החלפת המשמר: אנגליה עוברת לידיו של רוני

כדורגל, כדורסל, פולו סוסים או דוקים. לא משנה לאיזה ספורט צריך להרכיב נבחרת, וויין רוני תמיד יהיה הבחירה הראשונה שלי. זאת לא רק היכולת הנהדרת שלו העונה במדי מנצ'סטר יונייטד, אלא הרצון והלחימה הבלתי מתפשרת שהפגין לאורך כל הקריירה.

השחקן שמתחרה על תואר הטוב בעולם (מתי פעם אחרונה אפשר היה להגיד את זה בפה מלא על אנגלי??) פשוט לא אוהב להפסיד. למזלו הוא בחר בקבוצה (יונייטד) ובמנג'ר (אלכס פרגוסון) הנכונים, אבל האם זה תופס גם ברמת הנבחרת?

לכל טורניר גדול, מונדיאל או יורו, מגיעה אנגליה עמוסת ציפיות לאחר שהעיתונות המקומית כבר הכתירה אותה כאלופה. מאז הזכייה הביתית במונדיאל 1966, כל טורניר כזה מסתיים במפח נפש לאחר שהמציאות טופחת לאנגלים סמוקי הלחיים על הפנים.

וויין רוני בצעירותו, כבר לא הנער החוצפן שהיה בגיל 16 (גטי אימג'ס) 

44 שנים של ציפייה מתמצות במקום שלישי ביורו 1968 ומקום רביעי במונדיאל 1990, שניהם באיטליה, ועוד העפלה אחת לחצי הגמר לעיניי הקהל הביתי ביורו 1996. חוץ מזה נאדה, אבל גם זה לא עוצר את הקרקס התקשורתי לפני כל טורניר. גם הפעם זה לא שונה, לפחות ב-2010 יש לאנגלים אל מי לשאת את עיניהם מלאות התקווה.

התקווה האנגלית הגדולה

"לפני כל משחק הוא ניגש אליי ומבקש לדעת את ההרכב. 'אתה לא בפנים' אני אומר לו. הוא מבקש שוב ואני מסרב: 'אני עדיין חושב על זה'. 'אוקיי, אז אני אתן לך את ההרכב שלי', הוא עונה וכמעט אף פעם לא טועה. הוא חושב על זה, אפשר לראות שהוא מבין את המשחק", מספר פרגוסון על החניך המצטיין שלו במנצ'סטר יונייטד.

השדים האדומים נהנים מיכולתו של החלוץ הנהדר כבר מספר שנים, אבל ההצלחה החלה להתבטא רק לאחרונה גם ברמת הנבחרת. במוקדמות יורו 2008 כבש רוני פעמיים בלבד, בעוד שבדרך לדרום אפריקה 2010 הוא הרשית לא פחות מתשעה שערים (בנוסף לצמד במשחק ידידות מול סלובקיה).

מלבד יכולת הכיבוש, אנגליה נהנית מדבר נוסף שבאולד טראפורד למדו להעריך בשנים האחרונות - הגרסה הבוגרת והשקולה של רוני. בגיל 24 ולאחר שהפך במהלך העונה האחרונה לאבא, מגלה החלוץ הרבה יותר אחריות על הדשא. לא עוד תיקולים משוגעים וכניסות עצבניות, לא עוד ריבים עם שופטים וכרטיסים אדומים.

רוני עם היורש, אולי הסיבה המרכזית לכך שהוא רגוע יותר (גטי אימג'ס) 

רוני של 2010 לא יותיר את חבריו בעשרה שחקנים ברבע הגמר, כפי שעשה מול פורטוגל ב-2006 עת דרך על ריקארדו קרבאליו. אחרי שנים של דשדוש תחת הנהגת הקשרים פרנק למפארד וסטיבן ג'רארד, דרא"פ 2010 תסמן את מעבר הדורות. רוני, לצד חבורה צעירה ומוכשרת (יאנג, מילנר, וולקוט ואגבונלאהור ביניהם), הוא שיוביל אותה בשנים הבאות.

"הוא אחד השחקנים הכי טובים שאימנתי בקריירה", אמר לאחרונה פאביו קאפלו על רוני. המנג'ר האיטלקי של נבחרת שלושת האריות סיפר גם על הריבים החוזרים ונשנים שלו עם החלוץ: "לפעמים אני מבקש ממנו לסיים את האימון ולרדת לחדר ההלבשה, אבל הוא מסרב. 'אני רוצה להישאר' הוא אומר לי. רוני כל הזמן רוצה להמשיך ולהשתפר".

זהות שותפו בחוד טרם התבהרה, אבל בין אם זה יהיה אמיל הסקי, פיטר קראוץ' או ג'רמיין דפו, קאפלו יודע מי יהיה המוציא לפועל שלו. אם אנגליה תשחק כמו הכוכב שלה - עם רצון אדיר, לחימה ואמונה - היא עשויה להפתיע את כולם ועוד לעמוד בציפיות של התקשורת המקומית.

וויין רוני שואג. האם הוא יכול לסחוב את אנגליה על גבו? (AP)

רווח והפסד, ואז שוב הפסד ורווח

הפרמייר-ליג האנגלית נהנית כבר שנים מפריחה ובלא מעט מהן נחשבה לליגה הטובה בעולם, וכיאה לכך משכה אליה המוני שחקנים זרים. אך בעוד הליגה

והצופים הרוויחו, מישהו היה צריך לשלם והשחקן האנגלי נתקע עם החשבון. ריבוי הזרים פגע בהתפתחות הצעירים המקומיים ומאגר הכישרונות שעמד בפני מאמן הנבחרת היה דליל.

הבא לשאת בנטל התשלום הוא המאמן האנגלי, שגם הוא הופך לזן נכחד בנופי הפרמייר-ליג. אך בעוד המנג'ר האנגלי משלם את שלו, זכה השחקן המקומי להרוויח מאמנים מקצועיים יותר דמות ארסן ונגר, רפא בניטס, ז'וזה מוריניו ורוברטו מאנצ'יני.

שיטות אימון חדשות הוכנסו, תשומת הלב לדיאטה ולצריכת האלכוהול של השחקנים עלתה, ואיתה גם היחס שלהם למשחק שמפרנס אותם די יפה. השאלה היא האם הסגל המצומצם אך איכותי יותר יספיק לאנגלים לזכייה בשנייה בגביע העולם? את זה נראה רק בדרא"פ.