"מפלגות השלטון מכרו השליטה בדת לחרדים"
בכנס בנושא "הזהות היהודית במדינה דמוקרטית" שקיימה מפלגת קדימה בכנסת, קרא הרב שרלו למנהיגים לפתור בעיות דת ומדינה גם במחיר פוליטי. ח"כ ציפי לבני שיזמה את הכנס הזכירה: "אני סירבתי לדרישות ש"ס". ואיש התקשורת החרדי,י דודי זילברשלג, התייחס ללימודי הליבה: גם הרבנים מבינים שצריך ללמוד מתמטיקה
על פי הרב שרלו, מצבה הפוליטי העגום של הציונות הדתית – "הצריף היהודי והפילוג הלאומי" – החמיר עוד את המצב, אך הוא משוכנע כי ניתן עדיין לתקנו. לשיטתו הדבר יתאפשר רק אם המפלגות הגדולות יחזרו להיות נאמנות לתפקידן הלאומי ויתעקשו לפתור סוגיות אלה תוך נכונות לשלם מחיר פוליטי.
יו"ר האופוזיציה, ח"כ ציפי לבני, שסיכמה את המושב שבו השתתף שרלו, ביקשה להזכיר לו כי לא כולם נהגו כפי שתיאר, כשהיא רומזת לסירובה להיענות לדרישות ש"ס במשא ומתן הקואליציוני – מהלך שבגינו הפסידה את ראשות הממשלה והלכה לבחירות שבהם ניצח נתניהו. הבוקר אמרה לבני בראיון ל-ynet כי היא מודאגת מכך שהביקורת העניינית על המפלגות החרדיות הפכה אצל רבים לשנאת חרדים ושנאת הדת. "היהדות היא הרי הקיום של המדינה", הסבירה, "שאלת הזהות היא לא על מה שיקרה בבני ברק אלא איך תיראה תל אביב בחגים ומה ילמדו שם בבתי הספר".
לבני הוסיפה לבקר את מצב הציבור החילוני בנושא ואת התרחקות המגזרים השונים זה מזה. "בני ברק תישאר בני ברק", אמרה, "השאלה היא איך במקומות אחרים גדל דור שהופך ליותר ישראלי אך פחות קשוב למנגינה היהודית. זה אובדן שלנו לא פחות משל החרדים". עוד ציינה כי "בשנים האחרונות המסורתי הפך לחרדי, הספרדים 'השתכנזו' ברמתם הדתית, והחילונים, שפעם היו מסורתיים, כבר לא כאלה. כל אחד מושך לכיוונו, וקריטי לנו לייצר מצב שבו חיים ערכי היהדות והדמוקרטיה בכפיפה אחת".
זילברשלג: "בלי פטרונות חילונית"
עוד במושב שנעל את יום הדיונים, התייחס איש התקשורת החרדי דודי זילברשלג לנושא החינוך ולדרישה לאמץ את תכנית הליבה במוסדות החרדים. לדבריו, הוא עצמו ורבים אחרים במגזר היו שמחים אם "יתקנו שם את לימודי המתמטיקה באופן ניכר", אך התפיסה הפטרונית של החילונים בעניין גורמת לציבור שלו להיכנס למגננה ומרחיקה אותם מכך.
"גם ההנהגה החרדית מבינה שהלוקסוס שהיה להם כמיעוט הולך ומתכלה", הוסיף זילברשלג, "אבל השינוי לא יבוא ממקום של סנקציה או איום בשלילת תקציבים, ולא מבית משפט עליון או תחתון". כתשובה למה שהוא תופס כהתנשאות חילונית טען הדובר החרדי כי במוסדות החינוך העצמאי ודומיהם גדול שיעור התלמידים שיודעים מי היה בן גוריון מזה שבחינוך הממלכתי.
לסיום רמז כי גל המתקפות החילוני על הציבור החרדי נובע מעוינות ושנאה ולא מאכפתיות אמיתית לכלכלת החרדים ולהשתלבותם בשוק
העבודה: "זוהי דאגה מהרחם ולא דאגה ללחם".
ד"ר גדי טאוב טען בנאומו כי השיח הנוכחי סביב החינוך מטעה, משום שחשיבות הנושא היא בהקניית זהות ולאו דווקא בהקניית כלים וידע. זו לדעתו הסיבה לכך שבתי ספר במימון מדינת ישראל חייבים ללמד היסטוריה ותרבות יהודיים וציוניים. בהקשר זה ציין כי "גם בציבור הכללי חל כרסום עצום במה שאני הייתי רוצה לקרוא לו לימודי ליבה", וקרא לכלול בהם לא רק אזרחות ומתמטיקה אלא גם מסורת ותנ"ך כתנאי למימון ממשלתי.