ואתם משלמים למנקה בבניין שכר מינימום?

שני אשמים בעובדה שסביב העלאת שכר המינימום קורה הכל, חוץ ממה שבאמת נדרש: דיון שקול ואחראי, לא פופוליסטי, בראייה מאקרו-חברתית מעמיקה. אלה הם: עמיר פרץ, והציבור.

• השרים אישרו את חוק העלאת שכר המינימום
  

ראשית, המניפולציה הזולה. עמיר פרץ, כוכב לשעבר, האנטי-גיבור הקלאסי ש"עשה את זה", מצוי במצוקה תדמיתית וממשית כאחד. את מקומו כמגן הפרולטריון וכאיש השעה, תפס המלך החדש, יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, שמנהל את המשק מאחורי הקלעים; את מקומו של פרץ כנציג ה"לובי החברתי" במפלגת העבודה תפסה המלכה החדשה, ח"כ שלי יחימוביץ'; ואת מקומו כשר הביטחון תפס אהוד ברק.

התעלמות מהעובדות

שנית, מדהימה היא ההתעלמות מן העובדות. העובדה האחת היא, שהבלחתו הקודמת של פרץ בנושא היתה בתחילת העשור, עת גרף כותרות משך חודשים תחת הסלוגן הקריאייטיבי והבאמת מוצלח: שכר המינימום - 1,000 דולר. עוד מהלך חסר שמץ ניהול סיכונים בסיסי (הרי הדולר יכול גם לרדת) וחוסר אחריות ציבורית מהסוג הגרוע ביותר - זה הנעשה במסווה של אותה אחריות ממש. למען ההגינות נציין, כי אלה אינם מאפיינים דווקא את מר פרץ, אלא את מרבית מנהיגינו. 

מישהו רוצה לשער מה היה קורה היום למשתכרי שכר המינימום, לו הצעתו היתה מתקבלת? להזכירכם, שער הדולר אז היה אז ברמה של 4.5 שקלים.

העובדה השנייה היא, שקיימת הסכמה מקיר לקיר לכך שאין די אכיפה של שכר המינימום הקיים. האם לא ראוי, ברמת העיקרון, למצות את הקיים, להסיק מסקנות ואז לקבל החלטות? האם לא סביר להניח, שהיעדר האכיפה לא רק ימשיך, אלא אף יחריף? שהרי, מי שלא יכול או מעוניין לשלם את שכר המינימום הנוכחי - בוודאי לא ישלם אותו כשהוא יעלה.

וזה עוד מבלי כלל לגעת בעובדה שלישית, המקוממת מכולן: מיהם הנותנים ידם לאי-אכיפת שכר המינימום, אם לא הממשלה והשירות הציבורי, דרך המכרזים שבהם זוכים אוטומטית קבלני כוח-האדם שמציעים את המחיר הנמוך ביותר, שאינו יכול לכלול, מתמטית, את שכר המינימום?

כשל אישי

שלישית, הכשל האישי. מה עשה מר פרץ לטובת אכיפת חוק שכר מינימום משך 15 שנה שבהן שימש בתפקידים הכי רלוונטיים לנושא: יו"ר ההסתדרות, ראש מפלגת העבודה, שר בכיר בממשלה? את מי יש לו להאשים במצב, אם לא את עצמו, כחלק מהמערכת, חלק מהשיטה?

כל שאנו מבקשים הוא לשקול גם את הסכנות האלה. ואת זאת ניתן לעשות, רק תוך פרידה מכל מה שהוא פופוליסטי. ולמען הסר ספק: לכותבת אין אינטרס ישיר בנושא, מאחר שהיא משלמת הרבה מעל משכר המינימום.

גזירת קופון תקשורתי

חמישית, המשחק המכור. גם מר פרץ, יוזם החוק, הסכים שהוא "ייכנס לתוקף בהדרגה". הבה נבאר: המקביל בשפה הדיפלומטית הוא "השיחות היו פוריות", בשפה היח"צנית: "הוא ער ומתלוצץ עם רופאיו"; ובשפה הפוליטית: "נגזור כעת קופון תקשורתי, נחזק את המיתוג החברתי ואז ניתן לזה להתמוסס. בינתיים תהיה עוד שערורייה, או מלחמה, או בחירות. מי יזכור?". בידיעה נפרדת נמסר, שהסטודנטים עודם מחכים להפחתה המדורגת בשכר הלימוד, שהובטחה. השאלה היא מתי.

הציבור מתעטף בלהט חברתי מדומה

הצביעות של חלקים בציבור, תמיד מדהימה מחדש. אין בה זדון. יש בה חוסר מחשבה, חוסר הבנה ואי-לקיחת אחריות פושעת. כ"קונטרא", הם נעטפים בלהט חברתי מדומה, ונאחזים בטוקניזם (התנהגות סמלית המסתירה אמת אחרת) זול לטיהור מצפונם הרדום, שכלל לא ידעו שטומא. במסגרת זו הם תומכים בכל חוק שנראה כ"בעד העניים" וכ"דופק את העשירים". אז אתם חושבים שאתם "חברתיים"? אתם שונים מה"מעסיקים הנצלנים"? בואו נראה.

השומר בכניסה לסופר שבו אתם קונים כי הוא הכי זול - ושאמור לעצור בגופו את המחבל המתאבד - האם הרשת משלמת לו שכר מינימום? על חשבון מה, לדעתכם, מתאפשר כל ה"זול" הזה? האם בדקתם גם את זה או רק את מחיר העגבניות?

העוזרת שאצלכם בבית, זו שבלעדיה אין לאף אחד מאתנו חיים, האם אתם משלמים לה גם כשהיא חולה? ומה עם חופשה שנתית? דמי הבראה? האם אתם דואגים שתשב מידי פעם, כפי שדאגתם (בצדק), בזמנו, לקופאיות בסופרפארם? שתשתה? שתאכל משהו?

ובהודו, כשהתמקחתם עד צרידות, סתם בשביל הקטע, עם נהג ריקשה שדוף, על עשרה רופי עלובים שעבורכם הם לא ניתנים כלל לחישוב, ועבורו זה עוד צ'אפאטי (מין פיתה) לילד?

הציבור טוב בדיבורים

יש לכולנו עוד דרך ארוכה לעשות לפני שנעז לצקצק בלשון צדקנית למול ה"מעסיקים הנצלנים" שכן או לא משלמים שכר מינימום. הם ואנחנו חלק מאותה מערכת. אנו מאפשרים אותם. ואכן, חלק מהם, חסר בושה, מחשבה, לב ואתיקה. בדיוק כמו חלק מאיתנו.