עתירה לבג"ץ: ליקויים חמורים בוועדות הערר

התנועה להגינות שלטונית עתרה הבוקר לבג"צ נגד שר המשפטים, בדרישה לתקן את הפגמים שנתגלו בפעולותיהן של ועדות הערר לענייני ארנונה, המשמשות כגורם שלישי הבורר בין האזרחים לבין הרשויות המקומיות. בעתירה, שהוגשה על ידי עורכי הדין עדי מוסקוביץ ושלומי אבני, ממשרד עוה"ד פלג, כהן, דויטש, מוסקוביץ, נטען כי המדינה נמנעת מזה שנתיים וחצי מלהסדיר את פעולתן של ועדות אלה בהתאם להבטחתה לבג"ץ מ-2007.

לטענת התנועה כמעט ואין דרישות סף למינוי חבר לוועדת הערר ולרוב מתמנים מקורבים של בכירי הרשות המקומית, גם ללא השכלה או כישורים רלבנטיים. אלה מעדיפים באופן טבעי לסייע לרשות המקומית לשמור על קופתה ואף להגדילה. גזבר הרשות המקומית, שהוא מנהל הארנונה או האחראי עליו, מעורב בקביעת שכרם של חברי ועדת הערר ורבים מהדיונים מתנהלים במשרדי הרשות המקומית, למרות שהיא צד ישיר לסכסוך.

בחודש אוגוסט 2007 הורה בג"צ על מחיקת עתירות קודמות שהוגשו בנושא זה, בעקבות טענת המדינה כי הנושא יבוא על פתרונו במסגרת חוק העיריות החדש, ובהנחה, שהליכי החקיקה יושלמו תוך זמן סביר. מאז חלפו יותר משנתיים וחצי, שבהן המצב נותר בעינו והפגיעה בנישומים הולכת ומצטברת, לכן החליטו בתנועה כי אין מנוס מלשוב ולעתור לבית המשפט.

בעתירה מובאות דוגמאות מהפסיקה לפגיעה בזכויות מתדיינים בוועדות הערר, כגון החלטות בלתי-מנומקות, העדר פרוטוקול, פגיעה בזכות הטיעון, עצות משפטיות מאת פרקליט העיריה ולעתים המתנה של שנים רבות להחלטה של ועדת הערר.

עורכי הדין מוסקוביץ ואבני טוענים, כי מציאות זו גורמת לפגיעה קשה ומצטברת לנישומים המבקשים לחלוק על חיובי הארנונה, במיוחד אם אינם מקהל הבוחרים המקומי, כגון עסקים בפריסה ארצית או מוסדות ציבור. לטענת עו"ד מרדכי אייזנברג, ממייסדי התנועה, במשך השנים המחלוקות הנדונות בוועדות הערר הפכו למורכבות יותר מבחינה עובדתית ומשפטית, הסכומים המוטלים על הכף גדלו מאוד, בעיקר מאז שהתרחבה המגמה להטיל "חיובים מתקנים" בגין שנים שחלפו ובסכומי עתק.