מה הסיפור שלנו עם נעליים?

 

אז למה אנחנו כל כך אוהבות נעליים?

 

לא שכולנו אימלדה מרכוס, אבל עמוק בפנים כולנו היינו רוצות להיות. אם נודה על האמת (ועל הפירוט של כרטיס האשראי), נעליים עושות לנו את זה. וגם אם יש נשים שבגדים לא ממש מדברים אליהן (נו, השכנות של הבחור שבנוי לקשר), נשים שסולדות מנעליים קשה למצוא. אנחנו קונות נעליים גם אם הן יקרות מאוד, גם אם הן לא נוחות, אפילו אם סביר להניח שלא ננעל אותן. למה בעצם?

"קודם כל מפני שלנעליים יש אישיות", עונה איריס תלמי, מורה לעיצוב נעליים במחלקה לעיצוב אופנה במרכז האקדמי לעיצוב וחינוך ויצ"ו חיפה. "שלא כמו בגדים, הן לא מקופלות על מדף: הן עומדות כמו פסל, מסתכלות עלייך, ואת מסתכלת בחזרה. יש בהן משהו כמעט אנושי; קל לדמיין את הדמות שתצמח מתוכן. הן מזמינות פנטזיה, ואנחנו רוצות להיות חלק ממנה".

הפנטזיה הזו מתחילה כבר בילדות: "אפשר למצוא נעליים בתפקיד מרכזי ברבות מאגדות הילדים", אומרת ד"ר רוני הלפרן, מרצה בתוכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל אביב. "הנעל של סינדרלה, הנעליים הכסופות של דורותי ב'קוסם מארץ עוץ', הנעליים השחוקות ממחולות בסיפורי האחים גרים. בכולן הנעליים מאפשרות תנועה יצרית, לא מרוסנת, מלאת עונג שלא מוכפף לחוק ולסדר".

למה דווקא נעליים? "לכל איבר בגוף יש גם תפקיד סמלי", עונה ד"ר דיאנה לוצאטו, חוקרת גוף וסוציולוגית של מגדר מהאקדמית תל אביב־יפו. "הגוף נשען על הרגל, ולכן היא זו שמאפשרת לנו לשחק עם הזהות שלנו. בעזרת הנעליים אנחנו קובעות איך נרגיש, איך ניראה, איך נזוז: כשאנחנו רוצות להרגיש חזקות, ננעל נעלי עבודה ונלך בנחישות; רוצות להרגיש עדינות ומפתות? ננעל נעלי עקב, נלך בעדינות ונעכס. הנעליים מסמלות מי אנחנו, מה הטעם שלנו, כמה כסף יש לנו".

ועוד סיבה לאהוב נעליים: הן מאפשרות לנו לבטא סקסיות בלי להתפשט. "נעליים – ובמיוחד עם עקב גבוה, הפכו להיות סימן מובהק של נשיות ומיניות נשית", אומרת ד"ר הלפרן. "בעידן היוניסקסי שלנו, כשנשים רוצות להדגיש את המיניות הנשית הן עולות על עקבים. שלא כמו חצאית מיני, בשביל נעליים לא צריך דיאטה. הן תמיד עמוסות בארוטיקה, מפני שהן מככבות בפנטזיות ובפורנוגרפיה. את אולי לא יכולה להסתובב בעולם עם ביריות, אבל כן יכולה לשתול בהופעה שלך רמז עבה לסקסיות, בעזרת עקב דק".

העקב - דק; הרמז - עבה. מתוך הפקת השער של "לאשה" (צילום: אלון שפרנסקי)