"מרקם חיים" ירושלמי: הקבר נשאר, הכביש זז
הדחפורים בצדי ציר בגין חוצבים בהרים לטובת סלילתו של נתיב חדש, גם לרווחת המתים. בלחץ חרדי, הוחלט להותיר במקומו אתר מערת קבורה, בדרך חלופית שעלותה כ-2 מיליון שקל. המבצעים טוענים שההתייקרות לא משמעותית, ביהדות התורה אומרים ש"חבל שבאשקלון לא נקטו אותה חוכמה"
הנוסעים הרבים העושים דרכם החוצה מהבירה לכיוון כביש 443 נתקלו בחודש האחרון בתמרורי אזהרה משונים בציר בגין-צפון, שלאחריהם מתפצל לפתע הכביש לשניים לאורך כ-150 מטרים. אותו מטרד תחבורתי לא רק מאט את הנסיעה אלא מהווה גם סכנה בטיחותית של ממש, אך מי שתהה אם מדובר בתוצר לוואי של שיפוצים לרווחת הנהגים לא רק שטעה, אלא יופתע גם לגלות כי דווקא מתים הם שעומדים, שוב, בבסיס ההחלטה.
מערת הקבורה בין נתיבי הכביש. מנוחה נכונה? (צילום: נועם מושקוביץ)
הכביש הקיים מונה כיום ארבעה נתיבים, שניים לכל כיוון. סלע המחלוקת שבלב הנתיבים הגיע לדיונים עם ההחלטה להרחיב את הכביש בנתיב נוסף, לאחר שבמקום התגלתה מערת קבורה. הוויכוח בנושא הגיע עד לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, שם קיבלו חבריה את ההחלטה להותירה במקומה, ובניגוד לתוכנית המקורית - לבצע את הרחבת הנתיבים תוך שינוי תוואי הדרך.
הכלים ההנדסיים החלו כבר לכרסם בהרים שבצד הכביש, בעלות גבוהה בהרבה מזו שהייתה יכולה להסתכם בהעברת המערה ממקומה לטובת העוברים והשבים. מבדיקת ynet עולה כי למרות שההחלטה גררה שינויים משמעותיים מאוד, נודע אודותיה רק למעטים בעיריית ירושלים, שדעתם בעניין כלל לא נשאלה. "הנושא הזה אפילו לא עלה לדיון, זה פשוט היה אכסיומה - כאן לא נוגעים", הודה בכיר בעירייה.
מי שכבר לפני עשור הוביל את המערכה להגנת המערה הוא ח"כ מאיר פרוש מיהדות התורה, שמביע כעת סיפוק רב מהצלחתו לשמור עליה במקומה. "אז לא הייתה מלחמה קשה בנושא כי כל הגורמים הבינו כבר שאין כל הגיון להזיז את הסלע. קודם כל נסלל הכביש, הכל פעל כשורה וזה לא הפריע לאף אחד. לכל אחד יש את הדברים שחשובים לו, אם זה מיגון, קברים או דברים אחרים".
"חבל שב'ברזילי' זה לא נגמר ככה"
אבל כמו במקרה אשקלון, הביעו גם גורמים רבים במגזר הדתי התנגדות נחרצת ל"קידוש" המתים על פני מרקם החיים הקיים. "לחרדים אין זכות מוסרית או הלכתית לדרוש ממשלמי המסים להוציא סכומי עתק מיותרים בשל פולחן מתים, שהם מעדיפים על צורכי החיים", אמר מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הרב עו"ד אורי רגב.
"כבר יוסף קארו, מחבר ה"שולחן ערוך", קבע כי 'קבר המזיק את הרבים שקבור במקום הילוך הרבים - ניתן רשות לפנותו מפני נזקן של רבים'. זו הייתה הפסיקה עוד מימי בית שני וגם כשירושלים התרחבה", הסביר רגב. "חייבים לשים קץ לטירוף הזה, שגורם גם לחילול השם וביזוי ההלכה. יש לסלול את הכביש בנתיבו המקורי".
עבודות ההרחבה. מכרסמים בהרים - ובתקציב (צילום: נועם מושקוביץ)
אבל יש מי שבכל זאת לא השתכנע מהדברים. "חבל שבמקומות אחרים לא נקטו אותה חוכמה כמו בירושלים. אני מאמין שגם באשקלון היה ניתן למצוא פתרונות", אמר יוסף דייטש, חבר מועצת העיר ירושלים מסיעת יהדות התורה. "כבר כשסללו את הכביש השכילו להבין שלא פוגעים בקברים. העובדה היא שהסתת מסלול הנסיעה, שאני כלל לא בטוח שהיא גורמת להתייקרות משמעותית, הביא לכך שלא יזיזו קברים ולא יפגעו ברגשותיו של איש - ובא לציון גואל".
מחברת "מוריה", האחראית לסלילת הכביש, נמסר כי עלות ההרחבה כולה מסתכמת ב-30-40 מיליון שקלים, ונותרה "כמעט אותו הדבר", כלשון גורמים שם, למרות הותרת המערה במקומה. מנכ"ל החברה, אלכס וייסמן, מסר כי "בפרויקט זה נקטנו גמישות הנדסית מבלי לחרוג מהמסגרת התקציבית, כך שכל הצדדים יוצאים נשכרים, הן מבחינה תחבורתית והן מבחינת הרגישות החברתית".
לפנייה לכתב/ת 
