בית המשפט: גינוי חריף לביטוח ישיר

החברה לביטוח ישיר עורכת בתקופה האחרונה קמפיין פרסומי גדול, שמטרתו להציג לציבור עד כמה היא טובה וכמה כדאי לבטח בה. אבל ספק אם הקמפיין הזה יעזור, אם תמשיך ליישב תביעות בדרך בה נהגה באחרונה - דרך שזיכתה אותה בגינוי חריף מאוד של סגן נשיאת בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, השופט שמעון פיינברג.

מדובר בתביעת צד ג' שהוגשה נגד החברה, על-ידי נהגת שרכבה נפגע בתאונה עם רכב מבוטח בביטוח ישיר. נהג הרכב הפוגע הודה כי הוא אשם בתאונה, ואף חתם על הודאה כזו אותה מסר לבעלת הרכב שנפגע.

בעלת הרכב - שלאור ההודאה היתה משוכנעת שתקבל את הפיצוי המגיע לה - פנתה לסוכנת הביטוח שלה. זו הפנתה אותה לשמאי שקבע את גובה הנזק - 63,141 שקלים. בעקבות כך פנתה סוכנת הביטוח לחברה לביטוח ישיר, וביקשה לפצות את המבוטחת שלה.

אלא שאז החלה מסכת יסורים, בה ניסתה ביטוח ישיר להתחמק מתשלום מלוא הנזק, על-ידי העלאת טענות שונות שהוגדרו בדיעבד בבית המשפט כ"טענות סרק שלא היה בהן כל ממש". לכן פנתה בעלת הרכב לבית המשפט, שכאמור מתח ביקורת כמעט חסרת תקדים בחריפותה על התנהגותה של ביטוח ישיר בפרשה, תוך שהוא משתמש במילה "סלידה", כדי להביע את עמדת בית המשפט כלפי התנהגותה של החברה.

וכך כותב השופט בפסק הדין: "לסיום יש לשוב ולגנות את התנהגות חברת הביטוח, שנועדה לאלץ מבוטח לוותר על חלק מתביעתו, תוך ניצול מצוקתו וכוחה העדיף, על-ידי עיכוב פיצוי המגיע למבוטח על-פי דין. וכן לשוב ולהבהיר כי חברת ביטוח הפועלת כך, תחוייב בריבית מיוחדת ובהוצאות משפט ממשיות, כדי להרתיעה מלשוב ולפעול בדרך נלוזה זו. היות שבעינינו לא ביקשה התובעת לחייב את חברת הביטוח בריבית מיוחדת, הביטוי לסלידתו של בית המשפט מהתנהגותה חסרת תום הלב של הנתבעת, יתקבל בהוצאות המשפט שיושתו לחובתה".

זעמו של השופט על חברת הביטוח עלה, משום שזו לא שילמה לתובעת את סכום התביעה שלא היה שנוי במחלוקת במשך תקופה ארוכה, במטרה לאלץ אותה להגיע עמה לפשרה בדבר הפיצוי שתקבל. באותו הסכם פשרה שנכפה על התובעת, שילמה ביטוח ישיר רק 50 אלף שקל, וזאת לאחר שלושה חודשי משא ומתן מתישים. לאחר קבלת הסכום - תבעה בעלת הרכב את ביטוח ישיר על ההפרש, כולל שכר טירחת השמאי.

ביטוח ישיר טענה בבית המשפט כי בעקבות הסכם הפשרה, הייתה התובעת מנועה מלהגיש נגדה תביעה נוספת, שכן הוסכם כי הסכום שיקבלה הוא סופי. עוד טענה חברת הביטוח, כי לתובעת הייתה רשלנות תורמת בתאונה, וכי היא מכרה את שרידי הרכב במחיר נמוך ב-10% מהסכום המקובל בשוק, וכך לא עשתה די כדי להקטין את הנזק.

במהלך הדיון התברר כי ביטוח ישיר לא שילמה לתובעת במהלך כל התקופה, את הסכום שאינו שנוי במחלוקת, בניגוד להוראות המפקח על הביטוח. זאת במטרה להפעיל עליה לחץ, בעקבותיו תקבל פיצוי מופחת.

בפסק הדין דחה השופט את טענת חברת הביטוח, כי מלוא הסכום ששולם לנתבעת היה שנוי במחלוקת, בשל הרשלנות התורמת של התובעת ובשל מכירת שרידי הרכב במחיר נמוך מדי. ועל כך הוא אומר: "התרשמתי כי התנהלותה של ביטוח ישיר בכל הנוגע לקביעת גובה תגמולי הביטוח, הייתה מנוגדת לעקרון תום הלב.

עוד אומר השופט כי הטענות נטענו על ידי חברת הביטוח היו מן השפה לחוץ, והתבררו כטענות סרק שלא היה בהן כל ממש. חברת הביטוח לא הוכיחה במה שונה הנזק שקבע השמאי מהנזק האמיתי שנגרם לרכב, ואף לא הצליחה להוכיח כי חלק כלשהו מגובה הנזק שנתבע, היה שנוי עליה במחלוקת אמיתית.

לכן חויבה ביטוח ישיר לשלם את מלוא סכום, את שכר השמאי, וכן הוצאות משפט - לתובעת ולסוכנות הביטוח שטיפלה עבורה בתביעה, וכן את אגרת התביעה. בנוסף עליה לשלם למבוטח שלה, האשם בתאונה, הוצאות משפט בסך 500 שקל, משום שהטריחה אותו לחינם.