ברכת כוהנים לעולם
בתוך שעות תאילנד הופכת מגן עדן לשדה קרב, היורו החזק קורס לפתע, ויוון הופכת למדינה חדלת פירעון. ועל רקע שבריריות החיים האופפת אותנו, מגיעה פרשת נשא עם פסוקי ברכת כוהנים
השבריריות של החיים מעוררת מחשבה. לא רק השבריריות האישית הפיזית, בה אדם בריא, חזק וחסון עלול חלילה, לא עלינו, למצוא את עצמו בן רגע שבר כלי, חסר אונים מול תא כזה או אחר המסתובב בגופו ועושה בו שמות עד מוות, אלא גם השבריריות הלאומית, המדינית והכלכלית.
אנו מבינים שבעולם הזה אין דברים שאינם ניתנים לשינוי. טבע האדם והעולם זה לשנות ולהשתנות, ולהשתדל לנוע על ציר הזמן והמקום בדרך אחראית ונאותה, הלוקחת בחשבון את מה שהיה בעבר, ומתוך כך מציבה לעצמה יעדים ומטרות אל העתיד. שינוי הוא דבר טבעי ומבורך. הבעיה היא לא עצם השינוי. הבעיה היא הפתאומיות שלו, העוצמה שלו, והעובדה שהוא מעמיד את המציאות כולה במצב שברירי מאד.
תאילנד היא מדינת תיירות יפה, שקטה, שלווה. מיליוני תיירים מכל העולם ורבבות ישראלי פוקדים אותה את כפריה, נופיה וחופיה. אלו חוזרים מלאי חוויות ותיאורים על גן עדן, שקט, ים שלא נגמר ואנשים נחמדים באופן מיוחד. והנה - בתוך יום, בתוך שעות - הכול מתהפך. יריות ברחובות, בריקאדות בכיכרות, גופות מוטלות כמו איזה שד שהתפרץ פתאום השד יודע מהיכן, הופכת תאילנד להיות תוך שעות שדה קרב. איזו שבריריות.
היורו הוא מטבע חזק ורציני, המייצג את הכוח הכלכלי הגדול והחזק של כל אירופה כמעט. הוא אמור להיות המטבע האירופי מול הדולר ממערב ומול המטבעות ממזרח. כל כך הרבה מדינות וכוחות כלכליים ניצבים מאחורי היורו, והנה פתאום, בשבריריות כואבת ומדהימה, היורו קורס, ומשאיר את אירופה וכלכלתה מדממות כמעט חסרות אונים מול פניית הפרסה החדה הזו של המטבע.
יוון היא מדינה חזקה ורצינית. עם היסטוריה עשירה, אתרים ארכיאולוגיים חשובים, איים וחופי ים מדהימים, פוטנציאל תיירותי אדיר. מדינה חשובה ולגיטימית באירופה. מדינה דמוקרטית ומסודרת. הכול נראה כל כך יציב ומסודר. ופתאום, באותה שבריריות מדהימה, תוך יום, מתברר שזו מדינה ללא כיסוי, על סף פשיטת רגל, חדלת פירעון, המאיימת להפיל איתה את כלכלת אירופה כולה, כשבתור על מפת השבריריות ניצבות בדאגה פורטוגל וספרד.
הר געש אחד קטן באיסלנד, משקף את השבריריות של כל התחבורה האווירית באירופה. צונאמי אחד במזרח משף את השבריריות של מדינות המזרח, והוריקן אחד במפרץ משקף את השבריריות של מדינות אמריקה הצפונית והדרומית.
נהר הוויסלה בפולין עולה על גדותיו כתוצאה מריבוי גשמים בלתי מובן שתקף לפתע את אירופה, מציף אזורים רבים, ומותיר אחריו קורבנות ונזקים בגוף וברכוש, וכן הלאה מפגעים ופגעים שונים.
אין חידוש גדול בכל זה. תמיד היו רעשים סופות ופגעי טבע. תמיד היו משברים כלכליים ואישיים. החידוש הוא בזה שחשבנו שבמאה העשרים ואחת, המציאות תהיה יציבה יותר ושברירית פחות - וזה לא קורה.
עם כל היכולות הטכנולוגיות והרפואיות, עם כל העוצמות הצבאיות והמדעיות, עם כל הכוחות האדירים שיש בעולם בכל התחומים - חשבנו שהמין האנושי חסין יותר ושברירי פחות מול כל הכוחות הללו, והנה יום אחר יום - מתאילנד ועד יוון, מאיסלנד ועד פולין, מהוואי ועד אריזונה, אנחנו מקבלים את הראיות הכואבות, עד כמה באמת שבריריים חיינו.
חשיבותה של הברכה
באמצע פרשת השבוע הקרובה נשא, עוצרת הפרשה מענייניה השוטפים, ומשחילה שלושה פסוקים מיוחדים ויפים של ברכת כוהנים: יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום.
אולי, על רקע השבריריות של החיים המקיפה אותנו, ברמה האישית וברמה הלאומית, ברמה הכלכלית
וברמה החברתית, אנו זקוקים למילים הללו ולברכה הזו שבעתיים. לא די ש'יברכך ה'', אלא יש צורך גם ב'וישמרך'. יש צורך בשמירה חזקה על הברכה שלא תישטף בשיטפון החיים והטבע. לא די ב'יאר ה' פניו אליך', אלא יש צורך גם ב'ויחונך'. שייתן לך חן ושכל טוב וישמור על הכול, ולעמוד מול הכול. לא די ב'ישא ה' פניו אליך', אלא יש צורך גם ב'וישם לך שלום', שאם אין שלום בין האדם לעצמו, לחברו, לסביבתו, לאלוהיו ולעולמו - אין כלום.
הרבה ברכה יש בעולם - אלא שהיא כל כך דקיקה ושברירית. זקוקה היא הברכה הגדולה הזו להרבה שמירה וחן, כדי שתפעל את פעולתה, ותיתן לאדם ולאנושות עוז ושלום.
