ישראל תרוויח 16 מיליארד ד' ממיסוי תגליות הגז
כך לפי מחקר מרכז המידע של הכנסת. הערכה: תגליות הגז עד כה שוות 40 מיליארד דולר. החוקרים מזהירים מתלות אסטרטגית ב-2 ספקי גז מרכזיים בלבד
הדברים מפורסמים במחקר מקיף וראשון מסוגו שערכו תמיר אגמון ויהודה תמר ממרכז המידע של הכנסת. עורכי המחקר מעריכים כי הממשלה תגבה מיסים בסך 16 מיליארד דולר מתגליות הגז הידועות עד כה, המוערכות בשווי של 40 מיליארד דולר.
עיון במחקר מעלה כמה ממצאים מעניינים: כך לדוגמה, ב-2009 גבתה ישראל תמלוגים בגובה 150 מיליון שקל משטח "ים תטיס" שמול חופי אשקלון. 53% נגבו מדלק ו-47% מנובל אנרג'י. עוד עולה שעתודות הגז הטבעי של ישראל נאמדות ב-252 BCM (מיליארד מ"ק), זאת בניכוי הכמות שהופקה בים תטיס.
גז בשווי 40 מיליארד דולר
על פי מרכז המידע של הכנסת, שווי עתודות אלו בערכים נומינליים נאמד בכ-40 מיליארד דולר. "בקצב הצריכה הנוכחי והחזוי, עתודות הגז הנוכחיות צפויות להספיק לעשרות שנים", אומרים עורכי המחקר, שמזכירים שמשרד התשתיות הלאומיות אף מתכנן להגדיל את הכמות באמצעות הקמת מתקן תשתית לקליטה, לאחסון ולגיזוז גז מונזל (LNG) מיובא בעל יכולת אספקה של 4BCM בשנה.
לדברי עורכי המחקר "הקמת תחנות כוח פרטיות מבוססות גז טבעי, שימוש על-ידי מפעלי תעשייה (תחליף לסולר, למזוט ולגפ"מ), התפלת מים ושימושים נוספים, הביאו לגידול מהיר בצריכת הגז הטבעי בישראל בשיעור מצטבר של 275% בשנים 2004 עד 2009".
עורכי המחקר מעריכים שבשנת 2020 הביקוש לגז טבעי בישראל יגיע לרף של 10 BCM בשנה, שיגיע מקידוחי תמר ודלית וחברת EMG שבבעלות אנשי עסקים מצריים, ממשלת מצרים ויוסי מימן.
חשש מפיתוח תלות אסטרטגית ב-2 ספקי גז
במרכז המחקר של הכנסת מזהירים שהביקוש ההולך וגובר לגז, שהוא זול יותר מדלקים אחרים וידידותי יותר לסביבה "מעיד כי המשק הישראלי מפתח תלות אסטרטגית בשני ספקים של גז טבעי. קיימת על-כן חשיבות רבה בעידוד מציאת שדות גז נוספים".
בעניין זה מצוין במחקר ש"משרד התשתיות הלאומיות מתנגד לבעלויות צולבות בתחום. כלומר, הקמת תחנות כוח לייצור חשמל על-ידי ספקי גז טבעי, כך שעשוי להיווצר מצב בו הספקים ימכרו לתחנות כוח בבעלותם גז טבעי במחיר נמוך יותר מאשר לתחנות כוח שאינן בבעלותם, דבר שיפגע בתחרות בשוק ייצור החשמל".
סוף להטבות המס?
לעניין הטבות המס שמעניקה המדינה למחפשים מקדישים במחלקת המחקר של הכנסת פרק מיוחד. הנושא עלה באחרונה לכותרות עם הקמתה של ועדת ששנסקי לפני כחודש וחצי, בה הצהיר שר האוצר שטייניץ על כוונתו לערוך "בחינה מחודשת של הנושא".
במרכז המחקר מסבירים שבישראל "קיים משטר מס ייחודי בתחום חיפושי הנפט והגז הטבעי, הכולל הטבות מס בגין הוצאות חיפושי נפט וגז טבעי והטבות מס בגין רווחים מהכנסות בתחום". ההטבות הן מכוח תקנות מס הכנסה בגינן זכאים שותפויות בתחום לשתי הטבות: הראשונה היא שניתן לקזז את ההוצאות ההוניות במהלך השנה השוטפת מהכנסותיהם בתחומים אחרים כאילו היה מדובר בהפסד עסקי פירותי שוטף.
ההטבה השנייה היא מס חברות מופחת בגין ניכוי אזילה, כך שבכל שנה נעשית הפחתה של הנכסים בשיעור של הגז המופק באותה שנה מתוך הרזרבה הנותרת, ניכוי זה מביא למעשה להקטנת חבות המס של השותפות.
כמו בעולם
אגף התקציבים במשרד האוצר מעריך ש"הערך הכולל של המיסים הנגבים בישראל מפעילות בתחום הנפט והגז הטבעי עומד על כ-40%, המהווים כ-16 מיליארד דולר מתוך עתודות גז טבעי בסך של כ-40 מיליארד דולר", כאשר החלוקה נעה בין 15% מס ישיר, 14% מע"מ, 9% תמלוגים (לא כולל מע"מ אבל כולל הכרה בהוצאות הפיתוח), ו-2.1% בלו (מיסי דלק).
התמונה המצטיירת ממכלול המיסים האגרות וההיטלים מעלה כי "נתח הממשלה בהכנסות נפט וגז טבעי בישראל דומה לנתח בבריטניה ונמוך משמעותית מהנתח בנורבגיה ובמדינות נפט מתפתחות". הסיבה: רצון של המחוקק בישראל לעודד השקעות בתחום, בפרט בעבר, טרם גילוי מצבורי הגז בחופי הארץ, כאשר החיפושים נחשבו לבעלי פוטנציאל נמוך יחסית.
לפנייה לכתב/ת 
