מצד לצד: אוכל קרוב-רחוק

והימים ימים עמוסים של תחילת הקיץ. מצד אחד - תענוג, הגברת מטיילת בעולם, אלה שנשארו בבית מתכננים את חופשת הקיץ הגדולה (למרות שיש צו איסור פרסום על הפרטים, אני מוכן להדליף לכם שמדובר בחופשת קיץ, היא ארוכה וגדולה, מעורבות בה בצורה זו או אחרת כל הנפשות שאתם מכירים כבר, ולבסוף - שזה במדינה שאפשר לאכול בה טוב).

מצד שני, הלחות התחילה, חם, והמטלות היומיות (כגון לצאת מהבית מפעם לפעם וללכת לעבודה), מתחילות להקשות עליי.

מצד אחד, פתחו את הגשר בואכה רדינג צפונה. כיף ללכת שם השכם בבוקר או לקראת שקיעה. רוח קלה מנשבת, תענוג. אתה חוזר אחרי הליכה, נתקל בפסטיבל בריאותי משהו שהתקיים ליד רדינג, נדחף בתור, טועם שני יוגורט עם גרנולה, שומע הרצאה מרתקת עם טיפים על מוצרי חלב של דיאטנית בשם שרית בדוכן מוצרי החלב, מרגיש בריא ונשבע שמהיום והלאה אתה מר בריאות.

מצד שני, הולכים 200 מטר ועוצרים ב"פיר 23" (מבנה מס' 23 בנמל ת"א, טלפון: 03-5469937). פיש אנד צ'יפס מעולה. תוך דקה אתה שוכח את כל ההבטחות, מזמין עוד צ'יפס עם מיונז ביתי מתובל ואפילו אוכל מנה חדשה שקצת מזכירה את ניו יורק: הרבה פרוסות דקות של קורנדביף (חזה בקר כבוש ומבושל), על לחם רך עם רטבים טובים, מלפפון חמוץ וצנוניות בצד, ואז נשבר סופית ומזמין עוד בירה. מי שלא אכל סנדוויץ' קורנדביף עם בירה, לא אכל קורנדביף מימיו.

"פיר 23" בשקיעה (צילום: דניאל לילה)

מצד אחד, רצית דור המשך. זה כנראה משהו טבעי, כולם רוצים. מצד שני, ילדים חושבים שארוחות סופ"ש ותשלום לימודים הוא דיל בילט-אין לכל החיים.

שבת 11:00 בבוקר. מחצית מהילדים רעבים. נוסעים ליפו. "די עם החומוס בקלבוני שלך", אומרת הגברת. "בוא נאכל אוכל". מחפשים בולגרית. מחפשים. אין. חבל. המדינה קברה את כל המסעדות הבולגריות שלה על האוכל הנפלא שלהן. עוצרים ב"רפסודיה רומנית" (סלמה 3, ת"א, טלפון: 03-5187476). אכלנו שם פעם ביום שישי ואני זוכר אותה לטובה מכמה סיבות. גיליתי אותה לראשונה כשראיתי את חווה אלברשטיין בתיאטרון נגה, ומאחר ואני תמיד מקדים להופעות ובכלל, טיילתי בסביבה, שמעתי את המוזיקה והזמנתי מקום ליום שישי אחרי זה. הבעלים הייתה זמרת אופרה במולדת הישנה. היא שרה שירי עם ורועים רומניים.

הפעם אכלנו צהריים ("ברומניה 11:00 זה צהריים?", שאלה הגברת). החמוצים טובים, איך לא, למרות שהכרוב לפי מסורת בית ספרנו היה כבוש מדי. פתחנו במשולש הרומני הקדוש: איקרה, כבד קצוץ וחציל קלוי על האש, לבנבן וצח. שתינו סודה, בלי יין אמנם, היום עוד ארוך. מייד אחר כך ממליגה: דייסת קמח תירס עדינה עם המון שמנת וגבינה מלוחה. ואיך אפשר בלי 3 קבבים, 3 גלילים עסיסיים ושמנוניים על צ'יפסים כאלה כמו של פעם, שכל אחד מהם בגודל שונה.

קינחנו בפאפאנש וסראלייה - מעין בקלוואה רטובה מאוד, אולי רטובה מדי, אבל עם טעמי ילדות לא מתווכחים. קפה. מנגבים דמעה. עומדים רגע דום לזכר כל המסעדות הבלקניות והרומניות שהיו באזור. ארוחה לא רעה בכלל.

מצד אחד, צהריים. נחים על הכורסא, המזגן עובד, האוכל הרומני מתעכל לאיטו. אוכלים אגס (קראתי שזה בריא במיוחד). לוקחים את השבת בסבבה. מצד שני, המחצית השנייה של הילדים מתקשרת ומודיעה: א. הם מתגעגעים. ב. (וכנראה שזו הסיבה האמיתית), הם גם רעבים. ליבה של הגברת נשבר מרחמים.

אמרנו להם לקבוע, הם קבעו ב"פסטה פלייס", ליד הבית (אבן גבירול 142, ת"א, טלפון: 03-6022926). מקום צעיר עם הפתעה נחמדה: מנות פסטה לא רעות בכלל, מתומחרות במחירים מצחיקים. אכלנו ניוקי ברוטב גורגונזולה, סלט ירוק קטן בצד, קרפצ'יו טוב של פילה בקר, עוד פסטה עם קלמרי ועוד אחת עם פסטו. כוס יין הבית, שהוא לא במקרה, קיאנטי. הקינוחים - סיפור הצלחה בפני עצמו. הם מוגשים בצנצנות בצורת רטרו שמזכירות את צנצנות השמנת של פעם. הכי טוב היה הקרם מסקרפונה עם לימונצ'לו. אספרסו קצר ושמחתי לגלות מקום כזה ליד הבית, קל"ב.

בפעם הבאה, ביקשתי מהגברת, כשהילדים רעבים, פשוט שיילכו לבד וישלחו לי את החשבון. אני לא עומד בשתי ארוחות כאלו בהפרש של שלוש שעות.

"מצד אחד", אמרה לי הגברת בחיוך, מגניבה מבט לכרסי, "אתה צודק. מצד שני, דווקא ראיתי שנהנית". לא תאמינו. למחרת הם שוב היו רעבים. אז הכנו מרק עגבניות לא כבד במיוחד.

מרק עגבניות (צילום: ירון ברנר)

מרק עגבניות לא כבד במיוחד

9 עגבניות אדומות ובשלות, חלוטות ומקולפות, חתוכות ל-4

1 בצל גדול, קצוץ דק מאוד

4 שיני שום כתושות

1/3 כוס שמן זית

3 תפוחי אדמה בינוניים, קלופים וחתוכים לפלחים של 1 ס"מ (תפקידם פה הוא להסמיך את המרק. אם בא לכם על חורף - תוסיפו עוד אחד)

6 כוסות מים

מלח ופלפל

1/2 מיכל שמנת מתוקה 15% (את החצי השני שומרים בצד לקישוט)

טבסקו לפי הטעם (חובה לפחות קצת)

1 כפית שטוחה סוכר

כ-3-4 כפות בזיליקום ונענע קצוצים, ללא הגבעולים

מספר טיפות שמן שומשום

1. בסיר עם תחתית עבה (שוב, אני מדגיש, חשוב במיוחד בבישול מוצרי עגבניות שיש להם נטייה להיחרך ולהידבק) מזהיבים את הבצל בשמן הזית.
2. מוסיפים את השום ואחרי 3 דקות את העגבניות, תפוחי אדמה ומים.
3. מביאים לרתיחה, מתבלים במלח, פלפל סוכר וטבסקו. מנמיכים את האש ומבשלים כ-25-30 דקות. בודקים עם מזלג שתפוחי האדמה התרככו לחלוטין.
4. מוסיפים את הנענע והבזיליקום ומבשלים 3-4 דקות נוספות. מכבים את האש וטוחנים בבלנדר יד.
5. משפרים תיבול, מוסיפים את השמנת ומבשלים על סף רתיחה עוד מספר דקות.
6. מוזגים לקערות ומטפטפים את שארית השמנת עם כפית בצורה יצירתית וגם כמה טיפות של שמן שומשום, ומגישים.