. סאנטי הפך מזמן ליקיר האוהדים בקורבה נורטה וכבר שנים שהוא משמש כקפטן של הקבוצה. שניהם נלחמים על כל כדור ומשחקים עד טיפת הזיעה האחרונה, שניהם ייתנו הכל עבור הסמל של אינטר וגם עבור המאמן ושניהם גם אחראים למשמעת הטקטית וחכמת המשחק של הנראזורי העונה.
העיתונות בארגנטינה הסבירה את היעדרותו של סאנטי מהסגל, בכך שמדובר בשחקן מבוגר יחסית, שכבר קיבל הזדמנויות ולא לקח אותן בעבר, אך כל מי שראה את הבישול שלו לדייגו מיליטו במחזור הליגה האחרון, שלא לדבר על יכולתו לאורך כל העונה, לא יכול שלא להבין עד כמה חשובה תרומתו גם בגיל 36.
סאנטי הגיע לאינטר ב-1995 מבאנפילד הקטנה ורבים הרימו גבה, איך הוא נחת במועדון הפאר האיטלקי מבלי לעבור באחת הקבוצות הגדולות בארגנטינה. אחרי 15 שנה בעיר, הוא גם הפך למקומי ומחזיק בכמה בתי עסק ובכללם מסעדת 'אל גאוצ'ו', מהנחשבות במילאנו. מקומי כבר אמרנו?
קמביאסו עם מיליטו, שדווקא כן יהיה במונדיאל (AP)
"באמת שהתרגזתי על ההחלטה של מראדונה", אמר מוראטי בהתייחסו למאמן הנבחרת. "אני יודע עד כמה חשוב לשחקנים האלה לשחק עבור המדינה שלהם וברור שמגיע להם להיכלל בסגל. מדובר בהחלטה מוזרה בהתייחס ליכולת ששניהם הפגינו העונה".
צודק הנשיא של אינטר. העונה קוצ'ו אמנם שיחק רק 24 משחקי ליגה, אבל כבש פעמיים, בתוספת לשער החשוב מול צ'לסי באלופות. "היתה לי עונה מוזרה", טוען קמביאסו. "מבחינתי, אחד הרגעים היפים היה כשחזרתי לשחק אחרי הפציעה. היו לי הרבה חששות כשחזרתי מהניתוח במיניסקוס ולשמחתי עברתי את זה בזכות אנשים שעזרו לי".
מחפשים היסטוריה
"במשחק החוץ מול צ'לסי, הוכחנו סולידריות ובגרות ואז באמת הבנתי שאנחנו יכולים לעשות את זה", טוען קמביאסו, כשהוא נזכר שוב באותו מפגש מול האלופה הטרייה של אנגליה בשמינית הגמר. "היה לנו קצת קשה בתיקו מול האנגלים במילאנו, אבל הגבנו מצויין בלונדון והצלחנו לנצח - זה נתן לנו הרבה ביטחון ואמונה".
אם תחשבו על זה, אינטר עברה את הדאבליסטית האנגלית, את האלופה הספרדית ובשבת תחכה לה הדאבליסטית הגרמנית. "היה חשוב לנו להגיע לגמר, כי זו היתה המטרה הכי גדולה שלנו העונה", מודה קמביאסו. "אבל אסור לנו לתת להיסטוריה של 40 שנה ללא תואר האלופות להכביד עלינו. זה חשוב לאוהדים, בעיקר לצעירים שרואים את אינטר בגמר בפעם הראשונה".
בכלל, נדמה שכמו במקרה של חאבייר סאנטי, גם קמביאסו זוכה להערכה גדולה מצד אוהדי הקבוצה. אחרי שאינטר הבטיחה את האליפות ביום ראשון האחרון עם 0:1 על סיינה, סיכם הקשר: "הניצחון הזה מוקדש לקהל. רומא גרמה לנו להילחם עד הסוף והחזקנו מעמד בזכותם. זה הזמן להחזיר להם. זכינו בגביע ובאליפות ועכשיו אפשר לחשוב על מדריד. זה יכול להיות ההבדל בין עונה יוצאת דופן, לבין עונה היסטורית". צודק.
לפנייה לכתב/ת 
