איך מתאזנים על החבל הדק בין הלבד לביחד?

לפני שהכרנו, ידעתי בלעדיך את טעמם של חיים לבד. המון חמצן, יותר מדי חמצן, שגרם לי לחוש באופן קבוע געגוע, כמיהה גופנית לנשגב ממני, לאחדוּת עם גבר אהוב שתגאל אותי ממצב של תלישות. ואז, כשהכרנו, רציתי להיות ביחד המון. ביחד כל הזמן – עד שאירָגע.

אכן, אתה היית איתי אך גם בהרבה מקומות אחרים. שמתי לב כבר אז שאנחנו מאוד שונים בצורך שלנו בקירבה. גם לא ידעתי אז ולא שיערתי ולא דמיינתי שהצרכים השונים שלנו ישתנו עם הזמן, לעיתים אף יתהפּכו.

אשה עובדת, עובדת הרבה, משתדלת, משתדלת יותר מדי

אני זוכרת את נקודת המפנה הדרמטית אצלי - תחילת קיץ 1988. ישעיהו קשתן ז"ל, המו"ל של ארבעת ספריי הראשונים, מציע לי לכתוב ספר על אסרטיביות. ואני, אם לשלושה צעירים, אשה... איך אתאר אותה את אותה אשה, האשה שהייתי? לחוצה? מלחיצה? רדופה? חסרת מנוח? הכל מכל. אשה עובדת, עובדת הרבה, משתדלת, משתדלת יותר מדי, להיות "הכל לכולם". והנישואים שלנו... נו, טוב, לא במיוחד ארצה להיזכר באותם ימים. אך יותר מאשר מציאות חיי השוחקת באותם ימים הממה אותי המחשבה שעכשיו יהיה עליי לגייס זמן פרטי לכתיבה.

• מתוך הספר החדש "שיחה זוגית", מאת ד"ר רבקה נרדי וד"ר חן נרדי, בהוצאת "הדים".
  

על הספר:

לפני כשלוש שנים התחילו בני הזוג נרדי, שניהם מטפלים זוגיים, לתעד את השיחות שלהם על מה שקשה לדבר. הם מזמינים את הקוראות והקוראים להתבוננות ולהתמודדות אמיצה עם אתגרי הזוגיות המודרנית. הם משוחחים ביניהם בגילוי לב על הכל, כמעט. הם אישיים מאוד, אך גם מביאים פרספקטיבות מעבר לעצמם, מניסיונם המקצועי: על תקשורת בינאישית, חלוקת התפקידים, סודות ושקרים בחיים הזוגיים, המתח בין כוח ושותפות בין גבר ואשה, והאם יש סקס אחר? הפרק האחרון בספר עוסק בזוגיות מחוץ לבית – במכונית, בחו"ל, בטיולים – הזדמנות ללמוד על עצמנו כשאנחנו מחוץ לשגרת חיינו. 

הצד שלו: הגעתי לנישואינו עם 'לחוד' ענק ועם 'ביחד' גמדי. מאת ד"ר חן נרדי