בחירת מין היילוד באישור המדינה: כמה מקרים אושרו?
דיון שנערך היום בכנסת בנושא בחירת מין העובר חושף: מתוך 377 בקשות שהוגשו ב-5 השנים האחרונות, אושרו רק 27. רובן המכריע של הבקשות - ליילוד זכר. הקריטריונים לאישור: סיכון ממשי לפגיעה בבריאות הנפשית של ההורה או הילד העתידי, ו-4 ילדים משותפים מאותו מין
בכמה מקרים אישרה הוועדה להורים ממשפחות דתיות וחרדיות לבחור שתיוולד להם בת. מדובר במקרים שבהם, במשפחות כהן או לוי, בעיות פוריות של האב הצריכו תרומת זרע וההורים חששו כי בגיל בר המצווה לא יוכלו לעלות את בנם לתורה ככהן או כלוי, ויצטרכו לחשוף בקהילה כי הוא נולד מתרומת זרע. לדברי פרופ' ואצלב אינסלר, יו"ר הוועדה המיוחדת, "מדובר בזוגות שאמרו שאם לא יתאפשר להם לבחור את מין היילוד וללדת בת הם לא יעשו ילדים כלל. בשבילם המשמעות של לידת בן היא חיים בשקר."
במקרים אחרים, כשבני הזוג טענו בפני הוועדה כי יש בעיות ביחסים ביניהם על רקע הולדת ילדים מאותו המין, ולכן הם מעוניינים לבחור את מין היילוד, סירבה הוועדה לאשר את הבקשה אלא במקרים חריגים.
הקריטריונים: מצוקה נפשית ו-4 ילדים מאותו המין
נושא בחירת מין היילוד מסיבות שאינן רפואיות אינו מוסדר בחוק, אלא בנוהל של משרד הבריאות שיצא לפני חמש שנים. כשיצא הנוהל, העריכו מחבריו כי בתוך
שנים ספורות תקודם חקיקה בנושא, אך הדבר לא קרה. טרם גובשה הצעת חוק בנושא ולא נערך דיון והערכה חוזרת של הנוהל לאור הניסיון הנצבר, זאת למרות שחלק מהחברים בוועדה העירו לאורך השנים כי יש צורך להסדיר את הנושא בחוק או בתקנות.
בוועדה לבחירת מין הילוד חברים רופא גנטיקאי, רופא מומחה במיילדות, עובד/ת סוציאלי, פסיכולוג איש דת ונציגים נוספים. היא מוסמכת לדון רק בבקשות שמהן עולה כי יש סיכון ממשי וניכר לפגיעה מהותית ומשמעותית בבריאות הנפשית של ההורים או אחד מהם, או של הילד העתיד להיוולד, אם לא ייעשה ההליך המבוקש, וכאשר לבני הזוג יש כבר ארבעה ילדים משותפים מאותו מין (כאמור, למעט מקרים חריגים). ""אני אישית לא מאמין שבחירת מין היילוד יכולה להצל נישואים רופפים מאוד", אמר בשיחה עם ynet פרופ' אינסלר, "בחירת מין היילוד לא מיועדת לתיקון הנישואים, אבל שוקלים לפי המיוחדות של כל זוג".
בחירת מין היילוד נעשית בשיטה הנקראת "אבחון טרום השרשתי" (Pre-Implantation Genetic Diagnosis). השיטה מערבת טיפולי פיריון לאישה ולכן יש בה גם סיכונים בריאותיים. בבחירת מין היילוד ביציות האישה נשאבות ומופרות במעבדה. בשלב שלפני החזרת טרום העוברים לרחם ניתן לברור את המין הרצוי. בתהליך הברירה משתמשים גם במקרים של מחלות גנטיות כדי לאתר מומים ובעיות כרומוזומליות.
ברירת מין היילוד לפי רצון ההורים היא הליך שממומן מכספי בני הזוג ואינו כלול בסל הבריאות. מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי העלות למחזור טיפולים היא כ-25 אלף שקלים, אך לרוב יש צורך ביותר ממחזור טיפולים אחד.
ברירת מין היילוד עקב נסיבות חברתיות שנויה במחלוקת ובמדינות רבות היא אף אסורה בחוק או בתקנות.
עו"ד מירה הבנר-הראל, היועצת המשפטית של משרד הבריאות, אמרה בדיון: "ב-2005 היה צורך להסדיר את הנושא מכיוון שהטכנולוגיה היתה קיימת ואם לא היינו מסדירים את הנושא, הדבר היה נעשה בחדרי חדרים ומתחת לשולחן. היה צורך לקבוע כללים". עוד ציינה כי "באף מדינה בעולם אין חוק שכזה, אנו צריכים להיות זהירים מאוד, חקיקה לא תמיד פותרת את הבעיה".
ח"כ מאיר שטרית, יו"ר הועדה, אמר בסיכום הדיון כי "בחלוף חמש שנים, אני קורא לבחינה מחודשת של נוהל המשרד. הוועדה קוראת לדיון יסודי משותף בנושא קידום החקיקה לועדת הלסינקי ולמועצה הלאומית לביו-אתיקה לאחר שהוועדה הארצית לברירת מין היילוד תכתבות דו"ח מפורט המשקף את עבודתה".