כיפור של בראבא

צירוף המילים "סרט" ו"יום כיפור" מעלה בדמיון הישראלי תמונות של מלחמה קשה, כאב ובלבול. אבל, כידוע, יום כיפור יש פעם בשנה, ומעבר לאסוציאציה הטרגית הישראלית, הוא גם יום קדוש ומיוחד בלוח השנה העברי - יום של חשבון נפש, נקיון ומחילה. סרטה של סיוון מור, שיוצג בפסטיבל ה-4 לקולנוע יהודי-ישראלי ליוצרים צעירים בסוף השבוע ברמת השרון, מתמקד ביום כיפור "רגיל" של אנשים "רגילים".

לצורך צילומי הסרט הקצר, שהוא למעשה עבודת הגמר שלה בבית ברל, הצליחה מור לגייס את השחקנים שלמה בראבא וגלוריה בס קפלוביץ ("עספור"). התסריט, שעליו עמלה כשנה וחצי, מפגיש בין נטע (בס-קפלוביץ) צעירה תל-אביבית לבין מאיר (בראבא), דתי אלמן וערירי בן 65, בערב יום כיפור. בתחילת הסרט דורסת נטע את מאיר באופניה, אך הוא גאה מדי ולא מסכים לקבל את עזרתה. לאט-לאט נרקמת בין השניים מערכת יחסים מיוחדת.

בשיחה עם ynet מספר בראבא כי הסכים לשחק בסרט לאחר שקרא את התסריט, והוצע לו לשחק לצד "שחקנית כל-כך מיוחדת ויוצאת דופן, המבורכת מכל בחינה". הוא מעיד שהצילומים היו מהנים מאוד עבורו, בין השאר מאחר שהעבודה הייתה ללא לחץ והיא הייתה לצד קבוצה של צעירים מלאי אמביציה ורצון טוב.

"יש לי חולשה לאמנים צעירים ולא ידועים", אומר בראבא, "לא הכרתי את סיוון לפני כן, אבל התסריט היה בעיניי מלא חן. הוצעה לי דמות מהשוליים האפורים, ותמיד נמשכתי לזה. הצירוף של זה, והעובדה שמדובר בסרט קצר שמצטלם תוך כמה ימים גרם לי לומר אינטואיטיבית 'יאללה, נלך על זה'. הרי אם מתחילים לחשוב, בסוף תמיד מוצאים סיבות להגיד לא, או להיות עסוקים מדי".

איך נראה יום כיפור שלך?

"אני נכד של הרב הראשי של לודז', אבל אבי התפקר, עזב את הבית בגיל צעיר ועלה למקום רחוק שקראו לו אז פלסטינה. עד היום המהלך הזה תמוה בעיניי, איך כמה צעירים בני 14 עוזבים משפחה והולכים לקצה העולם. בכל מקרה, גדלתי בבית חילוני להחריד: ביום כיפור אוכלים יותר. הרומן היחיד שלי עם היום הזה הוא לזכור לנפח את הגלגלים של האופניים. גם היום אני כופה על הילדים לנסוע איתי על אופניים, והם בני 40, זה כבר נהיה מצחיק, אבל אני מנסה לכפר על הזמן שלא השקעתי בהם כשהיו קטנים.  

"ובכל זאת, בחלוף השנים מחליפים את הציניות והסרקזם, ונהיים פתוחים לאפשרויות, דרכים ותפישות אחרות. בסופו של דבר, כולנו ואריאציות על אותו יצור אנושי מוגבל, וכולנו ראויים לאותה מידה של הבנה וחסד".

ואם מישהו מנכדך יחזור בתשובה?

"מצידי שיתאסלם ויגדל תירס באוסטרליה, העיקר שיהיה מאושר ויעשה מה שהוא רוצה. הרי גם בצד החילוני אני לא רואה שיש לנו מה להציע. אצלנו אני רואה הרבה אי-אושר, אין לנו איזה דגל להניף. מה שחשוב הוא לחשוב חיובי. הזמן קצר, והאיראנים רבים".

"האוויר נהיה צלול בכיפור"

הבמאית, סיוון מור, מספרת כי בחרה לעסוק ביום כיפור מאחר שבעיניה יש בחג הזה משהו ייחודי. "בתל-אביב באופן ספציפי יש משהו שנורא משתנה", היא אומרת. "האוויר נהיה יותר צלול, יש איזושהי סובלנות ברחובות, משהו שלא רואים כל יום. אין תנועה, כולם 'כלואים' במקום אחד. גם העניין של חשבון הנפש מאוד קוסם לי".

לדברי מור, דמותו של מאיר מבוססת באופן כללי על סבהּ, שהיה דתי-מסורתי, והשתדל לעשות הכל 

לבדו, ולסמוך בעיקר על עצמו.

ואיך הגעת לבראבא? 

"האמת שזה התחיל מגלוריה. לקראת הסרט עשיתי המון אודישנים, וכשהגיעה גלוריה - מיד ידעתי שזאת היא. בהתחלה רציתי שהיא תשחק לצד רמי דנון, אבל באודישן המשותף זה לא זרם כמו שצריך. היא הציעה לנסות לשלוח את התסריט לבראבא, שעמו היא עבדה, והוא שמח להגיע".

סרטה של מור יוקרן במוצאי שבת הקרוב (29.5), כחלק מקבוצת סרטים בפסטיבל שמציגה את השאלה האם ניתן לעצב מחדש זיכרון ומסורת. בימים אלה היא עובדת על הרחבה של פרויקט הגמר שלה לסרט באורך מלא, המשלב חמישה סיפורים שמתרחשים במקביל ביום כיפור.