שטייניץ ב-OECD: המשבר תרם לחשיבה יצירתית

שר האוצר יובל שטייניץ נשא אחר הצהרים (ה') בפריס את נאום הבכורה שלו כחבר ומשתתף שווה זכויות בכנס שרי האוצר של ארגון המדינות המפותחות, ה-OECD, שנערך במטה הארגון.

• חלק מהעולם: ישראל התקבלה לארגון ה-OECD
• הצירוף ל-OECD: לצד הברכות, יש גם מתנגדים
• צירוף ישראל ל-OECD: העוני יגבר או ימוגר?
• ב-OECD מזהירים מפני בועת נדל"ן בישראל
  

השר ציין את המעבר של ישראל לתקציב דו-שנתי כ"מהלך חשוב שתורם ליציבות המשק הישראלי", אשר הממשלה מנסה כעת להחיל אותו בפעם השניה, והודה לארגון ולקרן המטבע הבינלאומית על תמיכתם במהלך.  שטייניץ הצדיק את המהלך באומרו כי "זמן התכנון והגיבוש של התקציב עומד היום על 8 חודשים ולכן ההיגיון מחייב את המעבר מתקציב שנתי לתקציב ארוך טווח".

 .

שטייניץ בין שרי האוצר של ה-OECD

השר עדכן את עמיתיו בכינוס בקבלת החוק שמאמץ את הכלל הפיסקלי החדש של הממשלה שמאפשר להגדיל את מסגרת התקציב במקביל להפחתת הגירעון הלאומי. הוא מסר כי לבקשת מטה הארגון, האוצר יעביר למטה בימים הקרובים מידע מלא על נוסחת הכלל החדש יחד עם לקחים ראשונים מהפעלת התקציב הדו-שנתי ל-2009/10. 

בן אליעזר: הזדמנות, אך גם חובת הוכחה

שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן אליעזר, נפגש במסגרת האירוע עם תעשיינים צרפתיים, ביחד עם נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש. זאת, ביוזמתה של ואלרי הופנברג, השליחה המיוחדת של הנשיא הצרפתי ניקולא סרקוזי לנושא קידום השלום במזרח התיכון בדגש על פיתוח כלכלי, חינוך וסביבה.

במסגרת פעילותה, יזמה הופנברג הצטרפות משלחת של כ-40 תעשיינים צרפתיים שהשתתפו בביקור האחרון של שר התעשייה הצרפתי בישראל וברשות הפלסטינית בחודש אפריל האחרון.

.

שר התמ"ת אמר היום כי ההצטרפות לארגון ה-OECD טומנת בחובה הזדמנות רבה לכלכלה הישראלית, אך גם חובה גדולה ביותר. "עלינו להוכיח את היכולת להתקדם בשלל המדדים, ובעיקר בהקטנת הפערים החברתיים והקטנת שיעור העוני".

נתניהו בכנס ה-OECD

בן אליעזר אמר במפגש כי הוא רואה בו אפשרות מצוינת להצליב ולהחליף מידע אודות תפקיד הכלכלה כמנוע צמיחה מרכזי ביחסי הסחר ישראל-צרפת ובקידום שלום במזה"ת. "כפי שאתם יודעים, היום הוזמנה ישראל באופן רשמי להצטרף לארגון מדינות ה-OECD יחד עם אסטוניה, סלובניה וצ'ילה. אין ספק שזהו מאורע היסטורי בעל חשיבות מכרעת לכלכלה הישראלית, הן בהיבט החברתי והן בהיבט הכלכלי. זוהי "תעודת הסמכה" לכלכלה הישראלית ככלכלה המבוססת על פתיחות, מניעת אפליה ושקיפות".

"במהלך תהליך ההצטרפות, נסקרו 18 תחומים שונים במדיניותה הכלכלית- חברתית של ישראל על מנת לבחון את התאמתה למדיניותן של מדינות ה-OECD. תהליך הצטרפות זה לכשעצמו, שימש כ"זרז" לקידום רפורמיות משמעותיות שונות בישראל ובעקבותיו הגבנו במהירות להמלצות הסקירה ויישמנו בהתאם את המלצותיה.

"לדוגמא, נפל בחלקי הכבוד לבצע מספר שינויים מהותיים במדיניותה של ישראל בתחום החברתי אשר הוכחו כהכרחיים במהלך בחינת ועדת ה-OECD לתעסוקה ומדיניות חברתית. אין לי ספק כי לחברות ב-OECD יש השפעה ארוכת טווח על הכלכלה הישראלית ועל קידום ההשקעות הזרות בישראל ביצירת סביבה עסקית ענפה ומצע נוח לעסקים עם ישראל.

למרות המשבר החמור ב-2009, יחסי הסחר ישראל-צרפת גדלו באופן משמעותי והגיעו ל-2.4 מיליארד דולר. הסקטורים המרכזיים בסחר ההדדי הם טכנולוגיות ההיי-טק, מינראלים, רכבים ומוצרים חקלאיים.

"קהיליית העסקים הצרפתית יכולה למצוא בישראל שותפים רבים לקידום חדשנות, מצע מפותח לפיתוח טכנולוגיות ההיי-טק והביו-טכנולוגיות החדשות לטיפול במים ואנרגיה אלטרנטיבית ותמיכה ממשלתית מאסיבית במימון מחקר ופיתוח. קהיליית העסקים הישראלית יכולה למצוא בצרפת תעשיה חזקה עם מסורת של מצוינות, בסקטורים רבים כגון: מטוסים ותעשיית חלל, ייצור רכבים, פארמה, מוצרי צריכה ועוד.

ברוש: פוטנציאל הסחר לא מוצה

נשיא התאחדות התעשיינים אמר כי "יש להרחיב את שיתופי הפעולה בין ישראל לצרפת ולבחון דרכים נוספות לקידום יחסי המסחר והכלכלה בין שתי המדינות. היקף הסחר בין שתי המדינות לא מיצה עדיין את הפוטנציאל הגלום בו, ולנוכח היקפו הנמוך עלינו להבטיח כי מצב זה ישתנה במהירות.

גם חברות קטנות ובינוניות כמו גם חברות גדולות, חייבות להיכנס לפעילות בישראל או בצרפת, ועלינו להגביר את שיתוף הפעולה בענפים שונים, בעיקר: תעשיית ה- ICT (תוכנה וחומרה של מחשבים, תקשורת ורכיבים אלקטרוניים), ציוד אבטחה ובטיחות, ענף המים, ציוד רפואי, תעשיית חלקי הרכב, תעופה, אנרגיות מתחדשות, תעשיית הפלסטיק והקוסמטיקה".