האם אנגליה יכולה לסמוך על קאפלו? נראה שכן

פביו קאפלו הגיע לאנגליה עם הרבה חששות. אחרי הכל, הוא מעולם לא אימן נבחרת והודיע כי החליט "לנסות אתגר חדש", לאחר כל כך הרבה שנים בשמנת של המועדונים באירופה. המילה שמנת לא מופיעה כאן סתם - קאפלו ידוע כאחד שהתרגל למנעמי החיים הטובים והמכובדים, ואולי בגלל זה גם התאים כל כך לאנגלים.

אם בספרד קראו לו דון פביו, אף אחד לא יתרגש אם האנגלים יעניקו לו את התואר 'סר' בקרוב. בטח אם יביא הישג כלשהו במונדיאל, אבל גם בגלל אופיו. קאפלו נולד ב-1946, בסן קנציאן דיסונזו, עיירה ציורית בצפון איטליה, ליד הגבול עם יוגוסלביה לשעבר. אביו גרינו אמנם שיחק ואימן כדורגל, אך שימש גם כמורה והשפיע רבות על ההתפתחות של פביו - כשחקן, אבל קודם כל כאדם.

כמי שגדל למשפחה בעלת אמצעים המעריכה עבודה קשה, התחנך קאפלו על ערכים טובים. לאורך כל קריירת המשחק שלו כקשר אחורי מתוחכם (ידע לעשות הגנה לצד התקפה ולא פחד מעבודה קשה), מחוץ למגרש דבקה בו תדמית של ג'נטלמן ואפילו סוג של אינטלקטואל. תדמית אותה הוא מנצל עד היום.

כילד הוא החל להתאמן תחת אביו במחלקת הנוער הצנועה של פייריס ואחר כך עבר לספאל, מהעיר פרארה. עוד לפני שמלאו לו 20 הוא עבר לרומא והתחנך על אחד מגדולי המאמנים של איטליה בכל הזמנים - הלניו הררה. מאוחר יותר הספיק לשחק גם ביובנטוס (זכה בשלוש אליפויות) ומילאן (סיים עם סקודטו נוסף), בה סיים את הקריירה המקצוענית ב-1980.

ווינר חסר תקנה

אחרי שרשם גם 32 הופעות בנבחרת איטליה, חזר קאפלו לעבוד, הפעם כמאמן, בכל אחת משלוש הקבוצות בהן שיחק. זה התחיל בתקופת ביניים בסיום עונת 1986/7, כשנקרא לדגל להחליף נילס לינדהולם כמאמן זמני במילאן המקרטעת, שסיימה לבסוף עם הכרטיס לגביע אופ"א (אחרי משחקי פלייאוף מול סמפדוריה). בקיץ שלאחר מכן, כבר מונה אריגו סאקי למאמן קבוע.

קאפלו תמיד נשאר חבר הנהלה במילאן והמשיך לשמש כפרשן טלוויזיה, לפני שב-1991 מונה כמחליפו של סאקי, שבנה קבוצה מצוינת. ביחד עם מרקו ואן באסטן, רוד חוליט, פרנק רייקארד, פאולו מאלדיני ופרנקו בארזי יצר קאפלו תלכיד מפחיד, שזכה בארבע אליפויות בחמש שנים. מילאן של קאפלו תיזכר כיחידה ממושמעת, עם ניצוצות של גאונות.

קאפלו חוגג לאחר שיצר את מילאן הגדולה (גטי אימג'ס)

ה-0:4 בגמר ליגת האלופות הבלתי של 1994, מול ברצלונה הפייבוריטית, גם קיבע אותה סופית כאחת הקבוצות הטובות בכל הזמנים. על הדרך היא רשמה לא פחות מ-58 משחקים ללא הפסד וזכתה לשני כינויים - 'הבלתי מנוצחים' וכמובן, 'גראנדה מילאן'. אחרי שכבר זכה בכל תואר אפשרי על אדמת איטליה, הגיעה הצעה מריאל מדריד. למילאן עוד נחזור.

בעונה אחת בבירה הספרדית (96/97), הספיק קאפלו לבנות שוב קבוצה שתחזיק מעמד הרבה שנים, אחרי שהביא למועדון את רוברטו קרלוס, פרדראג מיאטוביץ' וקלארנס סיידורף, שכיכבו לצד הילד ראול. למרות שזכה באליפות, קאפלו כונה דון פביו מאחר ובספרד התקשו לקבל את הסגנון שלו, שכולל משמעת, עבודה קשה ועוד פעם משמעת. אז הוא שב לאיטליה ולריאל עוד נחזור.

מעדיף תארים על פני משחק יפה

אחרי קדנציה שנייה כושלת במילאן, החליטה רומא להמר עליו ב-1999. זה לקח קצת זמן, אבל דון פביו עשה את העבודה וב-2001 הביא לג'יאלורוסי אליפות נדירה ואחרונה לעת עתה. ובכל זאת, אוהדי רומא יזכרו לו את העריקה ליובנטוס, עם לא מעט משחקני ההרכב של קבוצת האליפות.

קאפלו. האם הוא יביא לסיום הבצורת שנמשכת מ-66? (רויטרס)

אז ב-2004 הגיע קאפלו ליובנטוס, אחרי שהשאיר את רומא עמוסה בחובות. הוא אמנם זכה בשתי אליפויות רצופות ואפילו ביקר בארץ הקודש את מכבי תל אביב של ניר קלינגר וברוך דגו, אבל נקלע (שלא באשמתו) לפרשת הקאלצ'יופולי, בגינה הורדה יובה לליגה השנייה והאליפויות נלקחות ממנה.

ואז הוא חזר לספרד, וב-2007 הביא לריאל אליפות דרמטית נוספת ושוב לא נשאר בתפקיד יותר מעונה אחת. קאפלו תמיד אמר כי הוא מעדיף זכייה בתארים על פני משחק יפה, וגם דאג להבהיר את זה לאוהדי ריאל, שמיררו לו את החיים. רק אז הבין קאפלו שאולי עדיף לו לאמן נבחרת. שם יש קצת יותר שקט וקצת פחות לחץ יומיומי.

בעיות עם כוכבים

אבל קאפלו הוא לא מאמן מושלם. לאורך הקריירה הוא הסתבך עם כוכבים ותמיד העדיף חיילים ממושמעים, על פני פנטזיסטים. מצד שני, אם אחד הכוכבים הגדולים הלך בדרך שלו, כולם יצאו מורווחים. זכורה במיוחד מערכת היחסים המוזרה עם אנטוניו קסאנו, שהגיע כילד פלא לרומא.

את אותו קסאנו פגש את קאפלו גם במדריד, שם שוב ייבש אותו המאמן על הספסל בכל פעם שהשחקן עשה משהו שלא מצא חן בעיניו. ובכל זאת, קסאנו רשם עונה אחת ענקית תחת קאפלו ברומא, שעד היום נחשבת לטובה בקריירה שלו. זכורה במיוחד גם מערכת היחסים עם דייויד בקהאם במדריד, שהביא לו בסופו של דבר את האליפות אחרי משחקים שלמים באמצע העונה, בהם כלל לא שותף.

קאפלו גם גנב שחקנים מרומא ליובנטוס ואח"כ מיובנטוס לריאל (אמרסון נכנס כאן לתמונה פעמיים). האוהדים באיטליה ואפילו בספרד, אף פעם לא ממש התחברו אליו, אבל אף אחד לא יוכל לקחת לו 100 אחוזי הצלחה בשנתיים שלו במדריד, בשני עשורים שונים. אגב, למרות האליפויות הרבות, לקאפלו יש רק זכייה אחת בליגת האלופות (פעמיים נוספות הפסיד בגמר), דווקא כשהגיע כאנדרדוג.

קאפלו מחייך. יודע גם להנות מתענוגות החיים (גטי אימג'ס)

האיש הנכון במקום הנכון

למרות הכל, אנגליה מקבלת את קאפלו בדיוק בזמן. אחרי סוון גוראן אריקסון הנחמד, שהתפרסם גם בשל פרשיית סקס. אחרי סטיב מקלארן, שלא ממש

התאים לרמות הגבוהות, מגיע איש קשוח שיכניס קצת משמעת בשחקנים האנגלים, ובעיקר יכניס בהם קצת רוח ווינרית.

משרת המאמן הלאומי באנגליה משולה למשרת ראש הממשלה וקאפלו הוא האדם המושלם לשאת אותה. הוא איש משפחה למופת (בנו משמש כסוכנו), נשוי לאותה אישה כבר 40 שנה ולא אחד שיסתבך בפרשיות סקס מוזרות. הוא לא פוחד מעבודה קשה ובמקביל גם נחשב לדמות אצילית, ג'נטלמנית וחכמה.

יש אומרים שוויין רוני חייב לקאפלו את התקופה הנוכחית, בה היה בלתי עציר גם במנצ'סטר יונייטד. תחת קאפלו פרח החלוץ וכבש 11 מ-25 שעריו הבינלאומיים ב-18 חודשים. לשם השוואה, את ה-14 האחרים הבקיע רוני לאורך תקופה של חמש שנים. אם החלוץ, שנחשב לתקווה הגדולה של אנגליה לתואר, יחזור לכושר בזמן וגם אם לא, תהיו בטוחים שתחת קאפלו, נבחרת שלושת האריות תדבר חזק בדרום אפריקה.