ב.מ.וו מול ק.ט.מ - קרב האישה במאהבת

אם ההגדרה "אופנוע מושלם" היא כזה שיודע לעשות הכל, שני האופנועים במבחן בו אתם מעיינים כרגע, מועמדים ראויים לתואר. שניהם מספקים ביצועים מלהיבים שיותירו מאחור כל מכונית שנמכרת בישראל. שניהם מסתדרים מצוין עם רכיבה ספורטיבית מאומצת, ובאותה מידה עם שימוש יומיומי בתנועה צפופה. שניהם יסיעו זוג רוכבים לאורך אלפי קילומטרים בנוחות מרבית, ויעשו זאת פחות או יותר בכל דרך.

מאחר ומדובר במקבילים דו-גלגליים לריינג'-רובר, לא מפתיע ששניהם נושאים תגי-מחיר גבוהים עד גבוהים מאד. כן מפתיע שאחד מהם - הב.מ.וו, היקר יותר - הוא האופנוע הגדול הנמכר ביותר באירופה, למרות שגם שם הוא נחשב יקר. היתכן שהוא עד כדי-כך מוצלח? והאם המתחרה האוסטרי מבית ק.ט.מ מסוגל להתמודד עמו כשווה-בשווה?

השורה התחתונה

עד שנרכב על שני דגמים חדשים שהגיעו לאחרונה לאותה קטגוריה, דוקאטי מולטיסטרדה וימאהה סופר-טנרה, הקרב האולטימטיבי הוא בין השניים האלה. וההבדלים בין הב.מ.וו R1200GS לק.ט.מ 990 אדוונצ'ר, הם - וסליחה על הקלישאה - דומים להבדל בין האשה עימה התחתנתם ותעשו ילדים, לזו בה תחשקו כמאהבת.

ה-GS הוא אופנוע שאינו מפסיק להרשים, גם אם לוקח זמן להתאהב בו. ה-990 לעומתו הוא אופנוע מסעיר שכובש ומלהיב מהרגע הראשון. הגרמני נראה ומרגיש כמו פסגת תעשיית הרכב הדו-גלגלית, האוסטרי נראה ומרגיש בדיוק מה שהוא - רפליקת מירוצי סיבולת מדבריים. הב.מ.וו עושה רושם שיניע ויגיע לכל פינה בעולם בנוחות ואיכות מרבית (ויעשה זאת באותה דרך גם בעוד 100,000 ק"מ), הק.ט.מ מבטיח לעשות את זה מהר יותר מכל אופנוע.

לא מפתיע לכן לגלות כי הב.מ.וו קוסם לשוחרי האיכות הבלתי מתפשרת והטכנולוגיה המושחזת, לרוכבים - לבד או בשניים - המוכנים לשלם על שיא הטכנולוגיה והנוחות עוד כמה עשרות אלפי שקלים. ולא מפתיע לגלות כי הק.ט.מ מייצר יותר כיף ואקשן, ומזרים כמויות אדרנלין אין-סופיות לרוכב הספורטיבי והבודד.

אז ככה: אם אתם מחפשים אחר אופנוע הכל-בו האיכותי והמרשים ביותר שיש לתעשיית הרכב הדו-גלגלי להציע, הב.מ.וו לוקח בהליכה, מנער מעליו את הק.ט.מ שאינו מסוגל לשחק באותה ליגה. אם הבחירה שלכם היא דווקא באופנוע כל-בו מרגש, ספורטיבי ומהיר, הק.ט.מ לא מתאמץ כלל כדי לנצח.

הוא מיועד אמנם לקהל מצומצם בהרבה, אבל לשמחתו, כותב שורות אלה נמנה בדיוק עליו. עבורו, האדוונצ'ר מנצח את המבחן, חד וחלק.

רקע

במונחים מדעיים קוראים לזה "אבולוציה מתכנסת". שתי יצרניות אופנועים עם רקע שונה לחלוטין הגיעו במסגרת החיפוש אחר להיט המכירות האולטימטיבי, פחות-או-יותר לפתרון דומה. מצד אחד ב.מ.וו הגרמנית, חברה שקנתה את עולמה עם אופנועי-כביש סולידיים, איכותיים ויקרים. מצד שני ק.ט.מ האוסטרית, שבמהלך רוב שנות קיומה התמחתה באופנועי-שטח יעודיים וקטפה (ועודנה קוטפת) תארי אליפות עולמיים למכביר.

אלא ששתי החברות התאימו עצמן בדרך ליעד - אופנוע המהווה מפגש בין שני התחומים, וכזה המגדיר מחדש את הקטגוריה אותה מקובל לכנות "תיור-הרפתקה". כלים המסוגלים להגיע (ומגיעים) מקצה העולם לקצהו, גם מעבר לאספלט הסלול; אופנועים רב-שימושיים גדולים, מהירים, נוחים, מתוחכמים, ובעיקר יקרים. מאד יקרים.

גרמני, יקר ואיכותי

היקר משניהם הוא הב.מ.וו R1200GS, עם מנוע בעל תצורה ייחודית - צילינדר בולט אופקית לכל צד, תוצר אבולוציה בת כמעט 90 שנה. משפחת ה-GS הדו-שימושית, החוגגת בימים אלו 30 שנה לקיומה, היא הנמכרת ביותר של המותג בכל הזמנים, והפופולרית בארסנל הדגמים הבווארי כיום. כך שה-GS (על שתי גרסאותיו), הוא האופנוע הגדול הנמכר ביותר במספר מדינות באירופה.

לאחרונה עודכן המנוע הדו-צילינדרי הגדול בנפח 1.2 ליטר, וזכה לגל-זיזים עילי-כפול, לראשונה בתולדותיו. בישראל הוא נמכר רק בגרסה סופר-מאובזרת, תוך תצוגת תכלית לעוצמה הטכנולוגית של היצרנית. מערכת ABS סופר-מתקדמת המשולבת בבקרת משיכה בעלת מספר מצבים נשלטים, מיתלים מתוחכמים רבי-כוונונים עם בקרה אלקטרונית, הנשלטים אף הם באמצעות מתג, חימום מהיר לידיות כידון, בקרת לחץ אוויר בצמיגים, מגיני ידיים, מחשב דרך שנשלט באמצעות מתג מהכידון.

הוסיפו לכך מערכת בלימה משולבת, שלושה סוגי מושב (נמוך, בינוני וגבוה) שניתנים לכיוון (כל אחד) בשני מצבי גובה, אפשרות להסטת כידון לפנים או לאחור. וזו, תאמינו או לא, רשימה חלקית. המחיר בהתאם: כמעט 170 אלף. אגב, משעשע לציין כי דגמי ה-GS הפכו במקור לבחירה הטבעית של טיילים חובקי עולם, בזכות פשטותם וחוסנם המכני, והיכולת לטפל בהם באופן עצמי בקלות. קצת פחות משעשע (עבור היבואן) לציין כי ההחלטה לשווק את ה-GS בגרסה סופר-מאובזרת בלבד, מזמינה יבוא אישי של גרסאות "עירומות" יחסית, במחיר ידידותי בהרבה.

אוסטרי, יקר וביצועיסט

הזול משניהם, עדיין יקר. הק.ט.מ 990 אדוונצ'ר ספרטני ופשוט משמעותית מהב.מ.וו. למעשה, הוא מצויד במערכת ABS כאבזר יוקרה, ותו לא. מה שיש לו בכל זאת, ובשפע, הם גנים של מנצח ראלי דאקאר. לפני שבע שנים היו דגמי האדוונצ'ר הראשונים עמם פרצה ק.ט.מ לתחום נפחי המנוע הגדולים. מאז חלו עדכונים טכניים, אבל לא שינוי מהותי בבסיס, החושף את הבדלים המכניים בין האופנועים.

את ההנעה מספק מנוע V-טווין בנפח ליטר, עם קירור מים (לעומת אויר-שמן בבוקסר). לכן הוא גם חבוי מתחת לשפע משטחי פלסטיק, המסתירים קרביים מכניים לא אטרקטיביים. זאת בניגוד כמובן לב.מ.וו החושף מנוע ושלדה במראה היי-טק תעשייתי-מודרני. הק.ט.מ משתמש בשרשרת, ב.מ.וו כמו תמיד במנועי בוקסר, בגל-הינע. כיאה לאופנוע עם יומרות שטח, מהלך המיתלים בק.ט.מ מעט ארוך יותר.

פחות טכנולוגיה - פחות כסף: מחיר האדוונצ'ר 990 הוא "רק" 148 אלף שקל. עדיין הרבה כסף, אבל זול משמעותית. כיום הפער גדול יותר. יבואנית ק.ט.מ הודיעה לאחרונה על מבצע הוזלה, במסגרתו משווק האופנוע עם שלוש מזוודות קשיחות, בערך מוצהר של 13,000 שקל, או בהנחה של 10,000 ש"ח מהמחיר הרגיל - 32 אלף (ויותר מ-25%) פחות מהב.מ.וו.

ברכיבה, ואיזה הבדל

כאמור, שני האופנועים קרובים מאד במפרט הבסיסי - ממדים, משקל, הספקי מנוע. אבל שם נעצר הדמיון. הדרך בה הק.ט.מ והב.מ.וו מבצעים את יעודם, שונה לחלוטין. הק.ט.מ נותר בבסיסו אופנוע דו-שימושי של פעם, כזה שמרגיש בבית גם הרחק מעבר לכביש הסלול. הוא מרגיש קל יותר, זריז ונמרץ. קשה להמנע איתו מרכיבה נמרצת, ובכביש מפותל הוא עלול להוציא מהרוכב מנת-יתר של חוליגניזם חיובי. בידיים הנכונות ובכבישים מסוימים, הוא מסוגל להשפיל כל אופנוע ספורט.

לעומתו, הב.מ.וו הוא מכונה מרשימה - עם דגש שווה על שתי המלים. למרות שהוא מעט חזק ומהיר מהק.ט.מ בקו ישר ובתאוצות ביניים, הוא בעל אופי בוגר משמעותית. הוא דורש מעט הסתגלות, במיוחד עקב תחושת היגוי מוזרה שמספק הגלגל הקדמי, פועל יוצא של - איך לא - מתלה לא קונבנציונלי, ייחודי ומתוחכם. אבל הוא מתפקד טוב יותר ויותר ככל שהקילומטרים המשותפים נצברים.

שני המנועים אינם חלקים לחלוטין, ומייצרים פה ושם ויברציות שאפשר לוותר עליהן. שניהם מציעים תיבות הילוכים מעולות, עם יתרון קל לב.מ.וו. שניהם מייצרים מערכות בלימה מרשימות, עם (שוב) יתרון לב.מ.וו שמאט באופן כמעט בלתי נתפס, ותחושה מעט טובה יותר בק.ט.מ. סוגיה מענינת היא ההבדלים בין המיתלים: אלו של הב.מ.וו מקסימים ביכולת לשנותם לאין ספור מצבים בלחיצת כפתור, אך דווקא אלו של הק.ט.מ פשוט התנהגו טוב יותר. מושב הב.מ.וו מרווח ועדיף בעיקר עבור היושב מאחור, מושב הק.ט.מ טוב יותר לרוכב, בעיקר ברכיבה ספורטיבית הדורשת חביקת רגליים.

לוח המחוונים של הב.מ.וו. תצוגת תכלית של שלמות (תצלום: טל שביט)

כדאי גם לציין כי למרות שלא ירדנו לשטחים קשים במיוחד עם אופנועים כה כבדים ויקרים, המעט שכן בוצע חשף - כצפוי - יתרון ברור לק.ט.מ. בין היתר בשל המבנה הצר של האופנוע, וגם תודות לצמיג "21 קדמי, לעומת ה-"19 בב.מ.וו.

אחזקה, גרמנית

הסידור הצילינדרים הייחודי של ב.מ.וו, אשר מפריע לרוכבים מאד גבוהים בכביש ובעיקר בשטח, מציע יתרון מהותי באחזקה: אין צורך לפרק חצי אופנוע כדי לכוון שסתומים או להחליף מצתים. והמשמעות המיידית היא עלויות נמוכות יותר. פער של כ-1,300 שקל ל-20,000 ק"מ ראשונים. גם עבור חובבי הטיפול העצמאי, הב.מ.וו מציע יתרון מהותי בזכות גישה נוחה למנוע. השימוש בציר הינע מעניק יתרון נוסף לגרמני, שלהלכה אינו דורש טיפול שוטף בתחום זה, לעומת השרשרת בק.ט.מ - יתרון גדול לאלו המכסים מרחקים ארוכים ומתרחקים מהציביליזציה. אגב, לשני היבואנים מגיע צל"ש על אחריות מלאה לשנתיים, ללא הגבלת מרחק.