64 אלף שקל קנס בגלל תלונת שווא על נשיכה
תושב חולון, שהסתכסך עם שכנתו, הגיש תלונת שווא וטען שאחת מכלבותיה נשכה אותו. הוא ידע שהווטרינר העירוני יפעל על פי החוק וישלח את הכלבה להסגר של 10 ימים. בית המשפט המחוזי קבע כי לכלבה - וגם לבעליה - נגרמה עוגמת נפש והחמיר את גובה הקנס שהטילה ערכאה קודמת על המתלונן
בית המשפט המחוזי בפתח תקווה החמיר את העונש הכספי שהוטל על אדם שהגיש תלונת שווא נגד בעלת כלבים, וגרם להוצאת הכלבים מביתה להסגר של 10 ימים - בגלל סכסוך שכנים. במקום תשלום של 40 אלף שקל הוטל על האיש, תושב חולון, לשלם 64 אלף שקל.
תחילת הפרשה לפני כשנתיים. א', שבבעלותה שלוש כלבות גזעיות, נקלעה לסכסוך עם שכנהּ שהתלונן בעירייה כי אחת מהכלבות נשכה אותו לכאורה, ושהבעלים תקפה אותו בבעיטה. כנהוג על פי החוק, החליט הווטרינר העירוני להעביר את כל שלוש הכלבות של א' להסגר למשך 10 ימים.
א' טענה כי לא היו דברים מעולם, שהשכן המתלונן כלל אינו זוכר איזו כלבה מהשלוש נשכה אותו, ושהוא היה זה שבעט בכלבה בגלל הסכסוך עימה, ושהיא השיבה להתקפתו בבעיטה.
סכסוך השכנים האמור הובא מספר פעמים לפתחו של בית המשפט השלום בראשון לציון, שהחליט לאפשר לא' להעביר את כלבותיה להסגר במרפאה וטרינרית במקום במכלאה העירונית, אך גזר לבסוף על השכן לפצות את א' בסכום של כ-40 אלף שקל.
לאחרונה ביטל בית משפט המחוזי בפתח תקווה את החלטת בית משפט השלום בראשון לציון וקבע כי הנתבע "עשה שימוש ציני בפקודת הכלבת תוך שהוא יודע מהן ההשלכות של הגשת תלונה על נשיכת כלב - הסגר של עשרה ימים של הכלב. לא היה מקום להגשת התלונה, לא נגד כלבה אחת ולא נגד השתיים האחרות יום לאחר הגשת התלונה הראשונה", נכתב בפסק הדין.
השופטת נגה אהוד הבהירה כי השמת כלב בהסגר לתקופה של עשרה ימים, ולמרות שחרורו החלופי לשהייה במרפאה וטרינרית במקום במכלאה עירונית, גרמה לבעלת הכלבים עוגמת נפש. "בהתחשב בעובדה כי הכלבות מקבלות יחס מיוחדת מהמערערת... שלא לדבר על הנזק שנגרם לכלבות עצמן כתוצאה מהוצאתן מדירת המערערת... שימוש ציני זה מחייב פיצוי בגין עוגמת נפש", כתבה השופטת.
"פסק הדין מבהיר באופן שאינו משתמע לשני פנים כי הסתיימו הימים בהם אנשים רעי-לב יעשו שימוש ציני בפקודת הכלבת בידיעה כי לא יקרה להם דבר. מדובר בתופעה שכיחה בה ניתן לנצל את פקודת הכלבת על ידי פנייה ללשכת הבריאות המקומית", אמר עו"ד אביב אילון, שייצג את א'.
"כל מה שצריך לעשות הוא להציג אדמומיות קלה באזור כלשהו בגוף ולטעון כי הכלב שרט או נשך", הוסיף אילון. "גם אם אין ממש סימני נשיכה, ואף אין כל ודאות כי מדובר במגע אמיתי בין הכלב למתלונן, פועלת לשכת הבריאות בתיאום עם הרשות הוטרינרית לתפיסתו של הכלב וכליאתו במקום אשר בחלק ניכר מן המקרים אינו ראוי לאחסון בעל חיים, קל וחומר חיית מחמד המורגלת לתנאים של בית".
אילון מותח ביקורת גם על העדר מנגנון שמאפשר התמודדות עם תלונות שווא, ומקווה שהפסיקה הנוכחית תהפוך לתקדים בעניין. "עד כה למגישי תלונת שווא בגין סכסוכי שכנים לא היה ממה לחשוש. פקודת הכלבת אינה דורשת רמת הוכחה כלשהי כי אכן היה מגע בין המתלונן לבעל החיים. כך גם אין בפקודה התמודדות כלשהי עם האפשרות של תלונת שקר. התקדים הנוכחי יבהיר כי מתלונני כזב יישוא במלוא האחריות לשקריהם", אמר.
לפנייה לכתב/ת 
