נער אמריקני עומד מול ה"קיר" ושואל למה?
"אבא, ממתי הכותל הזה 'יהודי'? מ-48? מ-67? מבית שני? מבית ראשון? הוא לא של הערבים? מה, נסענו אלפי קילומטרים כדי להגיע להתפלל מול קיר גזול?" אבי רט עם השאלות ששואל נער אמריקני את אביו, ראש מטה הבית הלבן
כמו מיליונים רבים לפניו, וברוך השם כמו מיליונים רבים אחריו, חוגג היום האבא המאושר רם עמנואל בר מצווה לבנו בכותל המערבי. ברכותינו.
רם עמנואל, ששורשיו בארץ, חי את עיקר חייו בארצות הברית, שם עשה קריירה יפה, התקדם ועלה עד שהגיע למעמד הבכיר של ראש הסגל בבית הלבן, אחד האנשים המקורבים ביותר לנשיא אובמה, ומתוקף כך אחד האנשים המשפיעים ביותר.רם עמנואל הוא יהודי אמריקני. יש רבים רבים כמותו, שחיים חיים אמריקניים לכל דבר ועניין, ובמידה כזו או אחרת שומרים על זהותם היהודית. אינני יודע אם רם עמנואל יודע עברית ובאיזו רמה, ואינני יודע על אילו מצוות הוא מקפיד אם בכלל - והאמת שזה גם לא חשוב. זכותו של כל אדם לבחור את מקום מגוריו, את אורח חייו ואת זהותו.
מה שמעניין אותי בסיפור הזה הוא מה באמת אומר רם עמנואל לבנו חתן הבר מצווה בעומדם מול הכותל? הרי הילד בוודאי אינטליגנטי. הילד בוודאי שאל את הוריו - למה אנחנו צריכים לנסוע אלפי קילומטרים ולעמוד מול איזה "קיר" בירושלים? מה הקטע הזה? הרי אפשר לסגור את החגיגה באיזה אולם יוקרתי בוושינגטון או ניו-יורק? מה יש דווקא ב"קיר" הזה שצריך לנסוע אליו בגיל 13? ואני מתאר לעצמי שהילד הזה מסתמא גם הניח תפילין, והילד האינטליגנטי הזה ודאי שאל את אביו מה זה ה"קופסאות" ומה כתוב בהן?
"טרדישן, יו נואו"
מעניין מה ענה לו האבא - למה באמת צריך לסחוב את כולם עד לקיר האבנים הזה? ואם נאמר שהילד שאל אותו - אבא, ממתי הכותל הזה "יהודי"? מה ענה לו האבא - מ-48? מ-67? מבית שני? מבית ראשון? ודאי הילד שאל - אבל אבא, הרי הכותל הזה היה שייך לערבים הרבה שנים? אז מה, גזלנו אותו מהם? מה אבא, נסענו אלפי קילומטרים כדי להגיע לשטח כבוש ולהתפלל מול קיר גזול? זה החינוך היהודי שאתה נותן לי?ואני מתאר לעצמי שהילד שאל - אבא, ומה יש מאחורי הקיר הזה? ואם האבא הוא רציני ואחראי הוא בוודאי אמר לו "הר הבית". והילד שאל - איזה בית? והאבא ענה - "בית המקדש", והילד שאל - ומי נמצא שם עכשיו? ולמה יש שם מסגדים אם זה המקום של בית המקדש שלנו? ולמה בקושי מותר ליהודים לעלות במגבלות ואסור להם להתפלל , ובפועל הם לא אדונים של המקום? והאם, אבא, אנחנו חולמים פעם לבנות את הבית הזה מחדש על ההר או שאנחנו מסתפקים רק בתמונה על רקע הקיר שהוא זכר לחורבן?
ואז פתח הילד את סידור התפילה ואמר "ולירושלים עירך ברחמים תשוב", והוא בוודאי היפנה את עיניו לאבא ושאל - אבא, אנחנו מתכוונים לזה ברצינות? ואז כשהנער עלה לתורה ובירך בקול רם באוזני כולם "אשר בחר בנו מכל העמים" הוא בוודאי שאל האם זה באמת, והאם אנחנו אכן העם הנבחר, אפילו יותר מהאמריקנים? ואני מעריך שבסוף התפילה גם שרו כולם במבטא אמריקני "לשנה הבאה בירושלים הבנויה", ואז האבא לחש לילד - לגבי ה"בנויה" יש בעיה... והאמת היא שגם לגבי "לשנה הבאה"... אני לא בטוח שזה מעשי... אז הילד שאל - אז למה אנחנו שרים משהו שאנחנו לא מתכוונים בעצם? והאבא בטח אמר משהו על מסורת... טרדישן יו נואו...
ממש אמריקה
ואני מתאר לעצמי שהילד המתוק והאינטיליגנטי הזה בוודאי המשיך ושאל - אבא, טיילנו כל השבוע בארץ היפה הזו שבה נולדת ושבה גדלת. טיילנו על הארץ, ראינו אותה בסיור מוטס מהאוויר - ארץ יפה ומפותחת. אנשים נחמדים, ניגבנו חומוס, צפנו בים המלח, קניונים, חנויות, רמת חיים, אמריקה... אז בעצם אבא...למה אנחנו לא גרים כאן? זאת אומרת שארץ ישראל זה בעצם רק בשביל תמונה לבר מצווה, אבל היא לא בשביל החיים האמיתיים? בעצם כל
החיילים וכוחות הביטחון ומשלמי המיסים - כולם שומרים על הכותל וירושלים והארץ כדי שנוכל לבוא לפה פעם בכמה שנים מארצות הברית כדי להצטלם לבר מצווה?
ואם היה למשפחה הזו קצת זמן איכות בחופשה, ודאי נוהלו כמה שיחות אישיות, בוודאי באיזה שהוא שלב חתן הבר מצווה שאל - אבא, מה אנחנו בעצם, יהודים או אמריקנים? למי הנאמנות הראשונה שלנו, לכותל או לאובמה? ונגיד אבא, אם אני אלך לקולג', ואכיר שם בחורה אמריקנית טובה וחכמה, אבל לא יהודיה, זה גם בסדר?
בקיצור, מעניין אותי לדעת מה שואל נער יהודי אמריקני את אביו, שהטיס אותו אלפי קילומטרים כדי לעמוד קשור בחוטים וקופסאות מול קיר בשטח כבוש בירושלים? מה יש ב"קיר" הזה דווקא שמיליוני יהודים מקצווי תבל מגיעים אליו?
בחולצה חגיגית וכיפה לבנה עומד היום נער יהודי אמריקני, בן למשפחת עמנואל החשובה - ושואל למה?
מזל טוב, נער יהודי. מזל טוב.
