הבנק סוגר את האשראי: איך ניתן להימנע מכך?
עסקים רבים בישראל תלויים באשראי שניתן להם מהבנקים. סגירת ברז האשראי באופן חד צדדי ופתאומי, עלולה להביא להתמוטטות העסק. כיצד נזהה שהבנק עומד לעשות צעד כזה? ומה ניתן לעשות כדי להימנע מכך?
מה קורה כאשר לפתע הבנק מחליט להפסיק לכם את האשראי? לפחות לבתי העסק זו יכולה להיות הדרך להתמוטטות. האשראי הוא החמצן של בתי העסק ולמעשה מאפשר את קיומם, ערעור היחסים בתחום הזה עלול להיות קטלני.
צמצום האשראי והפסקתו הוא נושא "חם" בתביעות של לקוחות נגד בנקים, במיוחד בשנים האחרונות. לאחרונה אף נידון הנושא בביהמ"ש העליון.
חברת מחסני חשמל שהתפרקה (לא זו הקיימת כיום), הגישה בשנת 1999 תביעה נגד בנק המזרחי בו התנהל חשבונה, בטענה כי הבנק סגר לה את האשראי באופן פתאומי כאשר הצעד הזה הביא להתמוטטותה ופירוקה.
למעשה, עמדה כאן הסוגיה למבחן - הזכות של הבנק לסגור מסגרת אשראי והאחריות של הבנק לשאת בנזקים שנגרמים בעקבות הצעד הזה. בדיון קודם שנערך בבית המשפט המחוזי, שבעקבותיו הוגש ערעור לביהמ"ש העליון, נפסק כי על הבנק לשלם 23 מיליון שקל לחברה. כאמור, בנק מזרחי ערער לביהמ"ש העליון וזה הכריע, על דרך הפשרה, וקבע כי הבנק ישלם רק 4.5 מיליון שקל.
בהחלטה הזו לא ניתנו נימוקים, ולכן הפרשנות להחלטת ביהמ"ש העליון יכולה להיות בשני הכיוונים - הקנס ניתן בסופו של דבר, גם אם הופחת, ולכן זה מוכיח שיש אחריות לבנק. לחילופין ניתן לומר כי פסק הדין הקודם בוטל והקנס הופחת ב-80%, מה שמראה שאין אחריות.
אמנון שוורץ מנכ"ל חברת "שגיא חישובי ריבית", המתמחה בבדיקת חשבונות בנקים וייעוץ כלכלי, אומר כי רצוי שלא להגיע להליכים משפטיים מול הבנקים ויש לנסות להגיע להבנות עם הבנקים לגבי התנהלות החברה, גם בתקופות קשות. "אם הבנק יחשוב שיש לחברה סיכוי להתאושש הוא יעדיף להזרים לה אשראי נוסף ולהרוויח בעתיד מעסק חי, מאשר לגרום להתמוטטות החברה ולהתמודד עם "עסק מת" שכבר לא קיים".
האם ישנם סימנים מקדימים שעשויים למנוע את ההפתעה הלא נעימה? לדברי שוורץ, כל לקוח צריך לשים לב למספר סימנים מקדימים שמאותתים לו על כך שהבנק בדרך לעצירת האשראי שלו.
זה יכול להתתחיל בכך שהבנק מבקש להגדיל בטחונות, או כשיש איום בהחזרת צ'קים. ניתן גם לשים לב לכך שהבנק מגדיל את העמלות והמרווחים הפיננסים (הריבית על ההלוואות עולה והריבית על הפקדונות יורדת).
אם ללקוח היה מעמד מיוחד בבנק, הלקוח כבר לא יוגדר כלקוח מועדף. סימן מובהק נוסף הוא כאשר הבנק מעביר את הלקוח ליחידה מיוחדת לטיפול שנקראת "אשראים מיוחדים". בנוסף, פקידי הבנק מתחילים להתקשר באופן תדיר יותר מבעבר וכן הבנק מסרב לבקשות הגדלת אשראי.
הקדימו תרופה למכה
אז מה ניתן לעשות? בתחום הזה האסטרטגיה צריכה להיות - להקדים תרופה למכה, ולא להמתין שהסימנים המקדימים לערעור היחסים יתחילו להופיע. שוורץ נותן כמה עצות:
- יש לדאוג לקבל בכתב את כל ההסכמים מהבנק, ולשמור עליהם. בנוסף, הסכמי הקצאת אשראי - חייבים להיות חתומים בתאריך.
- דרושה שקיפות מלאה מול הבנק, ללקוח ותיק עם בטחונות יש סיכוי גבוה יותר לשכנע את הבנק שמדובר בתקופה קשה וזמנית.
- יש להגיש לבנק ביוזמת הלקוח, מאזניים מבוקרים. ניתן לצרף תוכנית הבראה מסודרת במקרה שהעסק נקלע לבעיה זמנית. רצוי גם לזמן את נציגי הבנק המוסמכים להגיע חברה, על מנת שיראו הלכה למעשה את ההתנהלות המקצועית.
-
יש ליידע את הבנק לגבי כל חריגה באשראי מבעוד מועד ולא להפתיע את הבנק.
- אם רואים שהולכת להיות חריגה ממסגרת האשראי, עדיף לקחת הלוואה מהבנק. הריבית על הלוואות בדרך כלל נמוכה מהריבית על מסגרות האשראי.
- מומלץ לא לנצל את מקסימום האשראי במסגרת ולנצל את המסגרות של כרטיסי האשראי שאינן נושאות ריבית עד מועד החיוב.
- שיעורי הריבית הינם שיעורים מקסימליים ולפיכך יש לנהל משא ומתן עם הבנק על גובה הריבית (תוספת הסיכון) ולהתמקח על שיעורה תוך השוואה לבנקים אחרים.